מתי דיסאינפורמציה מצליחה להצדיק פלישה?

חשיבה קונספירטיבית, צריכת חדשות ואמונה בנרטיבים הרוסיים על אוקראינה ב־19 מדינות

מאמר: Justifying an Invasion: When Is Disinformation Successful?

חוקרות/ים: Jan Zilinsky; Yannis Theocharis; Franziska Pradel; Marina Tulin; Claes de Vreese; Toril Aalberg; Ana Sofía Cardenal; Nicoleta Corbu; Frank Esser; Luisa Gehle; Denis Halagiera; Michael Hameleers; David Nicolas Hopmann; Karolina Koc-Michalska; Jörg Matthes; Christian Schemer; Václav Štětka; Jesper Strömbäck; Ludovic Terren; Sergio Splendore; James Stanyer; Agnieszka Stępińska; Peter Van Aelst; Alon Zoizner

כתב עת: Political Communication, 41(6), 965–986

תאריך: פורסם: 22 במאי 2024

DOI: https://doi.org/10.1080/10584609.2024.2352483

ב־19 מדינות, חשיבה קונספירטיבית ניבאה אמונה בהצדקות הרוסיות לפלישה בעקביות רבה יותר מצריכת חדשות ברשתות חברתיות.

השאלה ההשוואתית

המחקר שואל באיזו מידה הציבור מחוץ לרוסיה קיבל נרטיבים שהופצו להצדקת הפלישה לאוקראינה, ומדוע חלק מן האנשים קיבלו אותם. הוא מעמת הסבר טכנולוגי המתמקד בפלטפורמות עם הסבר פסיכולוגי המתמקד בנטייה קודמת לראות אירועים כתוצאה של מזימות חשאיות.

העניין אינו רק מי נתקל במסר, אלא מי מדרג אותו כאמין לאחר שמביאים בחשבון הרגלי תקשורת, גיל, השכלה, מגדר, עניין ועמדה פוליטיים ויחס למלחמה. פריסה של 19 מדינות מאפשרת לראות אילו קשרים חוזרים בהקשרים שונים ואילו תלויים במדינה.

נתונים, מדדים ומודלים

קנטר אספה באפריל–מאי 2022 תשובות מ־19,037 משיבים באמצעות מכסות שנועדו לקרב את המדגם להתפלגויות גיל, מגדר והשכלה; המספר הממוצע למדינה היה 1,002. משתנה התוצאה הוא ממוצע דירוגי האמת של שתי טענות רוסיות שהופרכו, בסולם מ־1 — בטוח מאוד שהיא שקרית — עד 5 — בטוח מאוד שהיא אמיתית.

המשתנה המרכזי הוא מדד בן ארבעה פריטים לחשיבה קונספירטיבית, בעל מהימנות פנימית של 0.83, שהומר לטווח 0–1. מודלי OLS עם שגיאות תקן חסינות ואפקטים קבועים למדינה הוסיפו בשלבים ציניות פוליטית, ערוצי חדשות, חמש פלטפורמות, דמוגרפיה ועמדות כלפי רוסיה ואוקראינה; נבנו גם מודלים נפרדים למדינות ואינטראקציות.

היקף האמונה והגורם המרכזי

בכל אחת מן המדינות לפחות 14% מן המשיבים קיבלו לפחות אחת משתי הטענות, וב־11 מדינות השיעור עלה על רבע. רוב בסרביה קיבל לפחות טענה אחת, קרוב לרבע ביוון קיבל את שתיהן, ואילו בפולין, בריטניה, דנמרק, גרמניה ושוודיה יותר מ־80% דחו את שתיהן.

חשיבה קונספירטיבית הייתה המנבא החזק והעקבי ביותר: במודל המלא טווח המדד נקשר להפרש צפוי של 0.885 נקודה בתוצאה בת חמש הדרגות. ציניות פוליטית נקשרה להפרש קטן בהרבה של 0.088 נקודה, והקשרים עם פלטפורמות נחלשו מאוד לאחר הכנסת הנטייה הקונספירטיבית והבקרות.

משמעות, זהירות ושקיפות

הממצאים אינם פוטרים את הפלטפורמות מאחריות, אך הם מראים שספירת שימוש ברשת חברתית בלי למדוד נטיות מוקדמות עלולה לייחס לטכנולוגיה קשר ששייך בחלקו לברירה עצמית של המשתמשים. לפי חישוב המחברים, השמטת חשיבה קונספירטיבית יכולה להפריז בקשר של שימוש בפייסבוק עם אמונה בדיסאינפורמציה בעד 150%.

הסקר הוא חתך תצפיתי המבוסס על דיווח עצמי, ולכן אינו פותר את כיוון הסיבתיות ואינו מודד חשיפה ממשית לתוכן מסוים. המחברים מפרסמים ב־OSF את הנתונים, התיעוד והקוד, אך מזהירים מפני הטיית רצייה חברתית, חוסר קשב, רעש במדדי צריכת תקשורת וכיסוי חלקי של מדינות האיחוד האירופי.

אילו שתי טענות נבדקו?

המשיבים דירגו את הטענה שממשלת אוקראינה אנטישמית ונשלטת בידי נאו־נאצים ואת הטענה שארצות הברית מממנת מחקר בנשק ביולוגי באוקראינה. שתי הטענות הופיעו בהצהרות של גורמים רשמיים ובתקשורת הממלכתית ברוסיה והופרכו בידי כלי תקשורת, ממשלות, גופים מדעיים וארגונים בינלאומיים.

כיצד הוגדרה הצלחה של דיסאינפורמציה?

הצלחה לא נמדדה במספר חשיפות, שיתופים או צפיות, אלא במידה שבה משיב ראה את שתי טענות ההצדקה כאמיתיות. ברוב המודלים החוקרים מיצעו את שני הדירוגים, כך שציון גבוה פירושו נכונות רבה יותר לקבל את הנרטיבים ולא הוכחה לכך שהמסר הרוסי הוא שיצר את האמונה.

מי נכלל בסקר?

המחקר כלל משיבים מארצות הברית, ברזיל ו־17 מדינות אירופיות, ובממוצע כאלף איש בכל מדינה. מכסות גיל, מגדר והשכלה שיפרו את הדמיון לאוכלוסייה, אך אינן שקולות לדגימת הסתברות מלאה ואינן הופכות את אוסף המדינות למדגם מייצג של אירופה כולה.

כיצד נמדדה חשיבה קונספירטיבית?

המדד הורכב מארבע אמירות כלליות על כוחות חשאיים ושליטה נסתרת, ולא משאלות המזכירות את רוסיה או את אוקראינה. לכן הוא נועד ללכוד השקפת עולם רחבה שקודמת לנרטיב המלחמה מבחינה מושגית, אף שסקר חתך יחיד אינו יכול להוכיח שהנטייה הייתה יציבה לפני החשיפה.

עד כמה התקבלו הטענות הרוסיות?

במדגם המאוגם 23% חשבו שטענת המעבדות הביולוגיות כנראה או בוודאות נכונה, ואילו 13.6% נתנו הערכה דומה לטענת השליטה הנאו־נאצית. רוב הציבור ברוב המדינות לא השתכנע, אך הכיסים הגדולים של אמונה בסרביה, יוון ומדינות נוספות מראים שהכישלון הכולל לא היה אחיד.

מה היה כוח הניבוי של חשיבה קונספירטיבית?

מודל שכלל חשיבה קונספירטיבית בלבד התאים לנתונים טוב יותר ממודל שכלל דפוסי מדיה, דמוגרפיה ומאפיינים פוליטיים אך לא את המדד הזה. גם לאחר הוספת מלוא הבקרות, מעבר מן הקצה הנמוך לגבוה במדד נקשר לעלייה של 0.885 נקודה בדירוג האמת הממוצע, קשר גדול בסדר גודל מזה של ציניות פוליטית.

מה נמצא לגבי פייסבוק, יוטיוב וטיקטוק?

במודל המלא שימוש תכוף בחדשות דרך פייסבוק, יוטיוב וטיקטוק נקשר לעליות של 0.097, 0.076 ו־0.119 נקודה בהתאמה בדירוג הדיסאינפורמציה. אלה קשרים מאוגמים קטנים מן הקשר עם חשיבה קונספירטיבית, והם לא חזרו באותו כיוון ובאותה ודאות בכל אחת מ־19 המדינות.

האם כל רשת חברתית פעלה באותו אופן?

לא, משום שהקשר עם אינסטגרם לא היה מובהק במודלים המרכזיים והקשר השלילי הראשוני עם טוויטר נעלם לאחר הוספת מאפיינים דמוגרפיים ופוליטיים. ההבדלים מתיישבים עם הטענה שלפלטפורמות יש קהלים, מבנים ואפשרויות פעולה שונות, אך הנתונים אינם מבודדים איזה מאפיין טכנולוגי אחראי לפער.

האם חדשות מסורתיות הגנו מפני הטענות?

במדגם המאוגם צריכה תכופה של חדשות בטלוויזיה ובעיתונים נקשרה לדירוג נמוך יותר של שתי הטענות גם במודל העשיר, עם מקדמים של מינוס 0.058 ומינוס 0.071. עם זאת, בסרביה וברומניה צפייה רבה יותר בחדשות בטלוויזיה נקשרה דווקא לקבלה רבה יותר של הצדקות הפלישה, ולכן אין לראות במדיום עצמו ערובה לאיכות המידע.

מה גילו ההשוואות בין המדינות?

הקשר בין חשיבה קונספירטיבית לאמונה בשתי הטענות היה החזק והעקבי ביותר בכל מערך המדינות. לעומתו, הקשרים של ציניות פוליטית, פייסבוק, טיקטוק וטלוויזיה השתנו בעוצמה ולעיתים גם בכיוון, דבר שמדגיש את חשיבותם של מערכות תקשורת והקשרים פוליטיים מקומיים.

האם הרשתות השפיעו במיוחד על בעלי נטייה קונספירטיבית?

בפולין, בבריטניה ובארצות הברית נמצא קשר אינטראקטיבי: שימוש ברשתות נקשר יותר לאמונה בקרב בעלי נטייה קונספירטיבית גבוהה. בגרמניה, הונגריה, אוסטריה וספרד לא הופיע אותו דפוס, ובמדגם המאוגם האינטראקציה הייתה מובהקת אך קטנה יחסית למנבא המרכזי עצמו.

מה נמצא לגבי גיל?

בניגוד למחקרים אמריקאיים על שיתוף חדשות כזב, מבוגרים יותר לא היו פגיעים יותר להצדקות הרוסיות ובכמה מפרטים אף נטו פחות לקבלן מקבוצת הייחוס. בחלק מן הניתוחים הצעירים ביותר היו מן הקבוצות המקבלות ביותר, אך אי אפשר להפריד כאן בין גיל, שימוש בפלטפורמות וניסיון היסטורי באמצעות סקר חתך.

האם אפשר לטעון שהרשתות גרמו לאמונה?

לא, משום שהשימוש בפלטפורמות והאמונה בטענות נמדדו באותו סקר ולא הייתה הקצאה אקראית לחשיפה. אנשים בעלי נטייה קונספירטיבית עשויים לבחור מקורות מסוימים, חשיפה חוזרת עשויה לחזק את הנטייה, או ששני התהליכים עשויים לפעול יחד.

מדוע השמטת נטיות מוקדמות מטעה?

משתמשי רשתות אינם קבוצה אקראית, ותכונות שמובילות אדם לבחור בפלטפורמה עשויות גם להוביל אותו לקבל טענה כוזבת. כאשר מדד החשיבה הקונספירטיבית נוסף למודל, מקדמי הפלטפורמות הצטמצמו מאוד; לפי המחברים, הקשר המיוחס לפייסבוק עלול להיות מוגזם בעד 150% אם המדד מושמט.

מה המשמעות להתערבויות נגד דיסאינפורמציה?

הסרת תוכן, סימון ובקרת הפצה עשויים עדיין לצמצם חשיפה, והמחברים אינם שוללים תפקיד חיובי להתערבויות תקשורתיות. עם זאת, עמידות ארוכת טווח דורשת גם להבין מדוע אנשים מאמצים תפיסת עולם קונספירטיבית ואילו תנאים חברתיים, פוליטיים ופסיכולוגיים מזינים אותה.

מהן המגבלות העיקריות?

דירוג טענות רגיש לרצייה חברתית ולחוסר קשב, וצריכת חדשות בדיווח עצמי אינה מודדת אילו פריטים נראו בפועל; הוצאת משיבים לא קשובים משפרת איכות אך עלולה להפחית ייצוגיות. נוסף לכך אין נתוני פאנל לבדיקת שינוי לאורך זמן, מערך המדינות אינו מייצג את כל האיחוד האירופי, ושני פריטי מלחמה אינם מכסים את מלוא עולם הדיסאינפורמציה.

עד כמה המחקר שקוף וניתן לשחזור?

המחברים פרסמו ב־OSF את הנתונים, התיעוד והקוד, והמאמר קיבל תגי נתונים פתוחים וחומרים פתוחים של Center for Open Science. פרסום זה מאפשר לבדוק מחדש את המודלים והמדדים, אך אינו מסיר את המגבלות המובנות של מדידה עצמית ומערך תצפיתי.

התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור

עודכן לאחרונה: 20 ביולי 2026