מהו הפופוליזם הלאומני החדש?
המאמר מראה כיצד רטוריקת מלחמה לאומנית־פופוליסטית מסמנת עם, אויבים ומוסדות באופן שמציב אתגר לדמוקרטיה.
איך פופוליזם לאומני מגדיר עם ואויב?
המאמר מגדיר פופוליזם לאומני חדש כצורת שיח שמחברת בין לאומיות, משבר ומאבק באליטות.
המאמר בוחן כיצד שפה פוליטית בונה עם אותנטי, מנהיגות נאמנה, אליטות חשודות ואויבים שמוצגים כאיום קיומי.
מה המאמר מצא או טוען בפועל?
המאמר מתמקד בהנהגת המחנה הלאומי בהובלת הליכוד בחודשים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל/עזה בשנים 2023–2024. באמצעות ניתוח איכותני ותמטי של דברי מנהיגים, הוא בוחן כיצד שיח פוליטי מגדיר את “העם”, את האויב, את האליטות ואת גבולות הנאמנות הלאומית.
הניתוח מצא שבמקום שיח חירום המבקש קונצנזוס מול משבר קיומי, מנהיגים במחנה הלאומי השתמשו בשפה מפלגת וקיצונית, כולל ביטויי שנאה. השיח ייחס לגיטימיות מיוחדת למחנה הלאומי, ערער על מוסדות לאומיים, ושלל לגיטימציה מיריבים פנימיים ואף מבעלי ברית בינלאומיים.
המאמר טוען שהרטוריקה שנבחנה אינה רק טקטיקה פוליטית נקודתית. היא מוצגת כמסגרת אידאולוגית רחבה שמפשטת מציאות מורכבת, מחברת בין מלחמה, לאומיות ומשיחיות, ומקדמת חזון של ישראל יהודית ומשיחית באופן בלעדי. בכך היא מציבה קושי לדמוקרטיה המבוססת על פלורליזם, זכויות מיעוט, איזונים מוסדיים ועיתונות ביקורתית.
מה עושה רטוריקת מלחמה למחלוקת פוליטית?
העם מוצג כיחידה מוסרית אחת, ואילו יריבים פוליטיים, מוסדות ביקורתיים או קבוצות חיצוניות מוצגים כאיום על שלמותה.
הפופוליזם החדש מוצג כמסגרת שמחברת מלחמה, זהות לאומית וערעור על מוסדות מתווכים.
למה אליטות ומוסדות מתווכים הופכים לחשודים?
הניתוח מתמקד ברטוריקה של המחנה הלאומי בישראל בזמן מלחמת חרבות ברזל/עזה.
בהקשר הישראלי של מלחמת חרבות ברזל/עזה, המאמר מדגיש כיצד מצבי חירום יכולים להעצים שיח שמצמצם פלורליזם ומציג ביקורת פנימית כבעיה של נאמנות.
איך שפה פוליטית יכולה לשחוק פלורליזם?
ההקשר הביטחוני חשוב משום שהוא מאפשר לשפה של חירום, נאמנות ואויב לקבל כוח פוליטי מיוחד.
מה המקרה הישראלי מוסיף להבנת פופוליזם חדש?
המאמר טוען שהשפה אינה רק מתארת מציאות; היא בונה גבולות של שייכות ולגיטימיות.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 13 ביולי 2026