דת, לאומיות ודמוקרטיה בישראל
המאמר מראה שהדמוקרטיה הישראלית פועלת בתוך חיבור עמוק בין יהדות, לאומיות ומדינה, חיבור שמייצר מתחים סביב שוויון ושייכות.
למה דת ולאומיות אינן נפרדות בישראל?
הזהות היהודית של המדינה מחברת בין מסורת דתית, זיכרון לאומי ומוסדות מדינתיים. לכן דת אינה רק עניין פרטי, אלא חלק מהגדרת הריבונות.
מהו המתח הדמוקרטי המרכזי?
המתח הוא בין שוויון אזרחי לבין מעמד מועדף של הקולקטיב היהודי. כאשר הלאומיות מוגדרת דרך יהדות, אזרחים לא יהודים וחילונים ביקורתיים ניצבים מול גבולות שייכות מורכבים.
מדוע זה לא רק ויכוח דתיים-חילונים?
גם חילונים עשויים לראות ביהדות יסוד לאומי, וגם דתיים חלוקים ביניהם על פרשנותה. המאבק הוא על מי רשאי להגדיר את היהדות הציבורית ואת תרגומה למדיניות.
אילו תחומים מושפעים מכך?
דיני אישות, גיור, שבת, חינוך, אזרחות, סמלים ומעמד מיעוטים כולם מושפעים מן החיבור בין דת ללאומיות.
מה התרומה של קימרלינג?
הוא מספק מסגרת סוציולוגית-פוליטית להבנת ישראל כמדינה שבה הדמוקרטיה אינה מתקיימת מול הדת והלאומיות, אלא בתוכן ובמתח מתמיד איתן.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 5 ביולי 2026