בחירה במדיה אינה מובילה בהכרח לקיטוב: ניסוי הולנדי על חדשות והגירה
ניסוי מקוון בחן אם בחירת כתבה התואמת עמדה מוקדמת מקצינה עמדות, ואילו תפקידים ממלאים מסגור, למידת עובדות ותפיסת דעת הקהל.
קרדיט תמונה: מקור התמונה NewSpeaks CC BY-SA 4.0 Wikimedia Commons
בחירה בכתבה המתאימה לעמדה קיימת לא יצרה בניסוי ההולנדי תהליך כללי של הקצנה; למידת עובדות ותפיסת דעת הקהל הסבירו חלק מן השינוי.
מושגי יסוד בקצרה
חשיפה סלקטיבית היא בחירה במידע התואם עמדה קיימת, וקיטוב עמדות הוא התרחקות של עמדות מן המרכז לכיוונים מנוגדים. משתנה מתווך הוא תהליך שמסביר כיצד החשיפה עשויה להוביל לשינוי, למשל למידת עובדות או שינוי בתפיסת דעת הקהל.
מהי שאלת המחקר?
המחקר שואל אם קריאת תוכן התואם עמדה מוקדמת גורמת לאנשים להקצין את עמדתם בנושא הגירה. הוא בודק גם אם בחירה עצמית בתוכן מחזקת את ההשפעה לעומת הקצאה, ואיזה מנגנון קוגניטיבי עשוי להסביר שינוי.
כיצד נערך הניסוי?
625 אנשים התחילו את הניסוי, ולאחר החלת כלל שנקבע מראש של השלמת השאלון וקריאה במשך 20 שניות לפחות נותרו 501 משתתפים. הנתונים נאספו בין 13 ל־17 בפברואר 2014, ומדגם המכסות דמה לאוכלוסייה ההולנדית בגיל, במגדר ובהשכלה.
מה קראו המשתתפים?
החוקרים בנו שתי כתבות דמויות־עיתון על הגירה: אחת הציגה עמדה חיובית ואחת עמדה שלילית. העובדות, סדרן והמסגרות הכלכלית והתרבותית היו זהים, אך הכותרת והפרשנות לאותן עובדות נוסחו בכיוונים מנוגדים; קבוצת הביקורת קראה טקסט על כיפת השמים.
כיצד הופרדה בחירה עצמית מהשפעת התוכן?
294 משתתפים בחרו אחת משתי הכתבות לפי כותרתה, 145 הוקצו באקראי לאחת מהן ו־62 הוקצו לקבוצת הביקורת. המבנה הזה מאפשר להשוות בין תוכן שנבחר לבין אותו תוכן כשהוקצה, אף שהמחקר אינו משחזר מערכת חדשות טבעית ורציפה.
איך נמדד שינוי בעמדה?
לפני הקריאה ואחריה נשאלו המשתתפים שאלות מן הסקר החברתי האירופי על ההשלכות הכלכליות והתרבותיות של הגירה. ההפרש בין המדידות שימש מדד לשינוי, כך שהניתוח בחן תזוזה של אותו אדם ולא רק הבדלים בין קבוצות לאחר החשיפה.
האם חשיפה התואמת עמדה מוקדמת יצרה קיטוב?
לא נמצא דפוס כללי וסימטרי של הקצנה. הכתבות החיוביות נקשרו לשינוי חיובי, אך הכתבות השליליות לא יצרו שינוי שלילי מקביל, ובחלק מקבוצת הבחירה העצמית של הכתבה השלילית העמדות נעו דווקא לכיוון מתון יותר.
האם בחירה עצמית הגבירה את ההשפעה?
ההשפעה הכוללת של כתבה חיובית הייתה גדולה מספרית לאחר בחירה עצמית מאשר לאחר הקצאה, אך ההבדל בין המקדמים לא היה מובהק. לכן הנתונים אינם מצדיקים מסקנה שעצם פעולת הבחירה מחזקת קיטוב לעומת קריאת אותו תוכן בהקצאה.
מה נמצא לגבי מסגור כלכלי ותרבותי?
הכתבות כללו מסגרות כלכליות ותרבותיות, והמשתתפים אכן זיהו אותן בבדיקת המניפולציה. אולם אימוץ המסגרות כמעט שלא הושפע מן החשיפה ולא ניבא את השינוי בעמדה, ולכן השערת התיווך באמצעות מסגור לא אושרה.
איזה תפקיד מילאה תפיסת דעת הקהל?
מי שחשבו שהציבור ההולנדי חיובי יותר כלפי מהגרים נטו לשנות גם את עמדתם בכיוון חיובי יותר. הכתבה השפיעה בעקביות על תפיסה זו רק בקרב מי שבחרו בכתבה החיובית, ולכן התמיכה במנגנון של ״הליכה עם הרוב״ מוגבלת ולא כללית.
מה למדו המשתתפים מן הכתבות?
המשתתפים בכל תנאי הכתבה זכרו עובדות בשיעור דומה, בעוד שקבוצת הביקורת לא נחשפה להן. למידה רבה יותר נקשרה לשינוי שלילי יותר בעמדה, באותו דפוס בלי תלות בניסוח החיובי או השלילי ובעמדה המוקדמת, ולכן היא מתאימה יותר להשפעת שכנוע משותפת מאשר להנמקה מוטיבציונית מקטבת.
מדוע ההקשר ההולנדי חשוב?
הולנד היא מערכת רב־מפלגתית שבה, בתקופת המחקר, החדשות לא אורגנו סביב שני מחנות מפלגתיים ברורים כמו בחלק מן המחקרים האמריקאיים. המחברים מציעים שקיטוב התחלתי מתון, תרבות פוליטית קונסנסואלית ומיעוט מקורות מפלגתיים מובהקים עשויים לצמצם את ההשפעה של כתבה יחידה.
מה המשמעות למחקר על ״בועות מידע״?
הממצאים מזהירים מפני מעבר אוטומטי מן העובדה שאנשים בוחרים מידע תואם למסקנה שהם בהכרח מקצינים. יש לבדוק מי בוחר, מהו התוכן, מה מצב העמדות לפני החשיפה ואילו רמזים על עובדות ועל דעת הקהל עוברים דרך המסר.
מהן מגבלות המחקר?
זהו ניסוי קצר על כתבה אחת בנושא הגירה, במדינה אחת ובשנת 2014, ולכן הוא אינו מודד הצטברות של חשיפות לאורך זמן או מערכות המלצה עכשוויות. רוב המשתתפים החזיקו עמדות קרובות יחסית למרכז, והמחברים מציינים שייתכן שקיטוב התחלתי הוא תנאי לכך שחשיפה סלקטיבית תעמיק אותו.
מה המחקר אינו מוכיח?
המחקר אינו מוכיח שלבחירת חדשות אין כל השפעה פוליטית, ואינו שולל קיטוב בהקשרים דו־מפלגתיים, בנושאים אחרים או לאחר חשיפה חוזרת. הוא מראה שבמערך הנבדק לא הופיע מנגנון כללי של הקצנה, ושחלק מן השינויים עברו במסלולים שאינם חיזוק פשוט של עמדה מוקדמת.
היכן אפשר לקרוא את המקור המלא?
גרסת המאמר המלאה זמינה במאגר המחקר של אוניברסיטת אמסטרדם. פרטי הפרסום והרשומה הקבועה זמינים דרך DOI 10.1093/ijpor/edw003.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 26 ביולי 2026