חוקתיות שבמרכזה בית המשפט
המאמר מציב את הוויכוח על אקטיביזם שיפוטי בתוך מבנה מוסדי רחב יותר של שיקול דעת וחוקתיות.
איך בית המשפט נעשה מרכז החוקתיות הישראלית?
המאמר בוחן את ישראל כמקרה שבו בית המשפט העליון תופס מקום מרכזי בעיצוב החוקתיות.
המאמר מבחין בין שיקול דעת מהותי לבין שיקול דעת דיוני, וטוען שהחוקתיות הישראלית התפתחה כך שבית המשפט קובע במידה רבה את כללי ההתערבות החוקתית בעצמו.
מה ההבדל בין שיקול דעת מהותי לדיוני?
הדבר קשור לחוקי היסוד, להיעדר חוקה שלמה ולמחלוקות מתמשכות על סמכות מכוננת וביקורת שיפוטית.
בהיעדר חוקה שלמה ומוסכמת, בית המשפט העליון נעשה מוקד מרכזי בעיצוב גבולות הביקורת השיפוטית, היחסים בין רשויות וההגנה על זכויות.
למה היעדר חוקה שלמה מעצים פסיקה?
הדיון אינו מסתפק בשאלה אם בית המשפט אקטיביסטי.
מי קובע את כללי ההתערבות החוקתית?
הוא בוחן כיצד נוצרה מערכת שבה כללי ההתערבות החוקתית עצמם נקבעים במידה רבה דרך פסיקה.
מה המאמר מוסיף לוויכוח על אקטיביזם שיפוטי?
המאמר מבחין בין שיקול דעת מהותי, הנוגע לתוכן הזכויות והאיזונים, לבין שיקול דעת דיוני, הנוגע לשאלה מתי ואיך בית המשפט מתערב.
התרומה של המקור היא בהעברת הדיון מן הכותרת הכללית אל מנגנונים קונקרטיים: מי מגדיר את הבעיה, אילו מוסדות מקבלים סמכות, כיצד קבוצות שונות מושפעות מן ההכרעה, ומה נחשף על היחסים בין כוח, זכויות ולגיטימציה.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 13 ביולי 2026