מי מספק את מדינת הרווחה? ההפרטה נשארת מפלגתית
עמוס זהבי משווה הפרטה של אספקת חינוך בחמש מדינות ומראה שגם שמאל וגם ימין מעבירים ביצוע לגופים פרטיים, אך הימין נוטה ליזום מוקדם יותר ולהרחיב את היקף המהלך.
קרדיט תמונה: OpenAI OpenAI image generation Generated site asset
גם כשהמימון נשאר ציבורי, זהות הספק משנה את הפוליטיקה: אספקה ציבורית ופרטית בונה קהלים מאורגנים שונים, ואלה מושכים מפלגות לכיווני מדיניות שונים.
מהי בדיוק הפרטת אספקה במאמר?
הפרטת אספקה היא העברת הניהול או הביצוע המרכזי של שירות מגוף ציבורי לגוף פרטי, בעוד המימון נותר ציבורי. ההגדרה מבחינה בין מי שמשלם בעבור השירות לבין מי שמפעיל אותו בפועל.
לכן המאמר אינו עוסק רק בקיצוץ רווחה, במכירת נכס או בהפסקת אחריות המדינה. מדינה יכולה להמשיך לממן חינוך או בריאות ובה בעת לשנות את הארגונים, העובדים והאינטרסים שמספקים אותם.
איזו חידה מפלגתית מבקש זהבי לפתור?
ממשלות ימין מזוהות בדרך כלל עם שווקים וממשלות שמאל עם אספקה ציבורית, אך בפועל נמצאו מהלכי הפרטה תחת שני המחנות. עובדה זו עלולה להוביל למסקנה שהמפלגתיות איבדה את חשיבותה.
זהבי שואל אם הדמיון בעצם קיומה של הפרטה מסתיר הבדלים בעיתוי, ביוזמה ובהיקף. הוא מבקש להסביר מדוע השמאל מפריט לעיתים, אך עדיין עושה זאת בדרך מסויגת יותר מן הימין.
אילו מדינות ותקופות עומדות במרכז ההשוואה?
בסיס הראיות העיקרי הוא חינוך יסודי ותיכוני באנגליה, אוסטרליה, ניו זילנד, נורווגיה ושוודיה. הניתוח עוקב אחר התפתחויות משנות ה־70 ועד התקופה הסמוכה לכתיבת המאמר, טווח של כ־35 שנים.
המדינות שונות בהיסטוריה המוסדית וברמת האספקה הפרטית שממנה התחילו. משום כך המחקר מדגיש השוואה בין ממשלות שמאל וימין בתוך אותה מדינה ולא מסתפק בדירוג מצרפי בין המדינות.
באילו מקורות משתמש המחקר?
המחקר משלב מסמכי מדיניות ודיווחי תקשורת עם כ־80 ראיונות. המרואיינים כוללים פוליטיקאים, פקידים, נציגי איגודי עובדים וספקים פרטיים המעורבים בעיצוב השירות או באספקתו.
התכנון האיכותני מאפשר להצליב תהליכים, טיעונים ועדויות של בעלי תפקידים לאורך זמן. הוא אינו מאגר כמותי אחיד של כל החלטת הפרטה ואינו מייצר אומדן סטטיסטי ממוצע לחמש המדינות.
האם ממשלות שמאל אכן מפריטות שירותים?
כן. המאמר מוצא שממשלות שמאל אינן נמנעות תמיד מהעברת אספקה לגופים פרטיים, ולכן הבחנה בינארית בין ימין מפריט לשמאל ציבורי אינה מתארת היטב את המקרים.
עם זאת, עצם העובדה ששני המחנות נוקטים מהלך בעל שם דומה אינה אומרת שאין ביניהם הבדל. יש לבחון מי יזם, באיזה שלב, באילו תפקודים ובאיזו מידה הורחבה האספקה הפרטית.
באילו מובנים הימין מפריט יותר מן השמאל?
לפי ההשוואות, ממשלות ימין נוטות יותר להציב את ההפרטה על סדר היום ולבצע את הצעד הראשון בכיוון זה. הן גם נוטות להרחיב את המהלך למגוון גדול יותר של תפקודים בתוך מערכת השירות.
ממשלות שמאל עשויות לשמר חלק מן השינויים או להוסיף צעדים משלהן, אך פועלות בדרך כלל ברתיעה גדולה יותר. זהו דפוס איכותני בין המקרים, ולא כלל שלפיו כל ממשלת ימין תמיד מפריטה יותר מכל ממשלת שמאל.
מדוע השוואה מצרפית בין מדינות עלולה להטעות?
רמת ההפרטה בנקודת זמן נתונה היא תוצר של היסטוריה ארוכה, מבנה מערכת החינוך והחלטות קודמות. מדינה הנשלטת כעת בידי השמאל יכולה להחזיק מגזר פרטי גדול שצמח בתקופות מוקדמות יותר.
השוואה בתוך מדינה מחזיקה חלק גדול מן הרקע המוסדי קבוע ומבליטה שינוי בכיוון עם חילופי ממשלה. היא אינה פותרת כל בעיית סיבתיות, אך מאפשרת לראות הבדלים מפלגתיים שממוצע בין־מדינתי עלול לטשטש.
מהם ״ציבורי תוכנית״ וכיצד הם נוצרים?
ציבור תוכנית הוא קבוצה שמעמדה, פרנסתה או השימוש שלה קשורים להסדר מדיניות מסוים. שירות ציבורי בונה לאורך זמן עובדים, איגודים ומשתמשים שיש להם עניין בהמשך קיומו ובאופן ניהולו.
כאשר המדינה מממנת ספקים פרטיים נוצרים גם ארגונים, עובדים ולקוחות התלויים במסלול הפרטי. המדיניות אינה רק מגיבה לקבוצות שכבר קיימות, אלא משתתפת ביצירת בסיסי התמיכה וההתנגדות שיקיפו החלטות עתידיות.
מדוע ציבורי האספקה הציבורית קרובים יותר לשמאל?
עובדי המגזר הציבורי ואיגודיהם קשורים ישירות להמשך האספקה הציבורית ונוטים להיות בעלי זיקה חזקה יותר למפלגות שמאל. גם משתמשים הרואים במערכת הציבורית הגנה על נגישות ושוויון יכולים לחזק את הקשר הזה.
הזיקה אינה אומרת שכל עובד ציבור מצביע לשמאל או שכל מפלגת שמאל מצייתת לכל דרישת איגוד. היא מצביעה על נטייה ארגונית ואלקטורלית שמעלה את המחיר הפוליטי של הפרטה בעבור השמאל.
מדוע ספקים פרטיים קרובים יותר לימין?
ספקים פרטיים נהנים מהרחבת האפשרות לקבל מימון ציבורי בעבור שירות שהם מפעילים. הם יכולים לפתח מומחיות, משאבים וקשרים פוליטיים התומכים בהמשך המסלול הפרטי.
קהלים הנהנים מבחירה או ממסגרת פרטית עשויים להצטרף לתמיכה, ומפלגות ימין נוטות להיות קשובות יותר לקואליציה הזאת. גם כאן מדובר בנטייה מוסדית ולא בזהות מוחלטת בין כל ספק פרטי לבין מפלגה מסוימת.
כיצד מאזן בין ציבורי תוכנית מגביל ממשלות?
ממשלה אינה בוחרת בין ציבורי לפרטי בחלל ריק, אלא פוגשת קבוצות שכבר השקיעו במסלול הקיים. ככל שהציבור התלוי באספקה מסוימת גדול ומאורגן יותר, כך עולה העלות הפוליטית של פגיעה בו.
לכן ממשלת ימין יכולה להיתקל במערכת ציבורית חזקה שממתנת את תוכניותיה, וממשלת שמאל יכולה לרשת מגזר פרטי שקשה לפרק. המסגרת מסבירה הן שינוי מפלגתי והן המשכיות למרות חילופי שלטון.
מדוע קשה להפוך הפרטה לאחר שנוצר מגזר פרטי?
אספקה פרטית יוצרת ארגונים, חוזים, משרות ומשתמשים שמסתמכים עליה. עם התרחבותם הם נעשים ציבור תוכנית בעל יכולת להתנגד להחזרת השירות לביצוע ציבורי מלא.
זהו מנגנון של משוב מדיניות ותלות במסלול, ולא טענה שכל הפרטה בלתי הפיכה מבחינה משפטית. האפשרות לשנות נשארת, אך המחיר הארגוני והפוליטי שלה גדל ככל שהמסלול מתבסס.
מה מוסיף הדיון במערכת הבריאות?
המאמר בוחן בקצרה גם התפתחויות באספקת שירותי בריאות כדי לבדוק אם ההיגיון המפלגתי מופיע מעבר לחינוך. הדיון משמש ראיה משלימה להתאמת המסגרת ולא מחקר מקביל באותה רמת פירוט.
משום שהראיות בבריאות דקות יותר, אין להשתמש בהן כדי לטעון שהמנגנון הוכח באותה עוצמה בכל ענף של מדינת הרווחה. מרכז הכובד האמפירי של המאמר נשאר החינוך בחמש המדינות.
אילו מגבלות מצמצמות את היקף המסקנה?
המחקר איכותני, ולחלק מן ההתפתחויות המאוחרות אין סדרות נתונים כמותיות מלאות. מספר המדינות קטן, הראיות אינן אחידות בכל תחום, וההשוואה אינה ניסוי המבודד את זהות הממשלה מכל גורם אחר.
זהבי מציין שהמסגרת מתאימה פחות למערכות שבהן שסעים דתיים או אחרים חשובים יותר מציר שמאל–ימין. המאמר גם אינו מעריך באופן שיטתי כיצד כל צורת אספקה משפיעה על איכות, שוויון או הפרדה בין תלמידים.
מהי המשמעות הדמוקרטית של זהות ספק השירות?
החלטה מי מספק שירות ציבורי מחלקת משאבים, תעסוקה וכוח ארגוני, ולכן היא משנה את הקבוצות היכולות להשפיע על מדיניות בעתיד. בחירה מנהלית לכאורה נעשית חלק מן התחרות בין מפלגות ומן היכולת של אזרחים וארגונים לדרוש היענות.
המאמר אינו קובע שאספקה ציבורית תמיד טובה או שאספקה פרטית תמיד רעה. תרומתו היא להראות שמימון ציבורי עם ביצוע פרטי אינו מוציא את השירות מן הפוליטיקה, אלא בונה סביבו פוליטיקה חדשה שיש לבחון גם במונחי אחריותיות ושוויון.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 19 באוגוסט 2026