השורשים התרבותיים של הפופוליזם

חמישה סיפורים במקום הסבר תרבותי אחד

המחברים מפרידים בין תגובת־נגד דורית, חשש משינוי אתנו־תרבותי, תרעומת כפרית, חרדת מעמד והתפוררות קהילתית. כל סיפור מזהה שינוי חברתי אחר, קבוצה שאמורה לחוש מאוימת ויעד אחר שאליו מופנית התרעומת.

ההפרדה מאפשרת לבחון אם קבוצה שמתאימה לתיאור אכן גדולה בקרב מצביעי ימין פופוליסטי ואם היא מיוצגת שם יותר מאשר בקרב מצביעי מפלגות אחרות. היא גם מונעת ממצא על סיפור אחד להפוך בטעות לאישור של כל הסבר תרבותי.

המדגם האירופי וסיווג ההצבעה

הניתוח המרכזי כולל 44,571 משיבי ESS בשנים 2012–2018 בעשר מדינות אירופיות, שיחד מייצגות כ־70 אחוזים מאוכלוסיית האיחוד האירופי. המדגם מבוסס על ראיונות פנים אל פנים ועל דיווח המשיבים כיצד הצביעו בבחירות הקודמות.

מפלגות ימין פופוליסטי זוהו לפי תפיסת פופוליזם המציבה עם טהור מול אליטה מושחתת ולפי The PopuList, שנבדקה בידי יותר מ־80 מומחים. הבחירה מתמקדת בימין הפופוליסטי, הזרם הדומיננטי בעלייה שנבחנה, ואינה מכסה את כל סוגי הפופוליזם.

כיצד הפכו הסיפורים למדדים

תגובת־נגד דורית דרשה גיל מעל 55 ועמדות סמכותניות בחמישה פריטים, ואילו הפרופיל האתנו־תרבותי דרש ילידוּת, אי־השתייכות למיעוט ותפיסה שהגירה פוגעת בחיי התרבות. תרעומת כפרית שילבה מגורים בכפר או באזור חקלאי עם תחושה שלאזרחים אין די השפעה פוליטית.

חרדת מעמד שילבה דירוג עצמי 2–5 בסולם החברתי עם חשיבות גבוהה לכבוד, והתפוררות קהילתית שילבה ריחוק מתושבי המקום עם מגורים מחוץ לעיר גדולה. שני המדדים האחרונים היו זמינים רק בסבב 6 משנת 2012, ולכן בסיס ההשוואה שלהם צר יותר.

האיום האתנו־תרבותי בולט אך אינו מסביר הכול

הפרופיל האתנו־תרבותי היה העקבי ביותר בין המדינות, ובגרמניה היה שכיח פי ארבעה בקרב מצביעי AfD לעומת מצביעים אחרים. בהונגריה 37 אחוזים מן המצביעים הפופוליסטיים התאימו לו, שיעור גבוה ב־80 אחוזים מזה של מצביעים אחרים, אף שמהגרים היו פחות מ־4 אחוזים מן האוכלוסייה.

עם זאת, שיעור מצביעי הימין הפופוליסטי שלא התאימו לפרופיל נע בין 44 אחוזים בצרפת ל־80 אחוזים בפולין. לכן הממצא תומך בחשיבות היחסית של הסיפור אך שולל הצגה שלו כהסבר מלא לכל מצביע.

כפר, מעמד, דור וקהילה משתנים בין מדינות

בצרפת 50 אחוזים מן המצביעים הפופוליסטיים היו כפריים לעומת 37 אחוזים מן האחרים, ובכמה מדינות 30–40 אחוזים מן הבסיס הפופוליסטי התאימו לסיפור התרעומת הכפרית. חרדת מעמד נקשרה בשנת 2012 לעלייה של כ־10 נקודות אחוז בהסתברות להצבעה פופוליסטית בשווייץ ובצרפת ולכ־8 נקודות בפולין, עם p<.01.

תגובת־נגד דורית והתפוררות קהילתית היו רלוונטיות בעיקר במקרים מסוימים ולא כדפוס כלל־אירופי. בפולין, לדוגמה, 22 אחוזים מן המצביעים הפופוליסטיים התאימו לפרופיל הדורי לעומת 17 אחוזים מן האחרים.

קואליציה הטרוגנית והקשר לכלכלה

מבין המשיבים שהתאימו לפחות לסיפור תרבותי אחד, כמעט 70 אחוזים התאימו לאחד בלבד וכ־26 אחוזים לשניים. מעט מאוד התאימו ליותר משניים, ולכן מפלגה פופוליסטית יכולה לאגד קבוצות שחולקות הצבעה בלי לחלוק מקור אחד של תרעומת.

פרופיל של קושי כלכלי בלבד לא היה שכיח יותר באופן עקבי בקרב פופוליסטים, אך מצביעים פופוליסטיים היו בסבירות כפולה להציג יחד פרופיל כלכלי ותרבותי. הממצא מצביע על הצטלבות בין תנאים חומריים לתפיסת איום, ולא על תחרות פשוטה שבה רק אחד מהם יכול להיות נכון.

מהם חמשת ההסברים התרבותיים שנבדקו?

הם תגובת־נגד דורית, איום אתנו־תרבותי, תרעומת כפרית, חרדת מעמד והתפוררות קהילתית. כל אחד הוגדר כצירוף של מאפיין חברתי ועמדה שמבטאת את התלונה המיוחסת לו.

איזה הסבר קיבל את התמיכה הרחבה ביותר?

החשש של ילידים שהגירה פוגעת בחיי התרבות היה העקבי ביותר בעשר המדינות. גם הוא התאים רק לחלק מן הבסיס הפופוליסטי ולכן אינו תיאור של כל מצביעיו.

האם המאמר מוכיח שהגירה גורמת להצבעה פופוליסטית?

לא, משום שהמודלים בוחנים התאמה וקשר סטטיסטי ולא שינוי אקסוגני בהגירה או בעמדות. המחברים מצהירים שמטרתם להעריך את סבירות הסיפורים ולא לזהות השפעה סיבתית.

האם כל מצביעי הימין הפופוליסטי חולקים אותה תלונה?

לא, והחפיפה המוגבלת בין חמשת הפרופילים היא ממצא מרכזי. כמעט 70 אחוזים מבעלי התאמה תרבותית התאימו לסיפור אחד בלבד, והתפלגות הסיפורים השתנתה בין מדינות.

מה נמצא לגבי תושבי אזורים כפריים?

תרעומת כפרית הבחינה בין פופוליסטים לאחרים בכמה מדינות, במיוחד כאשר מגורים כפריים שולבו בתחושת חוסר קול פוליטי. היא לא הייתה דפוס חזק ואחיד בכל המדינות ולכן אינה תחליף להסברים האחרים.

מהי חרדת מעמד במחקר?

זהו שילוב בין מיקום עצמי נמוך־בינוני בסולם החברתי לבין חשיבות גבוהה לכבוד ולהכרה. המדד נמצא קשור להצבעה פופוליסטית בכמה מדינות, אך זמינותו רק ב־2012 מגבילה את ההשוואה לאורך זמן.

האם פער דורי מסביר את העלייה הפופוליסטית?

הפרופיל של בני יותר מ־55 המחזיקים בעמדות סמכותניות התאים לכמה מקרים, אך לא סיפק הסבר עקבי לכל המדינות. לכן המאמר אינו מאשר סיפור פשוט שבו דור מבוגר אחד מתקומם בכל אירופה נגד ערכים חדשים.

האם מצוקה כלכלית לבדה מסבירה את ההצבעה?

הפרופיל הכלכלי לבדו לא היה שכיח יותר באופן מובהק ועקבי בקרב מצביעים פופוליסטיים. השילוב שלו עם פרופיל תרבותי הבחין טוב יותר, ולכן המחקר מצביע על אינטראקציה אפשרית בין מצב חומרי לפרשנות תרבותית.

האם הדפוס נמצא גם בארצות הברית?

ב־ANES 2016, לבנים ילידי ארצות הברית שראו בהגירה פגיעה בתרבות היו בסיכוי גדול מפי שלושה להצביע לטראמפ לאחר בקרה. הם עדיין לא היו רוב מצביעיו, ובדיקות ב־2020 ובסקרים אחרים חיזקו את הכיוון בלי להפוך אותו להוכחה סיבתית.

מהן המגבלות המרכזיות של המחקר?

הפרופילים הם מדדי קירוב ולעיתים נשענים על שאלות הזמינות בסבב יחיד, והצבעה נמדדת בדיווח עצמי. נוסף על כך, בחירת המדינות וההתמקדות בימין פופוליסטי מגבילות הכללה לפופוליזם מסוגים אחרים ולמקומות שבהם הוא לא עלה.