האם הפלטפורמה משנה? שימוש ברשתות חברתיות ואמונה בקונספירציות קורונה ב־17 מדינות
מחקר פאנל השווה בין חמש פלטפורמות ומצא קשרים שונים בין שימוש קודם בהן לחדשות לבין אמונה מאוחרת יותר בטענות קונספירטיביות על הקורונה.
שימוש קודם בפלטפורמות שונות לצורכי חדשות נקשר בדפוסים שונים של אמונה בקונספירציות קורונה, אך מחקר הפאנל אינו מוכיח שהפלטפורמות עצמן גרמו להבדלים.
מושגי יסוד בקצרה
מאפייני פעולה של פלטפורמה הם האפשרויות והאילוצים שהיא מציבה, כגון פומביות, מבנה קשרים, סוגי תוכן וכללי הפצה. אמונה קונספירטיבית היא קבלה של הסבר המייחס אירוע לפעולה חשאית ומתואמת של גורמים חזקים בלי תשתית ראייתית מספקת. נתוני פאנל מתקבלים כאשר אותם אנשים נשאלים ביותר מנקודת זמן אחת, וכך ניתן לסדר את המדידות בזמן גם בלי להקצות אותם באקראי.
מהי שאלת המחקר?
המחקר שואל אם שימוש בפלטפורמות שונות לצורכי חדשות לפני התפרצות הקורונה מנבא רמות שונות של אמונה מאוחרת יותר בתאוריות קונספירציה על המגפה. הוא בוחן בנפרד את טוויטר, פייסבוק, יוטיוב, ווטסאפ ומסנג׳ר, במקום לצרף את כולן למדד אחד. כך אפשר לבדוק אם ההבדלים בין סביבות תקשורת חשובים יותר מן התווית הכללית ״מדיה חברתית״.
כיצד נבנה סקר הפאנל?
הגל הראשון נערך בדצמבר 2019 וכלל 28,317 משתתפים ב־17 מדינות, עם מכסות לפי גיל, מגדר ואזור מטרופוליני. בגל השני, שנערך במאי–יוני 2020, השתתפו 14,218 מן הנשאלים המקוריים. שיעורי ההישארות בפאנל נבדלו בין המדינות, ולכן החוקרים בחנו את הנתונים גם במודלים המביאים בחשבון את המבנה המדינתי.
אילו מדינות נכללו?
המדגם כלל את אוסטריה, בלגיה, דנמרק, צרפת, גרמניה, יוון, הונגריה, ישראל, איטליה, הולנד, נורווגיה, פולין, רומניה, ספרד, שוודיה, שווייץ ובריטניה. הבחירה מאפשרת להשוות בין מערכות פוליטיות ותקשורתיות שונות, אך היא אינה מייצגת אוטומטית את כל העולם. ההבדלים שנמצאו בין מדינות הם חלק מן התוצאה ולא רק רעש שיש למחוק.
כיצד נמדד השימוש בפלטפורמות?
בגל הראשון נשאלו המשתתפים באיזו תדירות הם משתמשים בכל אחת מחמש הפלטפורמות כדי לקבל חדשות. המדידה קדמה למגפה ולכן אינה יכולה להיות תגובה לאמונות קורונה שנמדדו אחר כך. עם זאת, היא מתארת שימוש מדווח ולא את התוכן המדויק שהאלגוריתם או אנשי הקשר הציגו לכל אדם.
כיצד נמדדו אמונות הקונספירציה?
בגל השני דירגו הנשאלים שלוש טענות על אינטרסים של חברות תרופות ועל מעורבות סין או ארצות הברית ביצירת הנגיף. התשובות שולבו למדד מנורמל שנע בין אפס לאחת. המדד משקף הסכמה עם הטענות המסוימות הללו, ולכן אינו מדד כולל לכל נטייה קונספירטיבית אפשרית.
מה נמצא לגבי טוויטר?
במודל הרב־רמתי שימוש בטוויטר לחדשות נקשר לירידה של כשלושה אחוזים בטווח מדד האמונות הקונספירטיביות. בבדיקות המבוססות על התאמה ושקלול לפי ציוני נטייה הופיע קשר שלילי דומה ואף מעט גדול יותר. זהו קשר סטטיסטי לאחר בקרה במשתנים שנמדדו, ולא הוכחה שטוויטר מפחיתה אמונות כאלה אצל משתמש נתון.
מה נמצא לגבי יוטיוב ויישומי המסרים?
שימוש ביוטיוב ובווטסאפ לצורכי חדשות נקשר במודל הרב־רמתי לרמה גבוהה יותר של אמונות קונספירטיביות, בהבדלים קטנים של אחוזים אחדים בטווח המדד. בבדיקות ציוני הנטייה הופיעו קשרים חיוביים גם לפלטפורמות נוספות. הממצאים אינם אומרים שכל תוכן וידאו או כל שיחה פרטית מוליכים לקונספירציה, אלא שהדפוסים הממוצעים נבדלו בין קבוצות המשתמשים.
מדוע התמונה של פייסבוק ומסנג׳ר מורכבת יותר?
במודלי רגרסיה מאוחדים הופיעו קשרים חיוביים לפייסבוק ולמסנג׳ר, אך הם לא נשמרו באותה בהירות במודל הרב־רמתי ששקל את הבדלי המדינות. פירוש הדבר שחלק מן הקשר עשוי להיות קשור להרכב המדינות ולסביבות השימוש השונות בהן. לכן אין בסיס להצמיד לשתי הפלטפורמות אומדן יחיד ולצפות שיחול בכל מקום.
האם התוצאות היו זהות בכל המדינות?
לא, האומדנים לפי מדינה היו הטרוגניים ולעיתים אף נעו בכיוונים שונים. פלטפורמה יכולה לשמש לחדשות מסוג אחר, לקבוצות אחרות ובתנאים רגולטוריים ופוליטיים אחרים בכל מדינה. התוצאה מחזקת את הצורך לבחון יחד טכנולוגיה, קהל והקשר לאומי.
כיצד המחברים מסבירים הבדלים בין פלטפורמות?
המחברים מציעים שטוויטר הייתה בתקופת המחקר רשת פתוחה וא־סימטרית יותר, שבה חיפוש חדשות ותיקון פומבי עשויים להיות נגישים. לעומת זאת, רשתות של מכרים ותקשורת פרטית עשויות להעניק לטענה המגיעה מאדם מוכר אמינות והגנה מתיקון, ויוטיוב משלבת וידאו, המלצות ויוצרים בעלי קהל נאמן. אלה מנגנונים תאורטיים סבירים, אך המחקר לא מדד כל אחד מהם ישירות ולכן אינו מכריע ביניהם.
מה הוסיפו בדיקות ציוני הנטייה?
החוקרים התאימו או שקלו משתמשים ולא־משתמשים לפי מאפיינים נצפים כדי לצמצם הבדלים מוקדמים בין הקבוצות. בבדיקות אלה הקשר לטוויטר נותר שלילי, ואילו הקשרים לפלטפורמות האחרות היו חיוביים. השיטה משפרת השוואה על סמך המשתנים שנמדדו, אך אינה מתקנת תכונות לא נצפות שעשויות להשפיע גם על בחירת פלטפורמה וגם על אמונה.
אילו הסברים חלופיים נבדקו במודלים?
המודלים כללו ידע פוליטי, אמון, צריכת מדיה, עניין פוליטי, אידאולוגיה וקיצוניות אידאולוגית, גיל, מגדר, הכנסה, השכלה וידע סובייקטיבי. הם כללו גם היכרות עם אדם שנדבק בקורונה. ריבוי הבקרות מצמצם כמה הסברים חלופיים ברורים, אך אינו הופך את המחקר לניסוי.
מה המשמעות לחקר מידע כוזב?
הממצאים מציעים שלא די למדוד אם אדם ״משתמש במדיה חברתית״. חשוב לדעת באיזו פלטפורמה, לשם מה, בתוך איזו רשת קשרים ובאיזו מדינה הוא משתמש בה. מדיניות המבוססת על אפקט אחיד לכל הפלטפורמות עלולה להחמיץ גם מקורות סיכון וגם הזדמנויות לתיקון.
מהן מגבלות המחקר?
המשתתפים לא הוקצו באקראי לפלטפורמות, ולכן בחירה עצמית יכולה להסביר חלק מן הקשרים גם לאחר בקרה והתאמה. אמונות הקונספירציה נמדדו רק בגל השני, ולא ניתן להשוות ישירות את השינוי האישי בהן בין שני הגלים. נוסף על כך, המדדים אינם מגלים איזה תוכן נצפה ואיזה מאפיין עיצובי יצר את הדפוס.
מה המחקר אינו מוכיח?
המחקר אינו מוכיח שטוויטר מגינה על משתמשים מקונספירציות או שיוטיוב ויישומי מסרים גורמים להן. הוא גם אינו טוען שכל המשתמשים בפלטפורמה דומים או שכל מדינה מציגה אותו קשר. הוא מספק ראיה השוואתית לכך שהקשרים משתנים לפי פלטפורמה והקשר, ומסמן שאלות סיבתיות למחקר עתידי.
היכן אפשר לקרוא את המקור המלא?
הגרסה המלאה שפורסמה זמינה במאגר המחקר של אוניברסיטת דרום דנמרק. פרטי המאמר והרשומה הקבועה זמינים דרך DOI 10.1177/14614448211045666.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 27 ביולי 2026