מתי ביקורת שיפוטית מגינה על זהות חוקתית?

ברק מדינה דן בלגיטימיות של ביקורת שיפוטית כאשר נסיגה דמוקרטית מאיימת על יסודות המשטר.

מאמר: On Constitutional Identity, Democratic Legitimacy and Judicial Review in Times of Democratic Backsliding: The Case of Israel

חוקרות/ים: Barak Medina

כתב עת: International Journal of Constitutional Law

תאריך: פורסם: 21.05.2026

DOI: https://doi.org/10.1093/icon/moag052

תצלום על ביקורת שיפוטית וזהות חוקתית
קרדיט תמונה: מקור התמונה Fallaner CC BY-SA 4.0 Wikimedia Commons

המאמר שואל כיצד בית משפט יכול להגן על זהות חוקתית דמוקרטית דווקא כשהרוב הפוליטי משנה את כללי המשחק.

איך בית משפט מגן על זהות חוקתית בזמן נסיגה דמוקרטית?

המאמר מציב את זהות חוקתית וביקורת שיפוטית בנסיגה דמוקרטית בתוך ישראל והוויכוח על גבולות כוחו של בית המשפט. במקום להציג את הנושא כמחלוקת עקרונית בלבד, הוא עוקב אחר האופן שבו מוסדות, שחקנים וכללים יומיומיים מייצרים את הבעיה המחקרית.

הסבר ההחלטות באמצעות מושגים אלה תורם להבנת הדוקטרינה המתפתחת של תיקון חוקתי בלתי־חוקתי ומסייע להצדיק את גישתו של בית המשפט העליון.

מדוע המקרה הישראלי מקשה במיוחד על שאלת הלגיטימציה?

חוקת ישראל היא שילוב של יסודות כתובים ובלתי־כתובים. לפי המאמר, תוקפם המחייב של חוקי היסוד נשען על שני תנאים מצטברים.

התנאי הראשון הוא שחוקי היסוד נחקקו בידי הכנסת, שלה לגיטימציה פרוצדורלית חלקית לחוקק נורמות חוקתיות. התנאי השני הוא שתוכנם מעגן את החוקה הבלתי־כתובה הקיימת של ישראל.

מה נחשב חלק מתנאי היסוד של הדמוקרטיה?

החוקה הבלתי־כתובה הקיימת של ישראל נקבעת באמצעות מושג הזהות החוקתית. לפי המאמר, זהות זו נוצרת בעיקר בהתייחס למשפט הפוזיטיבי.

תרבות החברה ואידיאלים אוניברסליים משמשים גם הם לקביעת הזהות החוקתית, אך רק באופן חלקי.

איפה ביקורת שיפוטית פוגשת את טענת הרוב הנבחר?

החידוש המרכזי בפרשנות המוצעת הוא שמשקלה של הלגיטימציה הפרוצדורלית של הכנסת אינו קבוע, אלא פועל על סולם משתנה.

תיקון המעגן נורמה שכבר נכללת בחוקה הבלתי־כתובה תקף גם אם הוא נהנה מלגיטימציה פרוצדורלית מזערית. לעומת זאת, תמיכה פוליטית וציבורית מכרעת עשויה להספיק גם לתיקון הסותר את החוקה הבלתי־כתובה.

מה המאמר מוסיף לוויכוח על בית המשפט בישראל?

הסבר החלטותיו של בית המשפט העליון באמצעות זהות חוקתית ולגיטימציה דמוקרטית תורם להבנת הדוקטרינה המתפתחת של תיקון חוקתי בלתי־חוקתי.

המאמר משנה את נקודת המבט משום שהוא מבקש לקרוא את הזירה הנחקרת לא כפרט שולי, אלא כמקום שבו נבחנים בפועל גבולות האחריות, השוויון והלגיטימציה.

התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור

עודכן לאחרונה: 13 ביולי 2026