האמונה שהתקשורת משפיעה על אחרים קשורה להצבעה אסטרטגית
שלושה סקרי בחירות בישראל מראים כיצד הערכת כוחם של כלי התקשורת על מצביעים אחרים נכנסת לחישוב אם להצביע למפלגה המועדפת או לחלופה מעשית יותר.
בוחרים עשויים להצביע לחלופה פחות מועדפת כאשר הם מעריכים שהתקשורת תשנה את בחירתם של אחרים, משום שהערכה זו משנה את חישוב הסיכוי וההשפעה של קולם.
מושגי יסוד בקצרה
הצבעה כנה היא בחירה במפלגה הקרובה ביותר לעמדותיו של הבוחר, ואילו הצבעה אסטרטגית היא בחירה בחלופה פחות מועדפת מתוך חישוב של התוצאה האפשרית. החישוב עשוי להתייחס לסיכויי המפלגה לעבור את אחוז החסימה, לזהות המפלגה שתרכיב ממשלה או להרכב הקואליציה.
השפעה תקשורתית משוערת היא הערכתו של אדם לגבי כוחו של הסיקור להשפיע עליו או על אנשים אחרים, ולא מדידה של השפעה ממשית. אפקט תיאום הוא האפשרות שהערכה זו תשמש מידע על התנהגותם הצפויה של אחרים ותשנה בהתאם את ההחלטה האישית.
הטענה והמסלול הסיבתי המוצע
המחברים יוצאים מן הרעיון שהשפעת תקשורת יכולה לעבור בעקיפין דרך אמונות הקהל לגבי השפעתה על אחרים. אם בוחר מעריך שהחדשות יקדמו מפלגה מסוימת או יחלישו אחרת, הוא עשוי לעדכן את ציפיותיו לגבי תוצאות הבחירות ולבחור בהתאם.
המעבר האסטרטגי יכול להיות בכיוון של התאמה למגמה הצפויה או של ניסיון לאזן אותה. לכן הטענה אינה שהתקשורת בהכרח משכנעת את הבוחר לשנות עמדה, אלא שהאמונה בכוחה על הציבור משנה את הסביבה שבה הוא מחשב את ערך קולו.
מערך המחקר: שני מחקרים ושלושה מאגרי נתונים
המחקר הראשון הוא ניתוח משני של סקרים טלפוניים אקראיים שנערכו ארבעה עד חמישה שבועות לפני בחירות 2003 ובחירות 2006, ובהם 1,219 ו־509 משיבים. שיעורי המענה לפי מדד RR1 היו 20% ו־19%, והמדד התלוי שאל עד כמה שיקולי סף חסימה וקואליציה ייכנסו להחלטת ההצבעה.
המחקר השני נערך בעשרת הימים האחרונים לפני בחירות 2006 בקרב 517 מצביעים אפשריים או מתלבטים, ושיעור המענה בו היה 35%. הוא זיהה הצבעה אסטרטגית כאשר המשיב התכוון לבחור במפלגה שחש אליה פחות קרבה מאשר למפלגה חלופית שאותה ציין.
הממצאים המרכזיים והמשמעות הזהירה שלהם
בשני סקרי הדיווח העצמי נמצא מתאם חיובי בין תפיסת ההשפעה על אחרים לבין שיקולים אסטרטגיים, והוא נשאר במודלים רב־משתניים. גם במדד הישיר של המחקר השני נמצא קשר חיובי, בעוד תפיסת ההשפעה על העצמי לא ניבאה שם הצבעה אסטרטגית באופן מובהק.
ההתאמה בין שיטות שונות מחזקת את הטענה שקיים קשר שאינו רק תוצר של נוסח שאלה יחיד. עם זאת, הנתונים אינם ניסוי, כוונת הצבעה אינה בהכרח ההצבעה בפועל, והממצאים אינם מאפשרים לקבוע בוודאות את כיוון הסיבתיות.
מהי הצבעה אסטרטגית במערכת הישראלית?
במערכת רשימות יחסית ורבת מפלגות, מצביע יכול להעדיף מפלגה קטנה אך לחשוש שקולו לא יתורגם לייצוג אם היא לא תעבור את אחוז החסימה. הוא יכול גם להצביע למפלגה גדולה יותר כדי להשפיע על זהות מרכיבת הממשלה, או למפלגה אחרת כדי להשפיע על הקואליציה הצפויה.
המאמר מדגיש שרוב הבוחרים מצביעים בכנות ואינם מבצעים מעבר כזה. ההצבעה האסטרטגית היא אפוא תופעה מוגבלת אך בעלת משמעות במרוץ שבו שינויים קטנים עשויים להשפיע על ייצוג ועל הרכבת ממשלה.
למה הערכה של השפעה על אחרים אמורה לשנות את הקול שלי?
ערכו המעשי של קול תלוי גם במה שאנשים אחרים צפויים לעשות, ולכן בוחר זקוק למידע חברתי על סיכויי המפלגות. התקשורת מציגה סקרים, עוצמת קמפיינים ופרשנויות על מומנטום, והבוחר עשוי לראות בסיקור גם כוח שמזיז את הציבור.
כאשר הוא מייחס לכוח הזה השפעה רבה, התוצאה הצפויה בעיניו משתנה גם אם העדפותיו עצמן לא השתנו. במצב כזה מעבר למפלגה פחות מועדפת יכול להיראות כאמצעי לשמור על השפעת הקול ולא כהשתכנעות מתוכן הסיקור.
איך נמדדה השפעת התקשורת המשוערת?
המשיבים נשאלו עד כמה לדעתם סיקור החדשות של הבחירות ישפיע על בוחרים אחרים כאשר יחליטו כיצד להצביע. שאלה מקבילה מדדה את ההשפעה שהם ייחסו לסיקור על עצמם, כדי להפריד בין אמונה כללית בכוח התקשורת לבין הערכה ייחודית של השפעתה על אחרים.
המודלים כללו את שני המדדים במקביל וגם משתני בקרה של מעורבות פוליטית, עמדות כלפי המערכת, צריכת חדשות ומאפיינים דמוגרפיים. דרך זו אינה מוכיחה שההערכות מדויקות, אך היא בודקת אם עצם האמונה קשורה לבחירה מעבר לגורמים חלופיים שנמדדו.
מה נמצא בסקרי 2003 ו־2006 שהתבססו על דיווח עצמי?
המתאם בין תפיסת ההשפעה על אחרים לבין דיווח על שיקולים אסטרטגיים היה 0.13 ב־2003 ו־0.17 ב־2006, ובשני המקרים הוא היה מובהק סטטיסטית. גם לאחר הכנסת משתני הבקרה, המקדמים של השפעה על אחרים היו חיוביים בשתי מערכות הבחירות.
באותם מודלים גם תפיסת ההשפעה על העצמי הייתה מנבא חיובי וחזק יותר של דיווח עצמי על שיקולים אסטרטגיים. המחברים מציעים שאנשים מעורבים ומתלבטים עשויים להודות יותר בשימוש בתקשורת, אך מזהירים שהשאלה יכולה למדוד תחושת תחכום ולא מעבר ממשי בין מפלגות.
מה הוסיף המדד הישיר במחקר השני?
במקום לשאול אם המשיב שוקל שיקולים אסטרטגיים, החוקרים השוו את כוונת ההצבעה שלו לדירוג הקרבה למפלגות שאותן שקל. מי שתכנן להצביע למפלגה פחות קרובה מזו שדורגה אצלו גבוה יותר סווג כמצביע אסטרטגי.
הגישה מחמירה יותר מפני שהיא מזהה פער קונקרטי בין העדפה לבין כוונה, ולא רק מחשבה על סף חסימה או קואליציה. היא עדיין מבוססת על תשובות בסקר לפני הבחירות, ולכן אינה מאמתת את הפתק שהונח בסופו של דבר בקלפי.
האם 58 המצביעים האסטרטגיים הם שיעור גדול?
במחקר השני זוהו 58 מצביעים אסטרטגיים, שהם 11.2% מן המצביעים האפשריים במדגם. המחברים מציינים שהשיעור נמצא בתוך הטווח שדווח במחקרים קודמים, אך רוב הנשאלים עדיין תכננו לבחור במפלגה הקרובה אליהם ביותר.
המספר חשוב משום שגם מיעוט יכול להשפיע על מפלגות הסמוכות לסף החסימה או על מאזן בין גושים. עם זאת, כאשר מפצלים 58 מקרים בין מסלולי מעבר ומפלגות רבות, הקבוצות נעשות קטנות מכדי לאמוד כל מנגנון בנפרד בביטחון.
כיצד יש לפרש את העלייה של 71% ביחס הסיכויים?
במודל הלוגיסטי של המחקר השני, כל עלייה של נקודה בסולם בן ארבע הדרגות של השפעה משוערת על אחרים נקשרה לעלייה של 71% ביחס הסיכויים להיות מצביע אסטרטגי. זהו יחס סיכויים מותאם למשתנים האחרים במודל, ולא קביעה ש־71% מן הבוחרים ישנו את קולם.
המובהקות של המקדם הייתה בגבול המקובל, ברמת 0.05, והמודל הרלוונטי נשען על 136 תצפיות לאחר סינון המקרים המתאימים לניתוח. לכן הממצא תומך בהשערה אך אינו מצדיק תחזית מדויקת לכל מערכת בחירות או לכל בוחר.
האם הממצאים הם דוגמה לאפקט האדם השלישי?
אפקט האדם השלישי מתייחס לעתים לנטייה להעריך שמסר תקשורתי משפיע על אחרים יותר מאשר על האדם עצמו, ולתגובות שנובעות מן הפער הזה. כאן החוקרים אינם מסתפקים בהפרש בין העצמי לאחרים, אלא מכניסים את שתי ההערכות בנפרד למודל.
התרומה שלהם היא התמקדות בתוצאה התנהגותית אפשרית של תפיסת ההשפעה ולא רק בשאלה מי נתפס כמושפע יותר. לכן המאמר משתייך למסורת זו, אך ממסגר את המנגנון הספציפי כאפקט תיאום.
מה פירוש אפקט תיאום, והאם הוא תמיד התאמה לרוב?
אפקט תיאום פירושו שהבוחר משתמש באמונות על התנהגות אחרים כדי לבחור פעולה שתשרת את מטרתו בתוצאה משותפת. לעתים הפעולה תהיה הצטרפות למפלגה שנראית בת־קיימא, ולעתים היא יכולה להיות ניסיון לאזן מגמה צפויה באמצעות תמיכה בחלופה אחרת.
לכן אין כאן הנחה שהבוחר פשוט מחקה רוב או נכנע לנורמה חברתית. אותו מידע על כוח התקשורת יכול עקרונית להוביל להתאמה או להתנגדות, בהתאם להעדפות הבוחר ולמבנה התחרות.
מה נמצא לגבי נשים ולגבי מצביעים ערבים?
במדד הישיר של 2006, נשים היו בעלות יחס סיכויים גבוה יותר לסיווג כמצביעות אסטרטגיות, אך המחברים לא מצאו הסבר מספק לממצא. הם מציינים שמחקרים קודמים לא הציגו דפוס עקבי ומציעים לבדוק בעתיד אם התוצאה תלויה במערכת הבחירות ובזהות המועמדים.
בשני סקרי הדיווח העצמי, משיבים ערבים דיווחו יותר על שיקולים אסטרטגיים, אך ההבדל לא חזר במדד הישיר. הפער בין המדידות מלמד שאין להסיק מן הדיווח העצמי שקבוצה מסוימת אכן שינתה את הצבעתה בשיעור גבוה יותר.
האם המאמר מוכיח שהתקשורת גרמה לבוחרים לעבור מפלגה?
לא, משום שכל שלושת מאגרי הנתונים מבוססים על סקרים חתכיים ולא על ניסוי או מעקב סיבתי לאורך זמן. ייתכן שבוחרים שנוטים ממילא לחשוב באופן אסטרטגי גם מייחסים לתקשורת כוח רב יותר, או שגורם שלא נמדד משפיע על שתי התשובות.
החזרה על הקשר בשתי בחירות ובשתי שיטות מדידה מצמצמת כמה הסברים חלופיים אך אינה מבטלת אותם. הניסוח המדויק הוא שהשפעה משוערת על אחרים קשורה להצבעה אסטרטגית, ולא שהיא הוכחה כסיבתה.
מהן המגבלות המרכזיות של מערך המחקר?
המדד במחקר הראשון נמדד מוקדם בקמפיין ושאל על שיקולים, ולכן הוא עלול להפריז במספר מי שבאמת יסטו מן העדפתם. שיעורי המענה היו נמוכים, ובמחקר השני מספר המצביעים האסטרטגיים הקטן הגביל את האפשרות לבדוק סוגים שונים של מעבר בין מפלגות.
גם המדד הישיר נשען על כוונה ועל דירוג קרבה ברגע אחד, ולא על הצבעה מאומתת או על שינוי בתוך אותו אדם לאורך הקמפיין. המחברים מציעים שהמנגנון עשוי לפעול גם במערכות אחרות, אך ההכללה הזאת היא השערה תאורטית ולא ממצא שנבדק במאמר.
מהי המשמעות הדמוקרטית של הממצא?
המאמר מראה שתקשורת בחירות עשויה לעצב החלטות גם כאשר הבוחר אינו מקבל את המסר או משנה עמדה בעקבותיו. עצם התפיסה שהסיקור משנה את התנהגות הציבור יכולה לשנות את הדרך שבה קולות מתורגמים לייצוג מפלגתי ולקואליציות.
מבחינה דמוקרטית, הדבר מדגיש את חשיבותן של אמונות על דעת קהל, סקרים ועוצמת מפלגות לצד העדפות ערכיות. הוא גם מזכיר שהצבעה פחות כנה אינה בהכרח חוסר עניין, אלא יכולה להיות ניסיון מחושב להפיק השפעה ממערכת בחירות מורכבת.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 7 באוגוסט 2026