עמדות פוליטיות ותגובות מוחיות לצפייה במסרים מהימין ומהשמאל

מאמר: Deeper Than You Think: Partisanship-Dependent Brain Responses in Early Sensory and Motor Brain Regions

חוקרות/ים: נועה קטבי, Hadas Simon, Sharon Yakim, Inbal Ravreby, טל אוהד, יערה ישורון

כתב עת: The Journal of Neuroscience 43(6), 1027–1037 (2023)

תאריך: 4 בינואר 2023 (פרסום מקוון)

DOI: DOI: 10.1523/jneurosci.0895-22.2022

קרדיט תמונה: מקור התמונה FbrG CC BY-SA 4.0 Wikimedia Commons

צפייה באותו מסר אינה מבטיחה עיבוד דומה שלו. בניסוי קטן בישראל נמצאו קשרים בין עמדה פוליטית לבין תגובות מוחיות גם באזורי ראייה, שמיעה ותנועה.

השתייכות פוליטית קשורה לאופן קליטת המסר

אותו סרטון פוליטי יכול לעורר דפוסי תגובה שונים אצל צופים ממחנות שונים. המחקר מתאר הבדלים הן באזורי מוח הקשורים לפרשנות והן באזורי חישה ותנועה. בכך הוא מרחיב את הדיון בקיטוב מן העמדה המוצהרת אל האופן שבו מסרים מעובדים בזמן הצפייה.

מושגי יסוד בקצרה

תהודה מגנטית תפקודית, או fMRI, מודדת שינויים המשמשים מדד עקיף לפעילות מוחית. סנכרון בין צופים הוא דמיון בתזמון תגובותיהם במהלך צפייה באותו גירוי. דמיון כזה מאפשר לבחון עיבוד משותף, אך אינו אומר שלצופים יש מחשבות זהות או שאפשר לקרוא את תוכנן המדויק.

סרטונים פוליטיים בתקופה שלפני בחירות

החוקרים בחנו 34 משתתפים ישראלים בעלי עמדות ימין ושמאל בזמן שצפו בסרטונים פוליטיים ובתכנים להשוואה. הניסוי נערך סמוך לבחירות ובקרב אנשים בעלי מעורבות פוליטית, ולכן ההקשר הרגשי והציבורי הוא חלק חשוב מפרשנותו. המחקר משווה תגובות קיימות ואינו מקצה לאנשים עמדה פוליטית באופן אקראי.

הבדלים גם באזורי חישה ותנועה

השתייכות פוליטית הייתה קשורה לדפוסי סנכרון ולקשרים בין אזורי מוח, ולא רק לדיווחים על הסרטונים. בתכנים מסוימים בלטה התאמה בין מחנהו של הצופה לבין המסר, ובתוכן ימני נצפתה אצל משתתפי הימין גם מעורבות של אזורי חישה ותנועה. המחברים מעלים הסברים הקשורים לקשב, להזדהות ולעיבוד גופני, אך אלה פרשנויות אפשריות לממצאים ולא מנגנונים סיבתיים שהוכחו בנפרד.

מה בדיוק נמדד בזמן הצפייה בסרטונים?

המחקר בחן דפוסי תגובה מוחית, דמיון בין משתתפים וקשרים תפקודיים בין אזורים. לצד זאת נבדקה הזיקה בין התגובות לבין העמדות הפוליטיות והפרשנות של התכנים.

מדוע ממצא באזורי ראייה ושמיעה מעניין במיוחד?

אזורים אלה מזוהים עם עיבוד חושי מוקדם, ולכן הבדלים בהם מרחיבים את הדיון מעבר להערכה מודעת ומפורשת של המסר. המחברים מציעים שגם הקשב והמעורבות המושפעים מהקשר פוליטי עשויים להיות קשורים להבדלים האלה.

האם אנשים מאותו מחנה הגיבו באופן זהה?

המחקר מדבר על דמיון סטטיסטי ועל סנכרון יחסי, ולא על זהות מוחלטת בין בני קבוצה. גם בתוך מחנה קיימת שונות, והדפוסים תלויים בסרטון ובאזור המוח שנבחן.

כיצד תוכן המסר קשור למחנה הפוליטי של הצופה?

הקשרים בין עמדה לתגובה השתנו לפי המסר שהוצג. תגובות מסונכרנות יותר בתוך מחנה הופיעו בהקשרים של הסכמה עם תוכן המזוהה עמו, ולכן אי אפשר לנתק את הממצא מן הגירוי המסוים.

מה נמצא באזורי תנועה אצל משתתפי הימין?

בעת צפייה בתוכן ימני נצפתה אצלם מעורבות של אזורי חישה גופנית ותנועה וקישוריות עם אזורים נוספים. המחברים מפרשים זאת כאפשרות של הזדהות ועיבוד מגולם בגוף, אך אינם טוענים שהניסוי הוכיח הסבר יחיד לממצא.

האם הבדלים דומים הופיעו גם בסרטונים שאינם פוליטיים?

תכני ההשוואה הלא פוליטיים לא הראו את אותו דפוס של הבדלים בין המחנות. הדבר מחזק את חשיבות ההקשר הפוליטי של המשימה, בלי להוכיח שכל הבדל מוחי קשור רק לפוליטיקה.

האם אפשר לאבחן עמדה פוליטית באמצעות סריקת מוח?

החוקרים הצליחו לסווג עמדה בתוך מסגרת המחקר בעזרת דפוסי סנכרון מסוימים. אין בכך אימות של כלי אבחון כללי לאוכלוסייה או יכולת לזהות בוודאות את מחשבותיו של אדם מחוץ לניסוי.

האם הממצאים מוכיחים שעמדה פוליטית מולדת?

המחקר אינו בוחן תורשה או עוקב אחר היווצרות העמדות לאורך החיים. הוא מראה קשר בין עמדות לבין תגובות בהקשר מסוים, ולכן אינו מכריע אם ההבדלים נובעים מלמידה, ניסיון, קשב או תהליכים אחרים.

כיצד גודל המדגם ועיתוי הניסוי מגבילים את ההכללה?

המדגם קטן ונבחר בהקשר פוליטי טעון סמוך לבחירות בישראל. בדיקה בתקופות אחרות, עם צופים אחרים ועם סרטונים שונים דרושה כדי להעריך עד כמה הדפוסים חוזרים מעבר לתנאים אלה.

מהי התרומה להבנת שיחה בין מחנות פוליטיים?

הממצאים מציעים שמחלוקת על מסר משותף יכולה להיות קשורה גם להבדלים בקשב ובעיבוד בזמן החשיפה אליו. הם אינם מוכיחים שחוסר הבנה הוא בלתי נמנע, ואינם בוחנים התערבות שהצליחה לשפר תקשורת בין המחנות.

התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור

עודכן לאחרונה: 27 באוקטובר 2026