פרדיגמת המקורנות במשפט החוקתי הישראלי
ג׳בארין משתמש במשפט החוקתי הישראלי כדי לערער על המקורנות האמריקאית כמודל אוניברסלי.
למה מקורנות אמריקאית אינה מודל אוניברסלי?
המאמר בוחן את המקורנות כתיאוריה של פרשנות חוקתית ואת התאמתה למשפט הישראלי, דרך קריאה ביקורתית בספרות על המשפט החוקתי הישראלי.
המאמר הוא מסה ביקורתית על מקורנות, שנכתבת מתוך המשפט החוקתי הישראלי ומול ספרות השוואתית.
מה המאמר מצא או טוען בפועל?
המאמר הוא מסה ביקורתית על ספר העוסק במשפט החוקתי הישראלי בהתהוות. נקודת המוצא שלו היא שמקורנות יכולה להתקיים כשיטת משפט, אך אין לראות במקורנות האמריקאית את המקרה הפרדיגמטי שממנו נגזרות כל התאוריות והפרקטיקות.
המאמר מתמודד עם ההצדקה הנורמטיבית שלפיה מקורנות מבטיחה דמוקרטיה המבוססת על שלטון החוק. הדיון משווה את הטענה הזאת לעמדה של הוגים מקורניים שלפיה משמעות חוקתית קבועה מגבילה שופטים ומחברת את הפרשנות לריבונות העם.
מקרה הבוחן הוא המחשבה והפרקטיקה המשפטית בישראל אחרי חקיקת חוקי היסוד של 1992, תוך התמקדות בזכות לשוויון. מילות המפתח של המאמר - מקורנות, הגמוניה, ישראל, משפט ישראלי, פלסטינים והכרעתנות - מצביעות על כך שהדיון בפרשנות חוקתית מוצג גם כשאלה של כוח, זהות והכרעה מוסדית.
מה קורה למקורנות במדינה בלי חוקה שלמה?
ג׳בארין טוען שאין להתייחס למקורנות האמריקאית כמודל אוניברסלי.
ג׳בארין מאתגר הנחות שלפיהן המקורנות האמריקאית היא דגם אוניברסלי, שמקורנות מבטיחה דמוקרטיה ושלטון חוק, ושאפשר לנתק מקורנות מהקשר היסטורי ופוליטי.
אילו מקורות נחשבים כאשר ההיסטוריה החוקתית שנויה במחלוקת?
בישראל, השאלה אילו מקורות נחשבים היא עצמה שאלה של כוח והדרה.
בישראל, שבה אין חוקה שלמה אחת וההיסטוריה החוקתית עצמה שנויה במחלוקת, הוא מראה שמקורנות עשויה להיות פרויקט טעון במיוחד.
איך מקורנות יכולה להסתיר כוח והדרה?
התרומה של המקור היא בהעברת הדיון מן הכותרת הכללית אל מנגנונים קונקרטיים: מי מגדיר את הבעיה, אילו מוסדות מקבלים סמכות, כיצד קבוצות שונות מושפעות מן ההכרעה, ומה נחשף על היחסים בין כוח, זכויות ולגיטימציה.
מה ג׳בארין מוסיף לדיון על שלטון החוק?
לכן הקריאה בו חשובה לא רק להבנת המקרה הנדון, אלא גם להבנת הדרך שבה דמוקרטיה פועלת בפועל דרך חקיקה, פסיקה, חינוך, מדיניות ציבורית או פעולה אזרחית.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 13 ביולי 2026