סמכויות ממשלה ללא חוק מפורש: בין צורך מעשי לעקרון החוקיות

מאמר: Medieval Chains, Invisible Inks: On Non-Statutory Powers of the Executive

חוקרות/ים: מרגית כהן

כתב עת: Oxford Journal of Legal Studies 25(1), 97–122 (2005)

תאריך: 1 במרץ 2005

DOI: DOI: 10.1093/ojls/gqi005

קרדיט תמונה: OpenAI OpenAI image generation Generated illustration

הצורך לפעול אינו פותר את שאלת מקור הסמכות. ממשל דמוקרטי נדרש למסגרת המסבירה גם את גמישות הרשות המבצעת וגם את גבולותיה המשפטיים.

פעולה ציבורית מעבר להסמכה חקוקה

סמכויות שאינן מעוגנות בחוק מפורש הן חלק מפעולת המדינה המודרנית. כהן בוחנת אותן כבעיה עצמאית של משפט ציבורי: כיצד לאפשר לממשלה להתמודד עם מצבים שלא נצפו, בלי לנתק את פעולתה ממסגרת משפטית. במרכז הניתוח עומד המתח בין חוקיות לבין צורך מעשי.

מושגי יסוד בקצרה

סמכות לא־סטטוטורית אינה נובעת מחוק שחוקק הפרלמנט. במשפט האנגלי נדונות בהקשר זה סמכויות הכתר ההיסטוריות וגם סמכויות שמקורן במשפט המקובל. עקרון החוקיות מעלה את השאלה מה מתיר לרשות ציבורית להפעיל כוח, מעבר לעצם התועלת שבפעולה.

שלוש תשובות חלקיות לבעיה אחת

כהן מצביעה על מגבלות בשלוש גישות: סמכויות הכתר נשענות על מאגר היסטורי מצטמצם, ההקבלה לאדם פרטי אינה מבטאת את ייחוד הכוח הממשלתי, וביקורת שיפוטית נותנת רק מענה חלקי. לשיטתה, יש לחבר את הדיון לתאוריה של הרשות המבצעת ותפקידיה. כך אפשר לבחון במשותף את הבסיס לפעולה ואת גבולותיה.

מהי סמכות ממשלתית שאינה נובעת מחוק?

זו סמכות שמקורה המשפטי אינו בחקיקה מפורשת. המאמר בוחן כיצד המשפט האנגלי מכיר בפעולות כאלה וכיצד הוא מגביל אותן.

מדוע ממשלות נדרשות לפעול במצבים שלא הוסדרו בחקיקה?

חקיקה אינה יכולה לצפות במלואם את צורכי העתיד. המאמר מציג את הפער הזה כאתגר שיש ליישב עם דרישת החוקיות.

מה מגביל את ההסתמכות על סמכויות הכתר?

הפררוגטיבה מצטיירת כמאגר של סמכויות היסטוריות ההולך ומצטמצם. מסגרת כזאת אינה מותאמת בקלות לצורך להתמודד עם מצבים חדשים.

למה המדינה אינה דומה לאדם פרטי לעניין חופש הפעולה?

הפעלת כוח ממשלתי נושאת מאפיינים ציבוריים ייחודיים. כהן טוענת שהשוואה לאישיות משפטית פרטית אינה נותנת להם מענה מספק.

האם ביקורת שיפוטית פותרת את בעיית מקור הסמכות?

לפי המאמר היא מספקת פתרון חלקי בלבד. ביקורת על פעולה אינה מבהירה לבדה כיצד יש להצדיק את סמכויות הרשות המבצעת מלכתחילה.

האם היעדר אישור פרלמנטרי מבטיח בדיקה שיפוטית מיוחדת?

כהן מצביעה על כך שהיעדר אישור כזה אינו כשלעצמו בסיס ליחס שיפוטי מיוחד. לכן אין להניח שמנגנון הביקורת משלים אוטומטית את החסר.

כיצד שאלת הסמכות קשורה לשלטון החוק?

שלטון החוק מחייב להתייחס לגבולות הכוח הציבורי גם כאשר הפעולה נחוצה. המתח במאמר נוגע לאפשרות לשלב יכולת ממשלית עם הצדקה משפטית.

מה מציעה כהן במקום דיון בכל מקור סמכות בנפרד?

היא מציעה מודל הנשען על תאוריה משולבת של הרשות המבצעת ותפקידיה. המטרה היא להבין את הסמכויות כחלק ממבנה שלטוני בעל תפקידים ומגבלות.

באיזו שיטת משפט מתמקד הדיון?

המאמר בוחן את המשפט הציבורי האנגלי. המושגים של פררוגטיבה וסמכויות במשפט המקובל נדונים במסגרת הזאת.

מהי השאלה המרכזית עבור פיקוח דמוקרטי על הממשלה?

יש לברר הן מדוע נדרשת יכולת לפעול והן מה מגביל אותה. המסגרת שמציעה כהן מחברת בין שתי השאלות במקום לראות בצורך המעשי תשובה מספקת.

התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור

עודכן לאחרונה: 29 באוקטובר 2026