חוקתיות כלכלית שלילית ובית המשפט העליון
המאמר מנתח כיצד פסיקה חוקתית יכולה להגביל או לעצב מדיניות כלכלית בשם עקרונות חוקתיים.
דיון בבית המשפט העליון כמוסד שמגביל פעולה כלכלית של המדינה דרך שפה חוקתית של זכויות וחירויות.
איך חוקתיות כלכלית יכולה להיות שלילית?
המאמר מפתח את מושג החוקתיות הכלכלית השלילית דרך פסיקת בית המשפט העליון בישראל, ובוחן כיצד ביקורת חוקתית מגבילה פעולה כלכלית של המדינה. המסגרת של חוקתיות כלכלית שלילית מאפשרת לראות את בית המשפט כשחקן שמציב גבולות לפעולת המדינה בשוק.
המאמר מציע מסגרת מושגית של ״חוקתיות כלכלית שלילית״ ובוחן אותה באמצעות בית המשפט העליון בישראל. הוא עוסק במצבים שבהם ביקורת חוקתית מגבילה פעולה כלכלית של המדינה או מגינה על חירויות כלכליות מפני התערבות שלטונית.
מה בית המשפט עושה למדיניות כלכלית?
דרך המקרה הישראלי הוא מחבר בין זכויות, שוק, חלוקה מחדש ותפקידו של בית המשפט בעיצוב מדיניות כלכלית. המאמר מחדד את ההבדל בין חוקתיות שמחייבת את המדינה לפעול למען זכויות חברתיות לבין חוקתיות שמציבה גבולות בפני פעולה כלכלית ציבורית.
איפה זכויות שוק פוגשות חלוקה מחדש?
בכך הוא מציב את בית המשפט כשחקן חשוב בכלכלה הפוליטית החוקתית. המסגרת של חוקתיות כלכלית שלילית מאפשרת לראות את בית המשפט כשחקן שמציב גבולות לפעולת המדינה בשוק.
מה ההבדל בין גבול על המדינה לבין חובה לפעול?
בכך היא מחדדת את המתח בין הגנה על חירויות כלכליות לבין יכולת שלטונית לקדם חלוקה מחדש וזכויות חברתיות.
המאמר מציע מסגרת מושגית של ״חוקתיות כלכלית שלילית״ ובוחן אותה באמצעות בית המשפט העליון בישראל.
איך פסיקה מעצבת כלכלה פוליטית?
המסגרת של חוקתיות כלכלית שלילית מאפשרת לראות את בית המשפט כשחקן שמציב גבולות לפעולת המדינה בשוק. בכך היא מחדדת את המתח בין הגנה על חירויות כלכליות לבין יכולת שלטונית לקדם חלוקה מחדש וזכויות חברתיות.
מה המאמר מוסיף לשיח חוקתי כלכלי?
לכן חוקתיות כלכלית שלילית ובית המשפט העליון אינו רק פריט נוסף ברשימת המחקרים, אלא דרך לקרוא מחדש את המנגנון שהמאמר מציב במרכז: מי מקבל הגנה, הכרה או השפעה, ואילו גבולות מוסדיים וחברתיים מעצבים את האפשרויות האלה.
לכן המאמר חשוב לדיון על דמוקרטיה כלכלית: הוא מראה שביקורת חוקתית אינה ניטרלית כלכלית, ושבחירה להגן מפני התערבות מדינתית היא גם בחירה ביחס לגבולות השוק והחלוקה.
הקריאה המוצעת כאן נשארת צמודה לממצא המרכזי של חוקתיות כלכלית שלילית ובית המשפט העליון: המוסדות, הקטגוריות והשפות הציבוריות אינם רק רקע, אלא חלק מן הדרך שבה כוח, שייכות וזכויות מקבלים צורה מעשית.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 5 ביולי 2026