(דה)לגיטימציה של זכויות הרווחה של אימהות יחידניות בארצות הברית, בריטניה וישראל
השוואה היסטורית בין שלוש מדינות בוחנת כיצד שיח ניאו־ליברלי, חקיקה ומוסדות הרחיבו או צמצמו זכויות חברתיות.
המאמר משווה כיצד שיח, מדיניות ואידאולוגיה ניאו־ליברלית עיצבו את הלגיטימציה של זכויות הרווחה של אימהות יחידניות בשלוש מדינות.
מה המאמר מבקש להבין?
המאמר מבקש לתרום לדיון התאורטי בלגיטימציה ההיסטורית של אימהות יחידניות באמצעות בחינת הקשר בינן לבין מדיניות הרווחה. הוא מתמקד באופן שבו שיח, מדיניות וזכויות חברתיות משתלבים בבניית מעמדן הציבורי.
מהו טווח ההשוואה של המחקר?
המחקר משווה בין ארצות הברית, בריטניה וישראל לאורך התקופה שמשנות ה־70 ועד שנות ה־2000. טווח זה מאפשר למחברת לעקוב אחר שינוי בשיח על אימהות יחידניות ואחר המדיניות החברתית שנועדה להן.
מדוע מושוות דווקא שלוש המדינות האלה?
לפי התקציר, שלוש המדינות דומות בהשתרשות, בהתרחבות ובמיסוד של אידאולוגיה ניאו־ליברלית במדיניות הרווחה ובשיח הציבורי. לצד הדמיון הזה קיימים הבדלים באופן יישום המדיניות ובהיסטוריה של התפתחותה, ולכן ההשוואה יכולה לחשוף מסלולים שונים בתוך מגמה משותפת.
מה משותף למדיניות כלפי אימהות יחידניות בשלוש המדינות?
בכל שלוש המדינות, חקיקת הרווחה כלפי אימהות יחידניות התפתחה לצד חדירה של רעיונות ניאו־ליברליים למדיניות ולשיח. המכנה המשותף אינו אחידות בחוקים, אלא מסגרת להשוואת הדרכים שבהן זכויות חברתיות קיבלו הכרה או נשללו.
במה המדינות נבדלות זו מזו?
המדינות נבדלות בהיסטוריה של התפתחות מדיניות הרווחה כלפי אימהות יחידניות ובאופן שבו המדיניות יושמה. הפער הזה מאפשר לבחון כיצד כיוון אידאולוגי משותף מקבל צורות מוסדיות שונות בהקשרים לאומיים שונים.
איזה תפקיד ממלאת האידאולוגיה הניאו־ליברלית בניתוח?
האידאולוגיה הניאו־ליברלית מוצגת כרכיב שהשתרש, התרחב והתמסד הן במדיניות הרווחה והן בשיח הציבורי בשלוש המדינות. המחקר משתמש בהקשר הזה כדי לבחון כיצד נוצרת דמותה של האם היחידנית בתוך משטר הרווחה.
כיצד השיח הציבורי ומדיניות הרווחה קשורים זה לזה?
המאמר בוחן במקביל את השיח המשתנה על אימהות יחידניות ואת המדיניות החברתית שתוכננה עבורן. הצבה זו מאפשרת לשאול כיצד דימויים תרבותיים והסדרים מוסדיים עשויים להשתתף יחד בהענקת לגיטימציה לזכויות או בנסיגה מהן.
מה מקומה של הצטלבות מוסדית במחקר?
הצטלבות מוסדית מפנה את המבט אל הדרך שבה מערכות רווחה, חקיקה ומנגנוני יישום נפגשים בהבנות תרבותיות של אימהות יחידניות. כך המחקר אינו מצמצם לגיטימציה לחוק בודד, אלא בוחן אותה כתוצר של מפגש בין תפיסות, מדיניות ומוסדות.
מדוע נבחנות גם התפתחות הזכויות וגם נסיגה מהן?
המחקר מתבונן הן בהתרחבות של זכויות חברתיות והן בשלילתן או בצמצומן לאורך זמן. בחינה דו־כיוונית זו נועדה להעמיק את ההבנה של האופן שבו משתנה הלגיטימיות הציבורית של אימהות יחידניות במשטר רווחה ניאו־ליברלי.
מה מלמד המקרה הישראלי בתוך ההשוואה?
ישראל נבחנת כאחד משלושה מקרים שבהם מדיניות רווחה, חקיקה ושיח ציבורי הנוגעים לאימהות יחידניות התפתחו לצד מיסוד של אידאולוגיה ניאו־ליברלית. המסגרת ההשוואתית מזמינה לקרוא את המקרה הישראלי הן דרך המגמה המשותפת והן דרך ההיסטוריה והיישום הייחודיים לו.
מהי התרומה התאורטית שהמאמר מציע?
המאמר מבקש להעמיק את הדיון בלגיטימציה ההיסטורית של אימהות יחידניות באמצעות חיבור בין דימוי ציבורי, מדיניות וזכויות. תרומתו המוצהרת היא הבנה טובה יותר של האופן שבו דמות האם היחידנית נוצרת בתוך משטר רווחה ניאו־ליברלי.
מהי הרלוונטיות הדמוקרטית של המחקר?
מנקודת מבט דמוקרטית, מדיניות רווחה קובעת כיצד זכויות חברתיות מחולקות ומי נתפס כזכאי להן. ההשוואה שהמאמר מציע מדגישה כי היחס לקבוצה חברתית אינו נוצר רק בחוק, אלא גם בשיח הציבורי ובמוסדות המיישמים את המדיניות.
מה אי אפשר לקבוע מן המקור ששימש לסיכום?
הסיכום מבוסס על תקציר המו״ל בלבד, שאינו מפרט את חומרי המחקר, שיטת הניתוח או הממצאים המלאים לכל מדינה. לכן אין כאן טענות על חוקים מסוימים, רצף סיבתי או הבדלים מדויקים בין ארצות הברית, בריטניה וישראל שאינם מופיעים בתקציר.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 14 ביולי 2026