דתיות וערכים דמוקרטיים: התפקיד המתווך של סמכותנות

אמונה ויחס לסמכות נבחנים בנפרד

המחקר מתנגד להסבר חד־ממדי שמייחס עמדות אנטי־דמוקרטיות לדתיות כשלעצמה. הוא בוחן אם סמכותנות היא חוליה מתווכת, הקושרת בין אמונות דתיות לבין הסתייגות מערכים דמוקרטיים. השאלה נוגעת להגנה על חופש ביטוי, שלטון החוק וזכויות מיעוטים גם בתוך חברה שחלקים ממנה דתיים.

מושגי יסוד בקצרה

סמכותנות כוללת נטייה לציית לסמכויות המקובלות, לדבוק בנורמות מוסכמות ולתמוך בתגובה כלפי מי שנתפסים כמפרים אותן. במאמר זו נטייה הנמדדת אצל יחידים, ולא תווית לסוג המשטר במדינה.

תיווך הוא מצב שבו הקשר בין שני משתנים מוסבר במודל באמצעות משתנה נוסף. כאן נבחנת האפשרות שדתיות קשורה לסמכותנות, וזו קשורה בתורה לתמיכה פחותה בערכים דמוקרטיים. התאמת מודל כזה לנתונים אינה כשלעצמה הוכחה למסלול סיבתי.

סטודנטים בישראל בתקופה של עימות

הסקר נערך במאי–יוני 2001 בקרב 1,138 סטודנטים יהודים ילידי ישראל, ב־12 אוניברסיטאות ומכללות. זהו מדגם של אוכלוסייה מוגדרת בתקופה של האינתיפאדה השנייה. הוא אינו מדגם מייצג של כלל אזרחי ישראל, ואינו כולל את מכלול הקבוצות הדתיות והלאומיות שבה.

הדתיות נמדדת באמצעות שש אמונות, והערכים הדמוקרטיים באמצעות שישה פריטים. סולם הסמכותנות הותאם כך שפריטים דתיים לא ייצרו חפיפה מלאכותית עם מדד הדתיות, והוסרו גם פריטים שלא התאימו למדידה. ההפרדה חשובה: בלי בדיקה כזו, קשר בין המדדים עלול לנבוע מעצם השימוש בשאלות דומות.

המסלול העקיף מקבל תמיכה רבה יותר

השוואת מודלים באמצעות ניתוח משוואות מבניות תומכת בהסבר שבו עיקר הקשר בין דתיות לערכים דמוקרטיים עובר דרך סמכותנות. התרומה הישירה של הדתיות לאחר הכללת הסמכותנות קטנה. סמכותנות קשורה לתמיכה פחותה בערכים דמוקרטיים גם מעבר לרמת הדתיות.

אין פירוש הדבר שכל אדם דתי סמכותני או שכל חילוני מחויב לזכויות. הממצא נוגע ליחסים בין מדדים בתוך מדגם מסוים. הוא מכוון את הדיון לתכנים ולנטיות שעשויים להתנגש עם ערכים דמוקרטיים, במקום להסתפק בחלוקה בין דתיים לחילונים.

המדידה והזמן מגבילים את ההסבר

המדד הדתי מדגיש אמונות יסוד ואינו מקיף כל ממד של חיים דתיים, כגון סוגים שונים של פרקטיקה ומוטיבציה. לכן אין להמיר את התוצאה לטענה על כל צורה אפשרית של דתיות. גם ההקשר הישראלי והמדגם הסטודנטיאלי מציבים גבול להשוואה לקבוצות אחרות.

הנתונים נאספו בנקודת זמן אחת. הם מאפשרים לבדוק איזה מבנה קשרים מתאים יותר לתשובות, אך אינם מראים שדתיות קדמה לסמכותנות או שזו גרמה לשינוי בעמדות. תוצאה זו מועילה לבניית הסבר ולתכנון מחקר נוסף, בלי לבטל את ההבדל בין התאמה סטטיסטית לבין הוכחה סיבתית.

האם דתיות כשלעצמה מסבירה התנגדות לערכים דמוקרטיים?

במודל המועדף במחקר, רוב הקשר עובר דרך סמכותנות והקשר הישיר מצומצם. לכן ההסבר אינו מסתפק ברמת האמונה הדתית לבדה.

מה פירוש סמכותנות במחקר הזה?

מדובר בנטיות לציות לסמכות, לקונפורמיות ולתגובה כלפי מי שסוטים מן המקובל. המדד עוסק בעמדות של בני אדם ולא בקביעה שישראל היא משטר סמכותני.

אילו ערכים דמוקרטיים נבדקו?

השאלות עוסקות בין היתר בזכויות מיעוטים, בחופש ביטוי ובשלטון החוק. כך נבחנת מחויבות לעקרונות מהותיים, מעבר לתמיכה כללית במילה דמוקרטיה.

מדוע הוסרו פריטים דתיים מסולם הסמכותנות?

כדי להקטין חפיפה מובנית בין מדד הדתיות למדד הסמכותנות. אם שני המדדים כוללים מראש תוכן דתי דומה, קשה לדעת אם נמצא קשר ממשי או רק דמיון בניסוח השאלות.

מי השתתף בסקר?

המדגם כולל סטודנטים יהודים ילידי ישראל ממוסדות להשכלה גבוהה. מסיבה זו אין לראות בו תמונה מייצגת של כלל האוכלוסייה בישראל או של כל קבוצות האמונה שבה.

האם המחקר עקב אחר שינוי באותם אנשים לאורך זמן?

הסקר נאסף בנקודת זמן אחת בשנת 2001. הוא אינו מחקר אורך העוקב אחר מעבר מאמונה לסמכותנות או אחר שינוי בערכים דמוקרטיים.

מה מוסיפה השוואת המודלים?

היא מאפשרת להשוות הסברים שונים ליחסים בין דתיות, סמכותנות וערכים דמוקרטיים. התמיכה במודל התיווך מצביעה על מבנה קשרים מתאים יותר, אך אינה מוכיחה לבדה את כיוון הסיבתיות.

האם הסמכותנות רלוונטית גם לחילונים?

הקשר השלילי בין סמכותנות לערכים דמוקרטיים אינו מוסבר רק באמצעות הדתיות. לכן המחקר מכוון לבחינת נטיות סמכותניות גם מחוץ לקבוצות דתיות.

אילו היבטים של דתיות המדד אינו מקיף?

הדגש הוא על אמונות, ולא על כל סוגי הפרקטיקה והמוטיבציה הדתית. הבדל בין ממדים אלה עשוי להיות חשוב להבנת יחסים אחרים בין דת לחיים דמוקרטיים.

כיצד הממצאים מסייעים לדיון בחינוך דמוקרטי?

הם מפנים את תשומת הלב ליחס לסמכות, לשונות ולזכויות, ולא רק לתווית דתי או חילוני. זו השלכה פרשנית של הממצאים, ולא ניסוי שהוכיח יעילות של תוכנית חינוכית מסוימת.