כשסכסוך נתפס כחומרי, לאומי או דתי: המסגור שנקשר לנכונות לפשרה
מחקר משולב בקרב יהודים ופלסטינים מצא שהצדדים אינם בהכרח מגדירים את אותו סכסוך באותה דרך, ושמסגור דתי נקשר לפחות נכונות לפשרה בתוך ישראל.
נכונות לפשרה אינה קשורה רק לתוכן ההצעה: היא נקשרה גם לשאלה אם אנשים ראו בסכסוך מאבק על משאבים, לאום או קדושה.
מושגי יסוד בקצרה
מסגרת סכסוך היא עדשה שבאמצעותה אדם מגדיר מי הצדדים, מה עומד במחלוקת ואילו פתרונות נראים לגיטימיים. מסגרת חומרית מאפשרת עקרונית חלוקה או פיצוי, מסגרת לאומית מוסיפה ערכים של מולדת והגדרה עצמית, ומסגרת דתית יכולה להפוך אתר או אדמה לעניין קדוש שנתפס כבלתי ניתן להמרה.
שלוש אוכלוסיות, שלוש זירות ניסיון
המחקר מפריד בין יהודים אזרחי ישראל, פלסטינים אזרחי ישראל ופלסטינים בגדה המערבית, משום שכל קבוצה חיה ביחסי כוח ובמעמד אזרחי שונים. ההפרדה מאפשרת לבדוק לא רק מי מחזיק באיזו מסגרת, אלא גם אם אותה מסגרת קשורה באופן דומה לנכונות לפשרה בכל זירה.
ממחקר איכותני למדד כמותי
קבוצות המיקוד לא שימשו לקביעת שיעורי תמיכה מייצגים, אלא לזיהוי השפה והמושגים שבהם המשתתפים עצמם תיארו את הסכסוך. על בסיסם נבנו 13 פריטים מקבילים בעברית ובערבית, שכל אחד הציע תשובה חומרית, לאומית או דתית לשאלות על ירושלים, הארץ, זהות הצדדים והפשרה הקשה ביותר.
הקשר בין מסגור לבין מציאות חיים
המחברים אינם מציגים מסגרת רעיונית כתחליף לתנאים חומריים וליחסי כוח. דווקא היעדר קשר בין מסגור לפשרה בגדה משמש להם תזכורת שחשיפה יומיומית לאלימות, מחסומים והשפלה עשויה לצמצם את מרחב השינוי שמאפשרת פרשנות אחרת.
כיצד זוהו המסגרות בקבוצות המיקוד?
ב־14 מפגשים נשאלו המשתתפים מה משמעות הסכסוך עבורם, על מה הצדדים נאבקים ומאיזה סוג הוא. ניתוח תוכן ושיח זיהה שלושה אשכולות חוזרים, ולאחר מכן בדק אם סוג המסגרת תאם לנושאים שהמשתתף העלה, כגון אתרים קדושים, ריבונות, פליטים, גבולות או מים.
מה כלל סולם המסגור בן 13 הפריטים?
הפריטים ביקשו לבחור כיצד לתאר את הצדדים, את ירושלים, את חשיבות הארץ, את אופייה הרצוי של המדינה ואת הנושא שעליו אי אפשר להתפשר. הנוסח הותאם להקשר של כל קבוצה, אך המבנה נשמר כך שכל תשובה הצביעה על רכיב דתי, לאומי או חומרי.
מי השתתף בסקר ומה מגביל את הייצוגיות שלו?
הסקר נערך בספטמבר 2013 בקרב כ־410 סטודנטים באוניברסיטאות חיפה ותל אביב ובאוניברסיטאות בג׳נין ובשכם. מדגם סטודנטים מאפשר השוואה מבוקרת יחסית אך אינו מייצג ציבור כללי, ובייחוד אינו כולל את עזה וממעיט בייצוג יהודים דתיים וקבוצות שאינן לומדות באקדמיה.
כיצד נמדדה נכונות לפשרה?
המשיבים דירגו בסולם של אחת עד שש תמיכה בפשרות קונקרטיות שנדונו ביוזמות שלום, ובהן שתי מדינות, חילופי שטחים, הסדרים בירושלים ופתרון לסוגיית הפליטים. החוקרים בחרו חבילה של צעדים משום שתמיכה כללית ב״שלום״ קלה יותר מהסכמה למחירים המעשיים שהסדר דורש.
אילו הבדלים נמצאו במסגרות הדומיננטיות?
בסקר, 51% מן היהודים סיווגו את הסכסוך בעיקר כלאומי, ואילו 64% מן הפלסטינים בגדה ראו בו בעיקר סכסוך שמקורו דתי. פלסטינים אזרחי ישראל נטו גם הם למסגרת דתית יותר מן היהודים, אך עמדו בין שתי הקבוצות בעוצמת המסגור הזה.
מה נמצא לגבי מסגור דתי ונכונות לפשרה?
בקרב יהודים ופלסטינים אזרחי ישראל, מסגור דתי חזק יותר נקשר לנכונות נמוכה יותר לפשרות גם לאחר בקרה על דתיות ועמדה פוליטית. הממצא מתיישב עם הטענה שדברים הנתפסים כקדושים, בלעדיים ומוכתבים מלמעלה קשים יותר לחלוקה, אך הסקר אינו מוכיח שהמסגרת היא שגרמה לעמדה.
האם מסגור חומרי תמיד הגביר פתיחות לפשרה?
לא. הקשר החיובי היה מובהק בקרב פלסטינים אזרחי ישראל, אך לא בקרב יהודים או פלסטינים בגדה, אף שכיוונו של חלק מן האומדנים התאים להשערה. לכן אין להסיק שהצגת הסכסוך כמאבק על משאבים תייצר כשלעצמה הסכמה בכל קבוצה.
מדוע לא נמצא קשר בין מסגור לנכונות לפשרה בקרב פלסטינים בגדה?
המשיבים בגדה הביעו בממוצע נכונות נמוכה יותר לפשרה בלי קשר למסגרת שהחזיקו בה. המחברים מציעים שיחסי כוח אסימטריים, חשיפה גבוהה יותר לאלימות ומפגש יומיומי עם הכיבוש עשויים להקשיח עמדות, אך הם מציגים זאת כמנגנון אפשרי ולא כמסקנה סיבתית מוכחת.
מה אפשר ללמוד מן המיקום של פלסטינים אזרחי ישראל?
הקבוצה משלבת זהות לאומית פלסטינית עם אזרחות וחיים בתוך המערכת הישראלית, ולכן ניצבת בין הקבוצות גם ברמת המסגור וגם ברמת הנכונות לפשרה. המחברים מציעים שהחיים היציבים יחסית לצד דרישה לשוויון והכרה עשויים להסביר מדוע למסגרת החומרית היה בה קשר חיובי במיוחד לפשרה.
מה המשמעות למתווכים וליוזמות שלום?
הצעה שמרחיבה את ״העוגה״ או מחלקת משאבים עלולה להחמיץ צד הרואה בלב המחלוקת קדושה, כבוד או זכות לאומית. תהליך רציני צריך לזהות את המסגרות המתחרות, לדבר בשפה שכל צד מזהה ולשלב פתרונות חומריים עם הכרה, ביטחון ומשמעות סמלית.
אילו מגבלות מחייבות זהירות?
קבוצות המיקוד נדגמו בכוונה כדי להבטיח מגוון, והסקר התבסס על סטודנטים ולא על מדגמים הסתברותיים ארציים. הנתונים הם חתך תצפיתי מתקופה מסוימת, ולכן הם אינם מראים כיצד מסגרות משתנות לאורך זמן או אם שינוי מסגרת יגרום לאדם לשנות עמדה.
היכן אפשר לקרוא את המאמר ואת נתוני השחזור?
עותק מלא של המאמר מופקד במאגר המחקר של אוניברסיטת הומבולדט בברלין. פרטי הפרסום והקישור הקבוע זמינים דרך DOI 10.1177/0022343319826324, והמאמר מפנה גם למאגרי השחזור של Journal of Peace Research.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 25 ביולי 2026