קיטוב סביב שינוי האקלים: הפער האידאולוגי גדול יותר אצל פוליטיקאים
קרדיט תמונה: מקור התמונה Røed CC BY-SA 2.5 Wikimedia Commons
פוליטיקאים מקוטבים יותר אידאולוגית סביב ההסבר האנושי לשינוי האקלים. הממצא אינו אומר שהם ספקנים יותר בממוצע, ואינו קובע מי גורם לקיטוב.
עמדות הציבור ועמדות הנבחרים אינן חופפות
המחקר משווה את הקשר בין אידאולוגיה פוליטית לבין קבלת ההסבר שלפיו בני אדם תורמים לשינוי האקלים. אצל פוליטיקאים הקשר הזה חזק יותר מאשר אצל אזרחים. ההבחנה חשובה לדיון בייצוג, משום שהפער בין מחנות בקרב מקבלי ההחלטות אינו בהכרח תמונת ראי של הפער בציבור.
מושגי יסוד בקצרה
קיטוב אידאולוגי מתבטא כאן בקשר בין מיקום על ציר שמאל–ימין לבין עמדה בשאלת שינוי האקלים. הוא אינו זהה לעוינות רגשית כלפי מחנה יריב, וגם אינו מודד כשלעצמו את מידת הקיצוניות של כל אדם. שינוי אקלים מעשה ידי אדם הוא ההסבר שלפיו פעילות אנושית תורמת להתחממות, שהוא מושא שאלות העמדה במחקר.
באילו מדינות נערכה ההשוואה?
הנתונים נאספו באוסטרליה, בלגיה, צ׳כיה, גרמניה, ישראל, לוקסמבורג, הולנד ונורווגיה. בבלגיה נבחנו בנפרד פלנדריה וולוניה. ההשוואה מאפשרת לבחון דפוס החוצה כמה מערכות פוליטיות, אך אינה מייצגת את כל הדמוקרטיות בעולם.
כמה פוליטיקאים ואזרחים נכללו במחקר?
מאגר המחקר כלל 810 פוליטיקאים ו־22,123 אזרחים. הניתוח המרכזי של תצפיות עם מידע מלא התבסס על 714 פוליטיקאים ו־18,281 אזרחים. ההבחנה בין המאגר המלא לבין המדגם האנליטי נחוצה להבנת היקף הראיות בפועל.
מתי נאספו העמדות?
סקרי האזרחים נערכו בין פברואר למאי 2022, וסקרי הפוליטיקאים בין פברואר 2022 למאי 2023. לכן אין מדובר במדידה בו־זמנית לחלוטין של שתי האוכלוסיות. הנתונים מתארים עמדות בתקופת האיסוף, ולא מעקב אחר שינוי אצל אותם אנשים לאורך שנים.
מה נמצא לגבי הקשר בין ימין ושמאל לעמדות אקלים?
ככל שהמשיבים מיקמו את עצמם ימינה יותר, כך נטו לקבל פחות את ההסבר האנושי לשינוי האקלים. הקשר היה חזק יותר אצל פוליטיקאים מאשר אצל אזרחים. הדפוס משקף הבדלים בשני קצות הציר, ולא רק ספקנות אצל פוליטיקאים מהימין.
האם פוליטיקאים ספקנים יותר מהציבור בממוצע?
בממוצע, פוליטיקאים דווקא הביעו קבלה רבה יותר של ההסבר האנושי לשינוי האקלים. לצד זאת, הפער ביניהם לפי מיקום אידאולוגי היה גדול יותר. ממוצע האמונה ועוצמת הקשר לאידאולוגיה הם שני מאפיינים שונים של אותה אוכלוסייה.
אילו צעדי מדיניות נבחנו?
החוקרים בחנו עמדות לגבי העלאת מחירי כרטיסי טיסה ולגבי סבסוד רכישת כלי רכב חשמליים. קבלת ההסבר האנושי לשינוי האקלים נקשרה לעמדות כלפי הצעדים האלה, ובייחוד בקרב פוליטיקאים. שתי הדוגמאות אינן ממצות את כלל האפשרויות של מדיניות אקלים.
האם אמונות אקלים מסבירות את הקשר בין אידאולוגיה למדיניות?
הניתוח מצא דפוס של תיווך סטטיסטי דרך אמונות על שינוי האקלים, הבולט יותר בקרב פוליטיקאים. אולם נתונים תצפיתיים אינם קובעים אם האמונה קדמה לעמדת המדיניות או להפך. גם התאמה לקו מפלגתי או הצגה אסטרטגית של עמדה עשויות להשתלב בדפוס שנמדד.
האם יותר השכלה החריפה את הקיטוב?
המחקר לא מצא תמיכה לטענה שהשכלה פורמלית גבוהה יותר מחזקת את הקשר בין אידאולוגיה לעמדות האקלים במדגם הזה. מדד ההשכלה היה גס יחסית, ולא בחן ישירות ידע מדעי מפורט. לכן הממצא אינו שולל תפקיד של ידע, מידע או הכשרה מקצועית.
מה מגביל את ההשוואה בין מדינות?
מספרי הפוליטיקאים ושיעורי ההיענות השתנו בין המדינות. בחלק מהמדגמים היה ייצוג חסר לפוליטיקאים מהימין, והערכות המבוססות על קבוצות קטנות רגישות יותר לאי־ודאות. משום כך יש משקל רב יותר לדפוס ההשוואתי הכללי מאשר לדירוג נחרץ של כל מדינה.
מה המשמעות לייצוג דמוקרטי ולמדיניות אקלים?
התוצאות מצביעות על אפשרות שמחלוקות בין אליטות פוליטיות מחדדות גבולות אידאולוגיים מעבר להבדלים הנמדדים בקרב האזרחים. החוקרים מציעים לשקול מידע מדויק יותר על עמדות בוחרים ותמריצים מוסדיים המעודדים שיתוף פעולה. אלה כיוונים הנגזרים מהדיון, ולא התערבויות שיעילותן נבדקה במחקר.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 12 באוקטובר 2026