מה חושב עלינו המחנה האחר? חדשות מפלגתיות ותפיסות של עוינות
שלושה מחקרים בארצות הברית ובישראל בוחנים חשיפה לתקשורת ותחושת קִרבה עקיפה
קרדיט תמונה: מקור התמונה Limsj CC BY-SA 4.0 Wikimedia Commons (cropped and resized)
חשיפה לקולו של הצד האחר עשויה להיות קשורה לפחות תחושת עוינות כלפינו, אך הכיוון הסיבתי עדיין פתוח.
לא רק מה אנחנו חושבים עליהם
המחקר מתמקד באמונות שלנו על יחסו של המחנה האחר אלינו. הוא משלב שלושה מחקרים: שניים בארצות הברית ואחד בקרב חילונים וחרדים בישראל. החוקרים בודקים את הקשר בין אמונות אלה לצריכת חדשות ולתחושת היכרות עקיפה עם חברי הקבוצה האחרת.
מושגי יסוד בקצרה
תפיסת־מטא היא מה שאנו מאמינים שאחרים חושבים עלינו. כאן נבדקות אמונה שהקבוצה האחרת מחזיקה בדעות קדומות כלפינו ואמונה שהיא רואה בנו פחות אנושיים. קשר פארא־חברתי הוא תחושת קִרבה דרך חשיפה תקשורתית, בלי קשר אישי הדדי.
ממצאים המשתנים בין קבוצות וסוגי תקשורת
בארצות הברית נמצאו בכמה בדיקות קשרים בין חשיפה לחדשות של המחנה האחר לבין תפיסות מתונות יותר על עוינותו. בישראל חשיפה לתקשורת חרדית נקשרה לתפיסות מתונות יותר אצל חרדים וחילונים, אך חשיפה לתקשורת חילונית לא הניבה תמונת ראי. לכן אי אפשר לצמצם את הממצאים לכלל שלפיו כל חשיפה חוצת מחנות מפחיתה עוינות.
תחושת קִרבה והכיוון הסיבתי
המחקר השלישי בחן אם תחושת קִרבה דרך התקשורת מסייעת להסביר את הקשרים שנמצאו. המודלים הסטטיסטיים תמכו בחלק מן המסלולים העקיפים, אך הנתונים נאספו בנקודת זמן אחת. ייתכן שאנשים החוששים פחות מהמחנה האחר גם בוחרים לצרוך יותר מן התקשורת המזוהה איתו.
אילו אוכלוסיות השתתפו במחקרים?
המדגמים כללו 2,707 משתתפים במחקר האמריקאי הראשון, 969 בישראל ו־761 במחקר האמריקאי השלישי. המדגם הישראלי כלל 481 חילונים ו־488 חרדים.
האם נמדדה השנאה האמיתית של הצד האחר?
המדדים המרכזיים נגעו למה שהמשיבים האמינו שהצד האחר מרגיש כלפיהם. תפיסות אלה אינן מדידה ישירה של יחסו בפועל של כל אדם מן הקבוצה האחרת.
כיצד נמדדה צריכת החדשות?
המשתתפים דיווחו על החשיפה שלהם למקורות תקשורת המזוהים עם מחנות שונים. המחקר לא הקצה אותם אקראית לצריכת כלי תקשורת ולא עקב ישירות אחר כל פריט שצרכו.
האם נמצא אותו דפוס אצל דמוקרטים ורפובליקנים?
לא, הקשרים השתנו בין המחנות ובין מדדי הדעות הקדומות והדה־הומניזציה. גם השחזור במחקר השלישי היה חלקי, ולכן המחברים מדגישים תלות בהקשר ובקבוצה.
מה היה ייחודי לממצאים בישראל?
חשיפה לתקשורת חרדית נקשרה לתפיסות מתונות יותר של יחס הקבוצה האחרת בשתי הקבוצות. התקשורת החילונית לא הראתה קשר מקביל באותה צורה, כך שהממצאים אינם סימטריים.
האם קשר פארא־חברתי הוא חברות ממשית?
זוהי תחושת היכרות או קִרבה הנוצרת דרך מדיה, גם ללא אינטראקציה הדדית. המחקר בוחן אותה כגורם הקשור לתפיסת הקבוצה האחרת, ולא כתחליף מוכח למפגש אישי.
מה מלמד ניתוח התיווך הסטטיסטי?
הוא בוחן אם דפוס הקשרים בין חשיפה, קִרבה עקיפה ותפיסות־מטא מתאים להסבר המוצע. מאחר שהמדידות חתכיות, התאמה זו אינה מוכיחה שרשרת סיבתית.
האם תקשורת המזוהה עם המחנה שלנו תמיד מזיקה?
לא נמצא דפוס אחיד כזה בכל המחקרים והמדדים. אחד הקשרים לעוינות נתפסת הופיע בהקשר מסוים, ולכן אין בסיס להפוך אותו לכלל גורף על צריכת חדשות מהמחנה שלנו.
מה מגביל את ההכללה לציבור החרדי כולו?
המחקר הישראלי כלל משתמשי אינטרנט, ולכן אינו מכסה באותה דרך חרדים שאינם משתמשים ברשת. הרגלי המדיה ותפיסות הקבוצות אצלם עשויים להיות שונים.
האם הממצאים מצדיקים המלצה גורפת לצרוך חדשות של היריב?
הם מצביעים על כיוון למחקר על תוכן, היכרות עקיפה והפחתת תפיסות עוינות. כדי לבסס המלצה סיבתית צריך לבדוק איזה תוכן פועל, אצל מי ולאורך כמה זמן, בתכנון ניסויי או במחקר אורך.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 28 בספטמבר 2026