חדשות, מעקב אחר פוליטיקאים וכוונות הצבעה בבחירות חוזרות בישראל
קרדיט תמונה: מקור התמונה Infrogmation of New Orleans CC BY-SA 4.0 Wikimedia Commons
צריכת תוכן פוליטי ומעקב אחר פוליטיקאים הם דפוסי שימוש שונים. בסקרים הם נקשרו באופן שונה לשינוי מדווח בכוונת ההצבעה.
דפוס השימוש חשוב לצד בחירת הפלטפורמה
מערכות בחירות חוזרות יוצרות הזדמנויות רבות לצרוך מידע ולהעריך מחדש העדפות פוליטיות. המחקר מבחין בין מקורות חדשות, שימוש ברשתות ומעקב ממוקד אחר פוליטיקאים. הבחנה זו מונעת ייחוס השפעה אחת לכל הפעילות הדיגיטלית.
מושגי יסוד בקצרה
כוונת הצבעה היא דיווח על הבחירה שהמשיב מתכנן לעשות, ואינה בהכרח ההצבעה בפועל. מעקב פוליטי ברשתות מתייחס כאן למעקב אחר פוליטיקאים בפלטפורמות חברתיות. הוא נבדל מחשיפה כללית לתוכן פוליטי ברשת.
איזו אוכלוסייה נבחנה ובאיזו תקופה?
המחקר מבוסס על סקרים שכללו בסך הכול 2,000 משיבים יהודים בישראל בתקופות בחירות בשנים 2019–2022. הוא משווה צריכת תקשורת ודיווחים פוליטיים בין תקופות. אין בו כיסוי של כלל הציבור הישראלי, ובפרט של האזרחים הערבים.
מה השתנה בצריכת החדשות המסורתית?
השימוש בטלוויזיה וברדיו כמקורות מידע ירד בהשוואה לתחילת התקופה. במקביל נרשמה עלייה מתונה יותר בצריכת חדשות דיגיטליות. אלה מגמות במדגמי הסקרים, ולא מעקב אחר ההרגלים של כל אדם לאורך השנים.
האם השימוש ברשתות עלה ברציפות?
צריכת התוכן ברשתות לא התקדמה בקו אחיד. המחקר מתאר ירידה ולאחריה התאוששות ב־2022. רצף בחירות אינטנסיבי אינו מחייב גידול רצוף בכל סוג של מעורבות תקשורתית.
אילו הבדלי גיל נמצאו במעקב הפוליטי?
פייסבוק נותרה פלטפורמה מרכזית למעקב אחר פוליטיקאים בקבוצות גיל שונות. אינסטגרם וטיקטוק בלטו יותר בקרב צעירים. כך גם כאשר המטרה הפוליטית דומה, הדרך להגיע לתוכן משתנה בין קהלים.
כיצד נקשרה צריכת תוכן פוליטי לשינוי בכוונה?
צריכה כללית רבה יותר של תוכן פוליטי ברשתות נקשרה לפחות שינוי מדווח בכוונת ההצבעה. הקשר מתיישב עם אפשרות שהחשיפה מחזקת העדפה קיימת. הסקרים אינם קובעים אם החשיפה חיזקה את ההעדפה או אם בעלי העדפות יציבות צרכו יותר תוכן.
מה נמצא לגבי מעקב על פני כמה פלטפורמות?
מעקב אחר פוליטיקאים במגוון רחב יותר של פלטפורמות נקשר ליותר שינוי מדווח בכוונת ההצבעה. זהו דפוס שונה מהקשר שנמצא לצריכה פוליטית כללית. הוא מצביע על חשיבות אופן השימוש ולא רק על עצם הנוכחות ברשת.
האם מספר החשבונות שנעקבו היה חשוב באותה מידה?
מספר החשבונות שהמשיבים עקבו אחריהם לא היה מנבא מובהק באותו אופן. מגוון הפלטפורמות ומספר החשבונות הם מדדים שונים. אין בסיס להמיר את הממצא לטענה הפשוטה שלפיה כל חשבון נוסף משנה הצבעה.
האם הסקרים מוכיחים שפלטפורמה מסוימת משכנעת בוחרים?
המחקר מזהה קשרים בין דיווחי שימוש לבין דיווחי כוונה. הוא אינו מקצה אנשים באקראי לפלטפורמות ואינו מבודד את השפעת התוכן שאליו נחשפו. עניין פוליטי מוקדם, העדפות ומשתנים נוספים יכולים להשתלב בקשרים שנמצאו.
מדוע חשוב להבחין בין כוונה לתוצאת בחירות?
משיב יכול לשנות את דעתו בין מועד הסקר לבין יום הבחירות, או להימנע מהצבעה. לכן שינוי בכוונה אינו זהה למעבר קולות בפועל בין מפלגות. המחקר גם אינו אומד כמה מנדטים נבעו מפעילות מקוונת.
מה מוסיפה ההבחנה הזאת להבנת מידע פוליטי?
המחקר מציע לבחון בנפרד חיפוש חדשות, צריכת תוכן פוליטי ומעקב אחר נבחרי ציבור. חיבור כל אלה למדד שימוש אחד עלול להסתיר קשרים הפוכים. מבחינה ציבורית, גם דיון באוריינות תקשורתית צריך להתייחס לפעילות ולתוכן ולא רק לזמן המסך.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 11 באוקטובר 2026