האם צוותים מעורבים מטים הכרעות מנהליות לטובת האזרח?

שופטים מקצועיים, נציגי ציבור ושיקול דעת בסכסוכי מס בישראל

מאמר: Does the teaming of career street-level bureaucrats and lay officials promote street-level resolutions that favour the citizens’ claims?

חוקרות/ים: Sagi Gershgoren; Nissim Cohen

כתב עת: Public Management Review

תאריך: פורסם: 11 באוקטובר 2023

DOI: https://doi.org/10.1080/14719037.2023.2268088

שופטים מקצועיים החברים גם בוועדות עם נציגי ציבור נטו יותר לקבל טענות של אזרחים — הן בהכרעות צוות והן בהכרעות יחיד.

שיקול דעת בחזית המינהל

המאמר מתייחס לשופטי ערכאות מנהליות נמוכות כאל ביורוקרטים ברמת הרחוב: בעלי תפקיד מקצועיים שפוגשים טענות של אזרחים, מפעילים שיקול דעת ומתרגמים מדיניות לתוצאה קונקרטית. בסכסוך בין נישום לרשות המס, ההכרעה שלהם אינה רק פעולה משפטית אלא גם מפגש בין האזרח למדינה.

השאלה הנורמטיבית היא האם המבנה שבו מתקבלת ההחלטה משנה את האיזון בין טענות הצדדים. צוות הכולל שופט מקצועי ונציגי ציבור עשוי להכניס לדיון ידע ונקודות מבט שאינם נובעים מאותה הכשרה מוסדית של שופט הקריירה.

מערך המחקר ושתי ההשוואות

הנתונים נאספו ממאגר פסקי דין בתחום המס ומן הארכיון הציבורי של הרשות השופטת, והם כוללים סכסוכי מס אזרחיים שנדונו בשנים 2005–2021. לאחר סינון החלטות ניהוליות, הכרעות שאינן ניתנות לערעור והכרעות חלקיות מן המודלים העיקריים, נותר בסיס ממוקד של 545 הכרעות חד־משמעיות ב־399 תיקים.

הבדיקה הראשונה משווה שופטים המשתתפים בשני סוגי המסגרות: לבדם לעומת ועדת ערר עם נציגי ציבור. הבדיקה השנייה משווה הכרעות יחיד של שופטים החברים גם בוועדות מעורבות להכרעות יחיד של שופטים שאינם משתתפים בוועדות כאלה.

התוצאות המרכזיות

בבדיקה הראשונה שיעור ההכרעות לטובת האזרח עלה מ־33.3% כאשר השופטים הדואליים הכריעו לבדם ל־48.5% כאשר הכריעו בוועדה מעורבת, פער של 14.2 נקודות אחוז. בבדיקה השנייה שיעור ההכרעות לטובת האזרח היה 33.3% אצל שופטים החברים גם בצוותים מעורבים לעומת 25.6% אצל שופטים היושבים תמיד לבדם, פער של 7.7 נקודות אחוז.

רגרסיות לוגיסטיות קישרו באופן מובהק הן הכרעה משותפת והן חברות בצוות מעורב לנטייה פרו־אזרחית. תוצאות הכיוון המרכזי נשמרו גם כאשר הוחזרו לניתוח הכרעות חלקיות והכרעות שאינן ניתנות לערעור ובוצע אתחול סטטיסטי של רווחי הסמך.

פרשנות, שימושים ומגבלות

המחברים מציעים שני מנגנונים משלימים: השפעה חברתית בזמן העבודה המשותפת והפנמה של הביקורת שמביאים נציגי הציבור, העשויה להשתקף גם בהכרעות היחיד של שופטים החברים בוועדות מעורבות. הנתונים תומכים בקשר המתאים לשני המנגנונים, אך אינם מודדים במישרין שיחות צוות, שינוי עמדות פנימי או רצף של לפני ואחרי אצל אותו שופט.

זהו מחקר תצפיתי בהקשר מוסדי מסוים ולא הקצאה אקראית של שופטים למסגרות. לכן הממצאים חשובים לעיצוב גופי הכרעה, אך אינם מבטיחים שאותו גודל השפעה יופיע בתחומי רווחה, חינוך או מדינות אחרות.

מהו צוות הכרעה מעורב במחקר?

זהו הרכב שבו שופט מקצועי מכריע לצד נציגי ציבור שאינם שופטי קריירה בוועדת ערר מס. ההרכב מאפשר להשוות החלטה של איש מקצוע לבדו להחלטה הנוצרת במפגש בין מומחיות ממסדית לניסיון ולשיפוט של חברי צוות מן הציבור.

מדוע שופט מנהלי נחשב ביורוקרט ברמת הרחוב?

כמו עובד סוציאלי או פקיד תביעות, הוא מיישם כללים כלליים במפגש ישיר עם מקרה פרטני ומפעיל שיקול דעת רחב. הכרעתו מחלקת תועלת או מטילה נטל, ולכן היא מעצבת את האופן שבו אזרח חווה את המדינה בפועל.

מה נמדד כהכרעה לטובת האזרח?

במודלים העיקריים המשתנה קיבל ערך חיובי כאשר הערכאה קיבלה במלואן את טענות האזרח, וערך שלילי כאשר דחתה אותן במלואן. הכרעות חלקיות נשמרו לבדיקות עמידות, ולכן המדד המרכזי מבחין באופן שמרני בין קבלה מלאה לדחייה מלאה.

כמה הכרעות נכללו בניתוח?

מסד הנתונים הממוקד כלל 545 הכרעות חד־משמעיות מתוך 399 תיקי מס, לאחר סינון של שלבים דיוניים והכרעות שאינן מתאימות למודל העיקרי. ההשוואה הראשונה התבססה על 229 הכרעות וההשוואה השנייה על 448 הכרעות, כאשר קבוצת השופטים הדואליים משמשת בשתיהן.

מה נמצא בהשוואה בין הכרעות יחיד להכרעות צוות אצל שופטים דואליים?

אצל שופטים שיכלו לפעול בשתי המסגרות, שיעור ההכרעות הפרו־אזרחיות היה גבוה יותר כאשר ישבו בוועדת ערר מעורבת. ההשוואה מצמצמת חלק מן ההבדלים הקבועים בין שופטים, משום שהיא בוחנת קבוצה מקצועית המשתתפת הן בהכרעות יחיד והן בהכרעות צוות.

האם השפעת הצוות נשארת גם בהחלטות יחיד?

הכרעות יחיד של שופטים החברים גם בוועדות מעורבות נטו יותר לטובת האזרח מהכרעות של שופטים שאינם חברים בצוותים כאלה. המחברים רואים בכך התאמה להשערת ההפנמה, אך המחקר אינו צופה ישירות בתהליך הפסיכולוגי ולכן אינו מוכיח שהוא ההסבר היחיד.

אילו משתנים נוספים הובאו בחשבון?

המודלים כללו מאפיינים של התיק, התובע והשופט, ובהם מספר תובעים ומחלוקות, תובע יחיד או תאגיד, גיל, מגדר וותק שיפוטי בהתאם למגבלות מתאם. החוקרים בדקו גם הסבר חלופי שלפיו סוג משטר המס עצמו יוצר את הפער, והנתונים לא תאמו את כיוון ההסבר הזה.

מה הקשר בין הממצא להוגנות דיונית?

אם בעלי תפקיד מן הציבור מפחיתים נטייה מוסדית לטובת המדינה, צוותים מעורבים יכולים להרחיב את המקום שניתן לטענות האזרח. עם זאת, הוגנות אינה זהה להעדפה אוטומטית של האזרח, ולכן יש לבחון גם את איכות ההנמקה, עקביות ההליך ושוויון הגישה.

האם נכון להסיק שנציגי הציבור תמיד משפרים החלטות?

לא, משום שהמחקר מודד את כיוון ההכרעה ולא אמת משפטית או איכות החלטה כוללת. נציגי ציבור עשויים לתרום לאיזון, אך השפעתם תלויה בדרך המינוי, בידע שלהם, ביחסי הכוח בצוות ובסוג ההחלטות שעל הפרק.

כיצד אפשר להשתמש בממצא בעיצוב מוסדות?

קובעי מדיניות יכולים לשקול צוותים מעורבים כאשר מבקשים לאזן נטייה מובנית לטובת המדינה או לחזק את אמון הציבור בהליך. עליהם להגדיר בבירור סמכויות, הכשרה וכללי ניגוד עניינים, ולמדוד לא רק שיעורי זכייה אלא גם עקביות, זמן טיפול והוגנות נתפסת.

מהי המגבלה החשובה ביותר בהכללה?

המחקר עוסק בסכסוכי מס אזרחיים בישראל, שבהם מבנה ההרכבים וכללי הערעור ייחודיים. יש לבדוק בנפרד אם הקשר מתקיים בעררים על קצבאות, משמעת חינוכית או שירותים חברתיים, שבהם סוגי הידע והאוכלוסיות שונים.

התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור

עודכן לאחרונה: 19 ביולי 2026