דת, רב־תרבותיות ושוויון: המקרה הישראלי
רדאי טוענת שהעדפת ערכים ומוסדות דתיים במשפט הישראלי החלישה את עקרון השוויון, במיוחד בתחומי המעמד האישי.
איך רב־תרבותיות דתית יכולה לפגוע בשוויון?
המאמר בוחן כיצד המשפט הישראלי מתמודד עם התנגשות בין דת לבין שוויון. המסגרת אינה רק “דת ומדינה”, אלא השאלה מתי רב־תרבותיות או כבוד למסורת הופכים להצדקה לאי־שוויון.
רדאי מתמקדת בארבע קבוצות פגיעות: קהילות לא־יהודיות, זרמים יהודיים לא־אורתודוקסיים, חילונים ונשים.
מה המאמר מצא או טוען בפועל?
המאמר טוען שעקרון השוויון זכה למעמד חלש במשפט הישראלי, למרות שהוכר כעיקרון יסוד ומופיע כבר בהבטחת השוויון החברתי והפוליטי במגילת העצמאות. רדאי מתארת את השוויון כזכות אזרחית שלא קיבלה את מלוא כוחה המשפטי.
אחת הסיבות המרכזיות שהמאמר מזהה היא הכפפת השוויון לערכים דתיים. המקום של הדת במשפט הישראלי מוסבר באמצעות רקע היסטורי ופוליטי מורכב, ובייחוד הירושה של שיטת המילט העות׳מאנית דרך המנדט הבריטי.
לפי הניתוח, שיטת המילט העניקה לקהילות היהודית, המוסלמית והנוצרית אוטונומיה בענייני מעמד אישי, ובהם נישואין, גירושין, מזונות, ירושה ומשמורת ילדים. לאחר הקמת המדינה נשמרה אוטונומיה דתית זו, ובקרב מיעוטים לא־יהודיים היא נתפסה גם כרכיב של אוטונומיה תרבותית־לאומית, אך רדאי מדגישה שהסדר כזה מציב מתח מתמשך בין רב־תרבותיות לבין שוויון.
מה הרקע המשפטי?
המאמר מציב את ההסדר הישראלי בתוך ירושה היסטורית של שיטת המילט העות׳מאנית והמנדט הבריטי, שהעניקו לקהילות דתיות סמכות בענייני מעמד אישי. בישראל נשמרה סמכות דתית רחבה במיוחד בנישואין וגירושין.
חוק שיווי זכויות האישה מ-1951 כלל לשון שוויונית, אך החריג במפורש נישואין וגירושין, וכך השאיר את אחד התחומים המרכזיים של אי־שוויון מגדרי תחת שליטה דתית.
מה ישראל מלמדת על רב־תרבותיות דמוקרטית?
רדאי טוענת שהצדקות של קונצנזוס, מסורת, רב־תרבותיות או הסכמה אינן מספיקות כאשר הן משמרות היררכיה ופוגעות בקבוצות שאין להן כוח שווה בתוך הקהילה.
גם חוקי היסוד של 1992 פתחו אפשרות מסוימת לאתגר זכויותי, אך לא פתרו את המתח משום שהשוויון לא עוגן במפורש והעדיפות הדתית נותרה חזקה.
למה מעמד אישי הוא מבחן מרכזי?
מעמד אישי הוא המקום שבו הכרה דתית פוגשת את חיי היומיום: נישואין, גירושין ומשפחה. לכן הוא חושף האם רב־תרבותיות מגינה על קהילה או מגבילה יחידים בתוכה.
איך זכויות נשים חושפות את המתח?
זכויות נשים מדגישות את המחיר האפשרי של אוטונומיה דתית. כאשר המדינה מעבירה סמכות לקהילה, היא חייבת לשאול מי בתוך הקהילה מקבל הגנה ומי נותר חשוף לכוח פנימי.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 11 ביולי 2026