לימודים באוניברסיטה וסובלנות פוליטית: המקרה הישראלי

התועלת האזרחית של השכלה גבוהה דורשת בדיקה

המחקר בוחן הנחה נפוצה שלפיה לימודים גבוהים תורמים גם לאזרחות סובלנית ופתוחה יותר. מעבר לתועלת המקצועית והכלכלית, תועלת אזרחית כזאת מופיעה בין ההצדקות לתמיכה ציבורית באוניברסיטאות. החוקרים שואלים אם אפשר לזהות אותה גם במבנה חיי הסטודנטים בישראל.

הבחינה מתמקדת בסובלנות פוליטית ולא בכל התוצאות של לימודים אקדמיים. היא אינה מודדת הצלחה תעסוקתית, ידע מקצועי או כל צורה של השתתפות אזרחית. לכן משמעות הממצא היא שיש לבדוק את התנאים להתפתחות פתיחות פוליטית, ולא להסיק ממנו מסקנה כוללת על ערכה של השכלה גבוהה.

מושגי יסוד בקצרה

סובלנות פוליטית ופתיחות מחשבתית עוסקות ביחס לעמדות השונות משלנו ובנכונות להכיר בקיומן ולשקול אותן. במאמר נדונות הבחנות בין השלמה עם עמדה שלא מסכימים איתה לבין כבוד למגוון עמדות. השאלון מתמקד בעמדות מדווחות, ובהן הכרה בכך שיותר מהשקפה פוליטית אחת עשויה להיות מוצדקת.

הפרש ההפרשים משווה שני פערים כדי לבודד את ההבדל המיוחס לחשיפה הנבדקת. כאן משווים את הפער בין שנה ראשונה לשנה אחרונה במסלול רגיל לפער המקביל במסלול מרוכז. הכינוי המתודולוגי אינו מבטל את הצורך לבדוק אם הקבוצות דומות, והמחקר אינו ניסוי שבו הסטודנטים הוגרלו למסלולים.

שתי דרכים למדוד חשיפה לקמפוס

החוקרים מתייחסים לשנת הלימוד ולעוצמת הנוכחות השבועית כשני ממדים שונים. ההשוואה בין שנה ראשונה לאחרונה נועדה לייצג זמן מצטבר באוניברסיטה. ההבחנה בין ארבעה ימי לימוד ומעלה לשלושה ימים ומטה נועדה לבדוק אם חשיפה תכופה יותר לחיי הקמפוס מוסיפה לכך.

השאלונים נאספו ביוני 2016 מ־329 סטודנטים באוניברסיטאות חיפה, בר-אילן ובן-גוריון. בחירת המוסדות נועדה לכלול את הצפון, המרכז והדרום, והפנייה נעשתה לאחר הרצאות בקבוצות לימוד שנבחרו לפי שנת לימוד, מסלול ותחום. זו השוואה בין סטודנטים שונים בנקודת זמן אחת, ולא מדידה חוזרת של אותם אנשים מתחילת התואר לסופו.

פער קטן, ללא השפעה מובהקת

המדד לסובלנות פוליטית התבסס על עשרים פריטי דיווח עצמי בסולם של שבע דרגות. הוא כלל היגדים על נכונות להכיר בנקודות מבט פוליטיות אחרות ועל אפשרות להשתכנע מהן. בכך הוא נותן מידע על עמדות שהמשיבים מייחסים לעצמם, ואינו תצפית ישירה בהתנהגותם בעת מחלוקת.

ההשוואות והניתוח ברגרסיה לא הצביעו על השפעה מובהקת של הנוכחות המוגברת לאורך התואר. ההפרש שנמצא היה חיובי אך קטן מאוד, ללא תמיכה במסקנה שלפיה מסלול הכולל יותר ימים בקמפוס משפר באופן ברור את הסובלנות. ממצא כזה מצדיק זהירות בהבטחת תועלת אזרחית אוטומטית, אך אינו מוכיח אפס השפעה בכל מוסד או אוכלוסייה.

מספר ימי לימוד אינו זהה לחיים משותפים

החוקרים מציעים שהחוויה הישראלית כוללת פחות שהייה לא פורמלית בקמפוס מן המצופה בחלק מהמסגרות המערביות. הם דנים בכניסה ללימודים לאחר שירות צבאי, בגיל מבוגר יותר ובשילוב עבודה ומחויבויות משפחתיות. בתנאים כאלה, סטודנטים עשויים להגיע להרצאה ולעזוב בלי להשתתף באופן נרחב במרחב חברתי משותף.

זהו הסבר אפשרי לתוצאה, ולא מנגנון שהוכח בניסוי נפרד. הוא מכוון את תשומת הלב להבחנה בין עצם הרישום והנוכחות לבין הזדמנויות למפגש, דיון ועבודה משותפת. אם אלה התנאים שמאפשרים שינוי, ספירת השנים או הימים בלבד אינה מדד מלא לחוויה האזרחית שהמוסד יוצר.

למידה מרחוק וחופש ביטוי כחלק מהתפקיד הציבורי

הדיון בלמידה מרחוק מדגיש מתח בין הרחבת הגישה להשכלה לבין צמצום המפגש החברתי. מסגרות גמישות יכולות לפתוח הזדמנות לאנשים שלא היו לומדים אחרת, אך אינן מבטיחות את אותה חוויית קמפוס. ההשלכות על סובלנות מוצגות כהרחבה של הטיעון, שכן המדגם נאסף לפני מגפת הקורונה ולא בחן למידה מקוונת במהלכה.

החוקרים דנים גם בחופש הביטוי ובמאבקים על מתן במה לדעות בקמפוסים. מבחינתם, נוכחות פיזית משותפת לבדה אינה מספיקה אם השיח מצמצם את האפשרות להביע או לשמוע עמדות מנוגדות. הדיון הזה הוא נורמטיבי ומבוסס גם על ספרות ממדינות אחרות; הוא אינו ממצא על שכיחות אירועים כאלה בקרב משתתפי הסקר הישראלי.

האם לימודים באוניברסיטה הופכים סטודנטים לסובלניים יותר?

במדגם הישראלי לא נמצא שיפור מובהק המיוחס לנוכחות המוגברת לאורך הלימודים. החוקרים כותבים, בתרגום: ״לא מצאנו השפעה על עמדות סובלנות״, אך אין בכך קביעה שכל מסגרת אוניברסיטאית תוביל לאותה תוצאה.

אילו סטודנטים השתתפו במחקר?

השתתפו 329 סטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות חיפה, בר-אילן ובן-גוריון. המדגם כלל שנות לימוד ראשונה ואחרונה ומסלולים בעלי מספר שונה של ימי לימוד בקמפוס, והמידע נאסף ביוני 2016.

כיצד נמדדה סובלנות פוליטית?

המשתתפים השיבו לעשרים היגדים בסולם של שבע דרגות. המדד כולל פתיחות לעמדות אחרות, אך הוא מבוסס על דיווח עצמי ואינו מודד ישירות את ההתנהגות בפועל כלפי מי שמחזיקים בהן.

למה הושוו מסלולים רגילים למסלולים מרוכזים?

ההשוואה נועדה לבדוק אם יותר ימי נוכחות בקמפוס מוסיפים להשפעה של עצם ההתקדמות בתואר. המסלול הרגיל כולל ארבעה ימים ומעלה בשבוע, והמרוכז שלושה ימים ומטה, כך שנוצרה הבחנה בעוצמת החשיפה.

מה חישוב הפרש ההפרשים מוסיף להשוואת שנים בלבד?

הוא משווה את הפער בין סטודנטים מתחילים למסיימים במסלול אחד לפער במסלול האחר. כך החוקרים מנסים לבחון את התוספת הקשורה לנוכחות גבוהה יותר, במקום לייחס כל הבדל בין שנות לימוד להשכלה עצמה.

האם אותם סטודנטים נמדדו בתחילת התואר ובסופו?

לא, הושוו משיבים שונים שנמצאו בשנות לימוד שונות בעת הסקר. לכן צריך להביא בחשבון אפשרות להבדלים בין הקבוצות, ולא לתאר את התוצאה כמעקב אישי אחר שינוי בעמדות.

מדוע יותר ימים בקמפוס לא בהכרח יוצרים יותר מפגש?

מספר ימי הלימוד אינו קובע כמה זמן נשארים לשיחה, לפעילות או לקשר חברתי מחוץ להרצאה. החוקרים מציעים שעבודה, משפחה ודפוסי החיים של הסטודנטים בישראל עשויים לצמצם את המפגש גם במסלול לימודים רגיל.

האם המחקר בדק את השפעת הלמידה מרחוק בזמן הקורונה?

לא, איסוף הנתונים נערך ב־2016, לפני המגפה. הלמידה המקוונת והקורונה מופיעות בדיון בהשלכות אפשריות של צמצום חיי הקמפוס, ולא כתוצאות של השוואה אמפירית שנערכה במחקר.

מה הקשר בין סובלנות פוליטית לחופש הביטוי בקמפוס?

החוקרים רואים ביכולת לשמוע ולהביע עמדות שונות תנאי חשוב לחוויה אזרחית פתוחה. הדיון בחופש הביטוי מבהיר שמפגש פיזי משותף אינו מבטיח החלפת דעות כאשר משתתפים נמנעים ממחלוקת או מנסים למנוע את ביטויה.

מה המשמעות למדיניות של מוסדות להשכלה גבוהה?

אם מוסד מבקש לטפח סובלנות ופתיחות, עליו לבחון את הזדמנויות המפגש והשיח שהוא יוצר ולא להסתמך רק על רישום לקורסים. המחקר אינו בוחן תוכנית התערבות מסוימת, ולכן אינו קובע איזה פתרון מוסדי ישיג את התוצאה או בכמה.