פיגוע סמוך לבחירות הזיז את היישוב שנפגע ימינה — אך ברמה הארצית העמיק קיטוב
ניתוח חמש מערכות בחירות בישראל מצא כי מקום הפיגוע, מועדו והנטייה הפוליטית הקודמת של היישוב עיצבו יחד את תגובת הבוחרים
פיגוע מקומי בשלושת החודשים שלפני הבחירות העלה את התמיכה היחסית בימין ב־1.35 נקודות אחוז, אך הצירוף בין השפעה מקומית להשפעה ארצית הרחיק יישובים ימניים ושמאליים זה מזה.
איזו שאלה סיבתית המאמר מנסה לפתור?
המחקר שואל אם פיגוע משנה את העדפות הבוחרים, ולא רק אם תקופות של טרור חופפות לעלייה בתמיכה בימין. הקושי הוא דו־כיווני: אלימות עשויה להשפיע על ההצבעה, אך ארגוני טרור עשויים גם לבחור מועד ומקום לפי התנאים הפוליטיים.
החוקרים משתמשים בשונות בין יישובים ובין מערכות בחירות כדי להפריד את השינוי המקומי מן הזעזוע הארצי. כך הם מנסים לזהות מה נוסף לתמיכת הימין ביישוב שנפגע מעבר למגמה שחוו יישובים אחרים באותה בחירה.
אילו נתונים חוברו לצורך הניתוח?
תוצאות הקלפיות אוגדו לרמת היישוב בחמש הבחירות לכנסת בשנים 1988, 1992, 1996, 1999 ו־2003. אליהן צורפו שיעורי הצבעה ומאפיינים דמוגרפיים, חברתיים, כלכליים וגאוגרפיים של היישובים.
מאגר הטרור כולל מידע יומי על כל פיגוע קטלני נגד ישראלים לא־לוחמים בשטח ישראל מיולי 1984 עד יוני 2004, וממקם כל אירוע גאוגרפית. המקורות כללו גופים רשמיים וארכיוני עיתונות, והמדד המרכזי סופר הרוגים מקומיים וכלל־ארציים לפני כל בחירה.
כיצד הוגדרה התוצאה הפוליטית?
המשתנה התלוי הוא חלקו של גוש הימין מתוך סך הקולות שניתנו לגושי הימין והשמאל ביישוב. חלוקה לגושים מקטינה את בעיית ההשוואה בין מערכות בחירות שבהן השתנו המפלגות וכללי ההצבעה.
הבחירות הישירות לראשות הממשלה ב־1996 וב־1999 יכלו ליצור פיצול בין פתק המפלגה לפתק המועמד. למרות זאת, התמיכה היחסית בגוש הייתה מתואמת ביותר מ־99% עם מועמד הליכוד ב־1996 ובכ־96% ב־1999, והמודלים כללו גם בקרה לשיטת הבחירה המפוצלת.
מה הייתה אסטרטגיית הזיהוי האמפירית?
המודל הוא רגרסיית פאנל ליניארית עם אפקט קבוע לכל יישוב. הוא משווה את השינוי בין בחירות עוקבות ביישובים שנפגעו לשינוי ביישובים שלא נפגעו, תוך הכללת מספר ההרוגים בישראל כדי ללכוד את האפקט הארצי המשותף.
הנחת הזיהוי היא שבהיעדר פיגוע היו מגמות ההצבעה של קבוצות היישובים מתפתחות באופן דומה. החוקרים בודקים גם אם העדפה קודמת לימין ניבאה את מיקום ההתקפות, ומוצאים שהגורמים הבולטים למיקום היו מאפיינים כגון גודל היישוב, מרכזיותו ושיעור האוכלוסייה היהודית, לא דפוס ההצבעה הקודם.
מה גודל ההשפעה של פיגוע מקומי סמוך לבחירות?
לפי המפרט המועדף, התרחשות פיגוע ביישוב בתוך שלושה חודשים מן הבחירות העלתה ב־1.35 נקודות אחוז את חלק הימין מתוך קולות שני הגושים. זהו שינוי בעל משמעות במערכת שבה שני הגושים היו קרובים בגודלם.
הממצא אינו אומר שכל הרוג מוסיף שיעור קבוע או שכל תושב מגיב באותו אופן. בדיקות עם מספר התקפות ועם סמן לעצם הפגיעה מצביעות גם על תשואה שולית פוחתת לחומרת האירוע.
מדוע חשוב להבחין בין פגיעה מקומית לטרור בשאר המדינה?
פגיעה בתוך היישוב יכולה להעביר מידע מוחשי, לשנות את תחושת הביטחון ולהבליט מדיניות הרתעה באופן שונה מן החשיפה לחדשות ארציות. לכן המודל כולל במקביל את מספר ההרוגים המקומי ואת כלל ההרוגים במדינה.
ביישובים שמאליים, הרוגים מקומיים העלו את התמיכה בימין, ואילו הרוגים במקומות אחרים נטו להגדיל את התמיכה בשמאל. ביישובים ימניים, האפקט הארצי הגדיל את התמיכה בימין, בעוד האפקט המקומי לא היה מובהק ברוב החיתוכים.
כיצד מן התוצאות האלה נובע קיטוב?
ברוב היישובים השמאליים הפגיעה המקומית לא הייתה גדולה דיה כדי לגבור על האפקט הארצי שפעל שמאלה. רק תל אביב–יפו, קריית טבעון ומועצה אזורית מנשה עמדו בפועל ביחס ההרוגים המקומיים לארציים שנדרש כדי לנוע ימינה בתקופה הנבדקת.
לעומת זאת, יישובים שנטו לימין נעו עוד ימינה בעקבות רמת הטרור הארצית. לכן הממוצע הלאומי מסתיר תוצאה מבנית: העמדות המקומיות התכנסו פחות, והפער בין מרחבים פוליטיים התרחב.
האם השינוי נבע מכך שמחנה אחד נשאר בבית?
המודלים המקבילים לשיעור ההצבעה אינם מוצאים שפגיעות מקומיות שינו את ההשתתפות הכוללת ביישוב. כלל ההרוגים בישראל אף נקשר בחלק מן המפרטים לירידה בהשתתפות, אך אין בכך הסבר להסטה המקומית בין הגושים.
החוקרים בוחנים גם יישובים שבהם שיעור ההצבעה הממוצע עלה על 85%, ושם כמעט אין מרחב לשינוי גדול בהרכב המשתתפים. גם במדגם זה נשמרה השפעת הטרור, ולכן הראיות מתיישבות יותר עם שינוי בהעדפות מאשר עם ניידות סלקטיבית לקלפי.
האם הבוחרים פשוט הענישו את הממשלה המכהנת?
אם הייתה זו הצבעת ענישה מפלגתית, אפשר היה לצפות שפיגוע יפגע במיוחד בראש ממשלה מן הימין, המזוהה עם ביטחון, או יועיל לימין בעיקר כששמאל מכהן. האינטראקציה בין הרוגים מקומיים לבין זהות הגוש של ראש הממשלה לא הייתה מובהקת.
הממצא מתאים יותר לפרשנות של הצבעת מדיניות: פיגוע מקומי מגדיל את המשקל שהבוחרים מייחסים להרתעה ולביטחון, ולכן מחזק את הגוש הנתפס כמעדיף אותם בלי תלות בזהות המכהן. זוהי התאמה לדפוס, לא תצפית ישירה במניע הפסיכולוגי של כל בוחר.
כמה זמן נשאר האפקט האלקטורלי?
עוצמת הקשר ירדה ככל שההרוגים היו רחוקים יותר ממועד הבחירות, הן באפקט המקומי והן באפקט הארצי. הרוג מקומי שאירע יותר משנה לפני הבחירות איבד יותר ממחצית מן ההשפעה שנאמדה בחלון הסמוך.
באפקט על יישוב שלא נפגע ישירות, אירוע בן יותר משנה איבד למעלה מ־85% מן ההשפעה. התלות בזמן מחזקת את הטענה שסליאנטיות ומידע טרי הם חלק מן המנגנון, אך הנתונים אינם מאפשרים להפריד לחלוטין בין חלונות הזמן בגלל מתאם בין אירועים.
אילו בדיקות עמידות מחזקות את המסקנה?
החוקרים חוזרים על הניתוח עם מספר התקפות במקום מספר הרוגים, עם סמן בינארי לפגיעה, ועם הרוגים ביחס לגודל האוכלוסייה. הם גם משמיטים את ירושלים ותל אביב–יפו, שתי חריגות במספר הנפגעים, ומקבלים אותה מסקנה איכותית.
בנוסף נבדקות הגדרות גושים שאינן כוללות מפלגות ערביות, חרדיות או מפלגות עולים, וכן מדגם ללא יישובים בשטחים שנכבשו ב־1967. הכיוון המרכזי נשמר, אף שגודל האומדנים משתנה בין המפרטים.
האם הטרור יכול היה לשנות את תוצאת הבחירות הארצית?
כיול המבוסס על האומדנים ועל התפלגות האירועים מציע שהטרור שינה את הרכב הכנסת בכל חמש הבחירות שנבחנו. לפי הסימולציה, הוא עשוי היה לקבוע מי קיבל את הריבוי ב־1988 וב־1996, שבהן הפער היה קטן במיוחד.
המחברים גם מחשבים שפיגוע נוסף בתוך שלושה חודשים מבחירות 1992 היה יכול להפוך רוב של 61 מול 59 מגוש השמאל לגוש הימין. אלה תרחישי נגד הנשענים על המודל ולא הוכחה היסטורית למה שהיה קורה בפועל.
מהן מגבלות ההסקה מן המחקר?
יחידת הניתוח היא יישוב, ולכן אי אפשר להסיק אילו פרטים שינו את קולם או אם אותו אדם שהושפע אכן הצביע. גם בדיקות בחירת היעד אינן יכולות לשלול כל גורם מקומי בלתי־נצפה שמשפיע הן על מיקום פיגוע והן על מגמת ההצבעה.
המחקר עוסק במקרה הישראלי ובפיגועים קטלניים נגד לא־לוחמים, והגדרות הגושים מפשטות הבדלים בתוך כל מחנה. הוא מזהה תגובה אלקטורלית אך אינו קובע אם ארגוני הטרור השיגו את יעדיהם, משום שיעדיהם, תגובות הממשלה ושינויי המדיניות אינם נמדדים כאן ישירות.
מה המשמעות להגנה על בחירה דמוקרטית?
בחירות חופשיות אינן מתקיימות בחלל ריק: אלימות יכולה לשנות את משקלם של ביטחון, פשרה והרתעה בדיוק בשלב שבו אזרחים מכריעים. כאשר האפקט תלוי במקום ובעמדה קודמת, הטרור גם מעמיק חלוקה גאוגרפית ומקשה על יצירת בסיס פוליטי משותף.
הממצא אינו מצדיק השעיית בחירות או צמצום מחלוקת בשם ביטחון. הוא מדגיש את הצורך ברציפות מוסדית, מידע ציבורי אמין ומדיניות נגד טרור שאינה מעצימה שלא לצורך את יכולת האלימות להכתיב את סדר היום ואת יחסי הכוח האלקטורליים.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 9 בספטמבר 2026