כשהגיוס נעשה מס: זיכוי מס לצמצום אי־השוויון בשירות החובה

דוד גליקסברג ממסגר שירות חובה כמס בעין ומציע זיכוי מס עתידי, אך נתוניו חושפים גם סיכון חלוקתי לעובדים בשכר נמוך ולנשים.

מאמר: Converting Narratives and Alleviating Constitutional Inequality through Taxation: Lessons from Conscription Disparities

חוקרות/ים: David Gliksberg

כתב עת: Israel Law Review

תאריך: פורסם אונליין: 06.04.2026; כרך 59(1), עמ׳ 71–95

DOI: https://doi.org/10.1017/S0021223725100083

חיילת וחייל משוחררים בוחנים מסמך זיכוי מס לצד לשכת גיוס ומשרד אזרחי, כמטפורה למדידת נטל השירות

אם שירות חובה הוא מס בעין, אי־השוויון בגיוס ניתן למדידה ולא רק להצהרה חוקתית. זיכוי מס עתידי עשוי לצמצם אותו, בתנאי שגם בעלי שכר נמוך יוכלו לממש את הזכות.

מושגי יסוד: מס בעין, זיכוי מס ושוויון בנטל

מס בעין הוא העברה כפויה של משאב למדינה שלא באמצעות כסף. במקרה של שירות חובה המשאב הוא עבודתו וזמנו של המשרת, ולכן גליקסברג מציע לראות בפער שבין שווי העבודה לבין התמורה שקיבל החייל מס ממשי המוטל רק על מי שהתגייס.

המאמר מכנה את הנטל הזה MAT, ואת ההשבה המוצעת MATC — זיכוי מס צבאי חובה שנצבר לזכות החייל לאחר השחרור. ההבחנה חשובה משום שהיא הופכת טענת שוויון כללית לסכום שניתן להשוות בין משרתים ללא־משרתים ובין קבוצות שונות בתוך ציבור המשרתים.

בעיה חוקתית שנתקעה בתוך נרטיב אחד

אי־השוויון בגיוס נדון בישראל בעיקר במונחים של חובה אזרחית, זכויות חוקתיות וביקורת שיפוטית. לפי המאמר, ניסיונות החקיקה וההתדיינות שנמשכו עשרות שנים לא הצליחו ליישב בין דרישת השוויון לבין המציאות הפוליטית שבה גיוס אוניברסלי אינו ישים.

גם שתי החלופות המבניות נתקלות באתוס ״צבא העם״: צבא מתנדבים נתפס כוויתור על החובה הקולקטיבית, ושכר שוק מלא למשרתי חובה נתפס כהפיכת השירות לעבודה שכירה. המעבר לנרטיב מס אינו מבטל את המחלוקת החוקתית, אך הוא מוסיף לה כלי מדידה ופיצוי שהשפה החוקתית לבדה אינה מספקת.

כיצד המאמר מודד את המס הצבאי?

המחקר בוחר בשיטה יישומית ושמרנית: שכר השוק של המקצוע הצבאי מוערך לפי שכר אנשי קבע בתחילת דרכם, משום שהם מבצעים מקצועות דומים בתמורה שנקבעת בשוק עבודה התנדבותי. מן השכר הנקי מופחתים דמי הקיום, מענקי השחרור, המזון, הלינה והטבות מדידות אחרות שקיבל חייל החובה.

הבחירה אינה מודדת את כל מחיר הכפייה, את הפגיעה בזכויות כגון חירות ושלמות הגוף או את ההשפעה האפשרית של השירות על הכנסה לאורך החיים. משום כך האומדן אינו טוען ללכוד את מלוא הנטל, אלא לבנות בסיס מדיד שניתן להפעיל במדיניות ציבורית.

המסד האמפירי וארבע קבוצות השירות

החישוב מבחין בין לוחמי חוד, לוחמים, תומכי לחימה ומשרתים שאינם בתפקידי לחימה, בהתאם למבנה התגמול הצבאי. נתוני שכר משרד הביטחון, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומחשבון רשות המסים משמשים לחישוב שכר השוק, חבות המס והתמורה המצטברת, כשהסכומים מותאמים לאוקטובר 2023.

אצל גברים מתקבל MAT של 159,540 ש״ח ללוחמי חוד, 166,092 ש״ח ללוחמים, 175,476 ש״ח לתומכי לחימה ו־177,912 ש״ח למשרתים שאינם לוחמים. אצל נשים האומדנים הם 163,764, 170,340, 110,268 ו־113,940 ש״ח בהתאמה, והפערים משקפים בין השאר משכי שירות שונים והבדלים בתמורה.

אפקט המסגור והמשך אתוס ״צבא העם״

מבחינה כלכלית, תשלום ישיר וזיכוי מס באותו סכום עשויים להיות שקולים, אך הציבור אינו בהכרח תופס אותם באופן זהה. המאמר נשען על אפקט המסגור: הטבה דרך מערכת המס נתפסת כהוצאה פחות ישירה וכפיצוי אזרחי מאוחר, ולכן עשויה לעורר פחות התנגדות מתשלום שכר שוק בזמן השירות.

המרחק בזמן בין השירות לבין ניצול הזיכוי מסייע, לפי ההצעה, לשמור על התפיסה שהשירות הוא חובה אזרחית ולא עסקת עבודה. זהו מנגנון פוליטי־קוגניטיבי ולא פתרון חשבונאי בלבד, ולכן הצלחתו תלויה גם באופן שבו הציבור והמוסדות יפרשו אותו.

מבחן החלוקה: מי באמת יכול לנצל את הזיכוי?

המאמר מדמה ניצול של הזיכוי לפי שבע קבוצות תעסוקה, מגיל תחילת העבודה ועד פרישה, תוך התחשבות בשכר, מגדר ומאפייני משפחה המשפיעים על חבות המס. מנהלים ובעלי מקצוע בעלי הכנסה גבוהה יכולים לקזז את הזיכוי בשנים מעטות יחסית, ואילו עובדים במקצועות יסודיים, במכירות, בשירותים ובתמיכה משרדית עלולים שלא לנצל אותו במלואו גם במשך עשרות שנים.

הבעיה חריפה במיוחד לנשים משום שחבות המס העתידית שלהן נמוכה יותר בממוצע ותקופת העבודה שנבחנה קצרה יותר. הצמדה וריבית שומרות על הערך החשבונאי של היתרה, אך אינן מעניקות נזילות למי שאינו יכול לקזז מס ולכן נדרשים החזר כספי לאחר תקופה מוגדרת או אפשרות קיזוז מול מסים אחרים.

עלות, מימון והגבולות של ההצעה

האומדן הגס במאמר ל־170 אלף חיילים, מהם 75% גברים ו־25% נשים, הוא 27.6 מיליארד ש״ח לכל תקופת השירות וכ־11 מיליארד ש״ח בשנה. הסכום השנתי מוערך בכ־1.8% מתקציב המדינה לשנת 2023 ובכ־0.5% מן התוצר, אך התשלומים נפרסים על שנים ולכן ההשפעה התזרימית אינה מיידית במלואה.

אופן המימון קובע אם ההסדר יצמצם אי־שוויון או יעביר אותו למקום אחר. קיצוץ בשירותים שמיטיבים בעיקר עם משרתים או העלאת מס שמכבידה עליהם באופן יחסי עלולים לסתור את מטרת ההצעה, והמאמר מציג את MATC כבסיס לחבילה רחבה ולא כפתרון למחסור בכוח אדם או למחלוקת הגיוס כולה.

מדוע שירות חובה יכול להיחשב מס בעין?

המדינה מחייבת את הפרט להעביר לה עבודה וזמן במקום כסף, כשם שרשות יכולה לחייב תושב לבצע עבודה ציבורית במקום לשלם היטל. הכפייה והעברת הערך, ולא צורת התשלום, הן שהופכות את השירות למס בעין לפי מסגרת המאמר.

מה בדיוק נכנס לנוסחת ה־MAT?

הנוסחה מתחילה בשכר השוק הנקי של המקצוע הצבאי ומפחיתה את התמורה המדידה ששולמה לחייל במהלך השירות ואחריו. היא כוללת דמי קיום, מענקים והטבות בסיסיות, אך אינה מתמחרת את עצם הכפייה או כל פגיעה בזכויות ולכן נשארת אומדן חלקי.

מדוע ההצעה אינה מטילה מס על מי שלא התגייס?

מס פדיון על לא־משרתים היה יכול להשוות פורמלית את הנטל, אך שתי הקבוצות העיקריות שאינן מתגייסות נמצאות ברובן בעשירוני הכנסה נמוכים. גליקסברג סבור שחיוב מלא אינו ישים ועלול להיות רגרסיבי, ולכן הוא מעדיף להשיב למשרתים את המס בעין שנשאו.

למה להעניק זיכוי מס ולא שכר ישיר?

שכר שוק בזמן השירות עלול להתנגש ישירות עם אתוס ״צבא העם״ ולמסגר את החובה כעבודה רגילה. זיכוי מאוחר דרך מערכת המס שומר על ערך כלכלי דומה אך יוצר מסגור ציבורי שונה, שבו המדינה משיבה נטל אזרחי לאחר השחרור.

האם MATC יפתור את המחסור בחיילים?

לא, משום שהזיכוי אינו הופך גיוס אוניברסלי לאפשרי ואינו מבטיח שקבוצות פטורות יתגייסו בהיקף הדרוש. המאמר טוען לכל היותר שהוא עשוי להפחית את אי־השוויון ולשפר תמריצים, כחלק מהסדר רחב יותר.

מדוע המס המחושב גבוה יותר לעיתים בתפקידים שאינם קרביים?

ה־MAT הוא ההפרש בין שכר השוק לבין התמורה שהתקבלה ולא דירוג מוסרי של סוגי שירות. בתפקידים מסוימים התמורה המצטברת נמוכה יותר, ולכן ההפרש המחושב עשוי להיות גבוה גם כאשר שכר השוק המשוער נמוך מזה של לוחמים.

מה מלמד משך הזמן הדרוש לניצול הזיכוי?

משך הניצול מתרגם את סכום המס לחוויה כלכלית לאורך החיים: ככל שנדרשות יותר שנות קיזוז, הנטל המקורי גדול ביחס לחבות המס של האדם. כאשר עובד מגיע לגיל פרישה עם יתרה כמעט מלאה, המשמעות היא שהזיכוי לבדו לא הפך את הפיצוי לנגיש.

כיצד זיכוי מס עלול לפגוע דווקא בבעלי שכר נמוך?

מי שמשלם מעט מס הכנסה אינו יכול לנצל במהירות זיכוי גדול, גם אם הזכות הרשומה שלו זהה לזכותו של בעל שכר גבוה. לכן שוויון בסכום הזיכוי אינו מבטיח שוויון בנזילות, בזמן ההמתנה או ביכולת לממן צרכים לאחר השחרור.

מה הקשר בין המודל לבין פערי מגדר?

הסימולציה מוצאת שנשים צפויות להשאיר חלק גדול יותר מן הזיכוי בלתי מנוצל, בעיקר בשל פערי שכר וחבות מס נמוכה יותר. כך דיון שמזוהה בדרך כלל עם גיוס גברים חושף גם צורך לעצב מנגנון שאינו משעתק אי־שוויון מגדרי בשוק העבודה.

האם האומדן כולל את הסיכון לחיים ואת שלילת החירות?

שכר אנשי הקבע משקף במידה מסוימת סיכון ואורח חיים צבאי, אך המודל אינו מוסיף מחיר נפרד לעצם הכפייה או לפגיעה בזכויות. גליקסברג מציג את ההשמטה כבחירה שמרנית שמקטינה את האומדן, ולא כהנחה שלפגיעות אלה אין ערך.

איזה סוג של שוויון ההצעה מבקשת לקדם?

שוויון אופקי דורש שמי שהכנסתם דומה לא יישאו נטל כולל שונה רק מפני שאחד שירת, ושוויון אנכי דורש שהנטל יתאים ליכולת הכלכלית. MATC נועד לתקן את המס הנוסף המוטל על המשרת, אך הוא חייב להיות ממומן וממומש באופן שלא ייצור עיוות חדש בין בעלי הכנסות שונות.

האם המסגרת רלוונטית גם מחוץ לישראל?

כן, משום שכל מדינה שמטילה שירות צבאי חובה אך פוטרת קבוצות מסוימות יכולה לשאול מהו הערך הכלכלי שהמשרתים מעבירים למדינה. הנתונים והאתוס משתנים ממדינה למדינה, אך ההבחנה בין מס כספי למס בעין מאפשרת השוואה רחבה יותר של נטל ציבורי.

התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור

עודכן לאחרונה: 15 ביולי 2026