חדשות תואמות־עמדה ותפיסת דעת הקהל: מסלול אפשרי לקיטוב בישראל

שלושה מדדי חשיפה ושני מנגנונים אפשריים מחברים בין בחירת חדשות לעמדות פוליטיות

מאמר: Testing the Selective Exposure–Polarization Hypothesis in Israel Using Three Indicators of Ideological News Exposure and Testing for Mediating Mechanisms

חוקרות/ים: יריב צפתי; עדי צ׳וטינר

כתב עת: International Journal of Public Opinion Research 28(1), 1–24

תאריך: מרץ 2016; פרסום מקוון בפברואר 2015

DOI: DOI: 10.1093/ijpor/edv001

קרדיט תמונה: OpenAI OpenAI image generation Generated illustration

בחירת חדשות עשויה לעצב גם את התפיסה מי חושב כמונו, ותפיסה זו נקשרת לקיטוב.

מעבר לשאלה באיזה אתר חדשות קוראים

המחקר בוחן גם כיצד בחירת חדשות מתקשרת לתפיסה של דעת הקהל. הוא משלב כמה מדדי חשיפה כדי להתמודד עם האפשרות שדיווח עצמי מוטה ייצור קשר מדומה לקיטוב. התוצאות מצביעות על קשר בשלושת המדדים ועל תפקיד מתווך לתפיסת האקלים הציבורי.

מושגי יסוד בקצרה

חשיפה סלקטיבית היא נטייה לצרוך מידע התואם עמדה קיימת. אקלים הדעות הנתפס הוא האופן שבו אדם מעריך את התפלגות הדעות בציבור. תיווך בניתוח מציין מסלול סטטיסטי אפשרי המחבר בין חשיפה לבין קיטוב, ואינו לבדו הוכחה לסיבתיות.

אילו שלושה מדדי חשיפה נבדקו?

נבדקו אתר החדשות שממנו גויס המשיב, תדירות חשיפה מדווחת לכלי תקשורת תואמים ונטייה להעדיף חומרים פוליטיים תואמי־עמדה. שלושתם נקשרו לקיטוב.

מדוע חשוב לכלול מדד שאינו דיווח עצמי?

דיווח על הרגלי חדשות עלול להיות מושפע מהעמדה הפוליטית עצמה. אתר הגיוס מספק אינדיקציה נוספת שאינה מבוססת על הערכת המשיב את תדירות הצריכה שלו.

כיצד גויסו המשתתפים?

הגיוס נעשה באמצעות מודעות בכלי תקשורת מרכזיים, ימניים ושמאליים בישראל. המשיבים מילאו סקר שבחן את המשתנים הרלוונטיים.

איזה מנגנון מתווך קיבל תמיכה?

תפיסת האקלים הציבורי תיווכה בקשר בין חשיפה סלקטיבית לקיטוב. זהו מסלול העוסק בתמונה שאנשים מגבשים על דעותיהם של אחרים.

האם שימוש בטיעונים מהחדשות בשיחות הסביר את הקשר?

בניתוח זה הוא לא נמצא כגורם מתווך. הממצא מתייחס למנגנון שנבדק ואינו שקול לטענה שלשיחות פוליטיות אין כל חשיבות.

מה ההבדל בין שני המנגנונים שנבחנו?

האחד עוסק בשימוש בתוכן החדשות בשיחה עם אחרים. השני עוסק בתפיסת התפלגות הדעות בציבור, גם בלי להניח שהאדם חוזר על טיעוני התקשורת.

האם הקשר לקיטוב נשען רק על זיכרון הרגלי הצפייה והקריאה?

הקשר נמצא גם במדד של מקור הגיוס לסקר. לכן התוצאות אינן נשענות רק על דיווחי תדירות של המשתתפים.

האם הסקר מוכיח שצריכת חדשות תואמות גורמת לקיטוב?

הנתונים מתארים קשרים ומסלול תיווך בסקר. הם אינם שקולים להקצאה אקראית של אנשים לסביבות חדשות שונות.

מדוע תפיסת דעת הקהל חשובה להבנת הקיטוב?

המחקר מזהה אותה כחוליה אפשרית בין סביבת המידע לבין עמדות הפרט. לכן ניתוח הקיטוב צריך לבחון גם מה אנשים חושבים שאחרים חושבים.

מה מוסיף המחקר לדיון ציבורי על צריכת חדשות?

הוא מרחיב את המבט מתוכן המסרים לתמונת החברה הנוצרת אצל הקוראים. המשמעות היא שיש לבחון גם אם סביבת המידע מציגה לצרכן תמונה רחבה של מגוון הדעות.

התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור

עודכן לאחרונה: 2 בנובמבר 2026