ADHD והשתתפות פוליטית: יותר פעילות, צריכת חדשות פסיבית יותר
בסקר בקרב 1,369 יהודים בוגרים בישראל, סינון חיובי לתסמיני ADHD נקשר ליותר השתתפות פוליטית וליותר ביטוי ברשת — אך לא לעניין פוליטי גבוה יותר.
קרדיט תמונה: מקור התמונה European Parliament; photograph by Alain Rolland; credit © European Union 2024 – Source: EP CC BY 2.0 Wikimedia Commons
סינון חיובי לתסמיני ADHD נקשר ליותר פעילות פוליטית וביטוי מקוון, אך גם להסתמכות רבה יותר על חדשות שמגיעות מעצמן.
מושגי יסוד בקצרה
השתתפות פוליטית כוללת פעולות שאזרחים עושים כדי להשפיע על מדיניות ונבחרי ציבור, מהצבעה והפגנה ועד שיתוף ופנייה ברשת. ASRS-6 הוא שאלון סינון קצר לתסמיני ADHD אצל מבוגרים; תוצאה חיובית מצביעה על צורך אפשרי בבירור ואינה שקולה לאבחנה רפואית.
דפוס מורכב במקום סיפור של חוסר מעורבות
הציפייה הראשונית הייתה שקשיי קשב ומשאבים מצומצמים עלולים להפחית השתתפות, אך אימפולסיביות וחיפוש אחר גירוי יכולים לפעול בכיוון אחר. הממצאים אכן מציירים שילוב של פעילות גבוהה יותר עם עניין פוליטי שאינו גבוה יותר ועם איסוף חדשות פסיבי יותר.
הבדל בין השתתפות לבין איכות סביבת המידע
עצם הפעילות אינה מגלה אם אדם נחשף למגוון מקורות, בודק מידע או פוגש דעות מתחרות. החיבור בין המדדים מציג דפוס מורכב שדורש אימות במחקרים המשתמשים באבחנה קלינית ובהתנהגות נצפית, ולא רק בשאלוני דיווח עצמי.
קריאה שאינה מתייגת נוירו־מיעוטים
המחקר אינו מציג אנשים עם ADHD כקבוצה פוליטית אחידה ואינו קובע שתסמינים גורמים לעמדה מסוימת. הוא בוחן מתאמים ממוצעים במדגם אחד ומדגיש שנדרשים מחקרים קליניים, השוואתיים והתנהגותיים לפני הסקת מסקנות רחבות.
מי השתתף במחקר?
המדגם כלל 1,369 יהודים בוגרים בישראל שגויסו מפאנל אינטרנטי לפי מכסות דמוגרפיות, לפני בחירות אפריל 2019. מכסות משפרות דמיון לאוכלוסייה במאפיינים שנבחרו, אך אינן מבטלות הטיית השתתפות ואינן מאפשרות להכליל ישירות לאזרחים ערבים או למדינות אחרות.
כיצד נמדדו תסמיני ADHD?
המשיבים דירגו באיזו תדירות חוו בששת החודשים האחרונים שישה תסמינים, כגון קושי לסיים פרטים או לזכור התחייבויות. ציון מעל 17 הוגדר בספרות שעליה הסתמכו החוקרים כסינון חיובי, ו־200 משיבים — 14.6% — עברו את הסף.
אילו סוגי השתתפות פוליטית נבדקו?
המדדים המסורתיים כללו שבע פעולות מן השנה האחרונה, ובהן שכנוע מצביעים, התנדבות במטה והשתתפות בהפגנה או בכינוס. בזירה הדיגיטלית נמדדו חיבור לפוליטיקאים ולמפלגות, ביטוי דעה ושיתוף כתבות ברשתות חברתיות.
מה נמצא לגבי השתתפות בפועל?
לאחר הכנסת משתני הבקרה, סינון חיובי נקשר באופן חיובי להשתתפות מסורתית ולכל שלושת מדדי ההשתתפות הדיגיטלית. מדובר בהבדלים ממוצעים מובהקים אך מתונים, והם מבוססים על דיווח עצמי ולא על רישומי הצבעה או נתוני פעילות מן הפלטפורמות.
מה פירוש גישת ״החדשות ימצאו אותי״?
זהו דפוס שבו אדם מניח שחברים, הרשת או הזרם האלגוריתמי יביאו אליו את החדשות החשובות ולכן אינו מחפש אותן ביוזמתו. סינון חיובי נקשר לדפוס הזה, אף שלא נמצא הבדל מובהק בכמות השימוש המדווחת בחמישה אתרי חדשות פופולריים.
האם המשיבים שסוננו כחיוביים התעניינו יותר בפוליטיקה?
לא נמצא הבדל מובהק בעניין הפוליטי או בתחושת הידע והחשיבות האישית שיוחסה לפוליטיקה. לכן הפעילות הגבוהה יותר אינה ניתנת להסבר פשוט כעניין רב יותר, והיא עשויה להיות קשורה לצורת ההשתתפות ולמשוב המיידי שהיא מספקת.
מה נמצא ביחס לחופש הביטוי?
סינון חיובי נקשר להסכמה מעט גבוהה יותר עם היגדים שלפיהם במצבים מסוימים יש להשתיק דעות. עם זאת, לא נמצא הבדל מובהק במדד נפרד של תמיכה במנהיג שאינו מוגבל בידי הכנסת או בחריגה מכללי המשחק, ולכן אין להפוך את הממצא לטענה כוללת על מחויבות לדמוקרטיה.
האם נמצאו הבדלים באמון ובתחושת ייצוג?
במודלים המרכזיים לא נמצאו הבדלים מובהקים באמון בממשלה, בכנסת ובפוליטיקאים או בתחושה שמפלגה מייצגת את הרקע והעמדות של המשיב. הדבר מצמצם הסברים שלפיהם פעילות גבוהה יותר נבעה פשוט מחוסר אמון או מתחושת הדרה פוליטית.
האם טיפול ממריץ שינה את הדפוס?
בהשוואה משלימה בין משיבים עם סינון חיובי שלא נטלו תרופה לבין מי שדיווחו על טיפול ממריץ, כמעט לא נמצאו הבדלים במדדים הפוליטיים, למעט אמון במוסדות. המדגם המטופל היה קטן והמחקר לא מדד זמן נטילה או השפעה בזמן הפעילות, ולכן אי אפשר להסיק מכך מסקנה טיפולית.
מדוע אי אפשר לומר ש־ADHD גרם להתנהגות?
זהו מחקר תצפיתי: תסמינים, פעילות ועמדות נמדדו ללא הקצאה אקראית וללא אבחנה קלינית. משתני הבקרה מפחיתים כמה הסברים חלופיים אך אינם שוללים גורמים שלא נמדדו, כיוון סיבתי הפוך או הבדלים באופן המענה לשאלון.
איזה מחקר המשך נדרש?
המחברים קוראים להרחיב את חקר ההתנהגות הפוליטית לנוירו־מיעוטים ולא להניח מראש שתסמיני ADHD מובילים לחוסר מעורבות. מחקרי המשך צריכים לאמת את הדפוס במדגמים נוספים ובאמצעות אבחנות קליניות, ולא להסתפק בכלי סינון עצמי.
נדרש גם להשוות דיווח עצמי להתנהגות דיגיטלית נצפית ולבדוק בנפרד תסמינים של חוסר קשב, אימפולסיביות והיפראקטיביות. כך יהיה אפשר לברר אילו מנגנונים קשורים להשתתפות, לסבילות ולצריכת חדשות בלי להפוך מתאם להסבר סיבתי.
היכן אפשר לקרוא את המאמר והחומרים המלאים?
המאמר המלא, הנספחים וקובצי הנתונים המקושרים זמינים בPubMed Central בגישה פתוחה. גרסת המו״ל והציטוט הקבוע זמינים דרך DOI 10.1371/journal.pone.0280445.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 25 ביולי 2026