כשהשיוך הפוליטי משתנה, גם תגובת המוח לתוכן פוליטי משתנה
מחקר אורך ישראלי מצא ששינויים בפירוש של סרטונים פוליטיים לוו בשינויים ברשתות מוח הקשורות לרגש, זיכרון ותגמול, ובעיקר כאשר השתנה היחס לקבוצת הפנים והחוץ.
שינויי תגובה באזורים של רגש, זיכרון ותגמול עקבו בעיקר אחר שינוי ביחס לקבוצות ולדמויות פוליטיות, ופחות אחר שינוי אידאולוגי מופשט.
מהי זהות פוליטית וכיצד היא שונה מעמדה אידאולוגית?
זהות פוליטית כוללת אמונות ועמדות, אך גם תחושת שייכות למחנה והבחנה בין "אנחנו" ל"הם". אדם יכול להמשיך לתמוך בעקרונות דומים ובכל זאת לשנות את יחסו למפלגה או למנהיג בעקבות ברית חדשה, הפרת ציפייה או מעבר בין גושים.
המחקר מפריד אפוא בין שאלות על מדיניות ותפיסת עולם לבין שאלות על אמון, רגש והערכה כלפי דמויות וקבוצות. ההבחנה מאפשרת לבדוק אם שינוי עצבי קשור יותר לתוכן האידאולוגי עצמו או למקומו המשתנה של אדם בתוך המפה החברתית־פוליטית.
איזו טלטלה פוליטית אפשרה את מחקר האורך?
הסריקה הראשונה נערכה סמוך לבחירות אפריל 2019, לפני תקופה של מבוי סתום פוליטי, מערכות בחירות חוזרות ושינויים חדים בבריתות. עד הסריקה השנייה ב־2021 הוקמה ממשלה רחבה שכללה מפלגות שבעבר נתפסו יריבות, והיחס הציבורי לכמה מנהיגים ומפלגות השתנה.
החוקרים לא יצרו את המשבר ולא הקצו אנשים לתנאי ניסוי, אלא השתמשו בו כחלון תצפית טבעי. יתרונו של המהלך הוא השוואת אותו אדם מול עצמו כשהגירוי נשאר זהה אך ההקשר הפוליטי השתנה במידה רבה.
מי השתתף בשתי הסריקות?
בסריקה הראשונה השתתפו 41 ישראלים בריאים, ימניים ושמאליים המעורבים פוליטית; ארבעה הוצאו מן הניתוח בשל ממצאים קליניים מקריים או תנועת ראש רבה. מבין 37 המשתתפים שנותרו, 21 חזרו לסריקה השנייה: 13 שמאליים ושמונה ימניים, בגיל ממוצע של כ־28.
השחיקה מן המדגם המקורי חשובה לפרשנות, משום שהחוזרים אינם בהכרח מייצגים את כל המשתתפים או את הציבור. מצד אחר, עצם החזרה על אותה משימה אצל אותם אנשים מאפשרת לבחון שינוי תוך־אישי שלא ניתן לראות במחקר חד־פעמי.
מה ראו המשתתפים וכיצד נמדד שינוי בפירוש?
בכל סריקה הוצגו שמונה סרטונים; הניתוח התמקד בשבעה שהיו זהים בשני המועדים: סרט ניטרלי, תשדירים של מפלגת ימין גדולה, מפלגת ימין קטנה, מפלגת מרכז ומפלגת שמאל, וכן נאומים של פוליטיקאי ימני ופוליטיקאית שמאלית. לאחר כל סרטון דורגו הסכמה, עניין ומעורבות רגשית, ובהמשך נענו שאלות מפורטות על המסרים, המפלגות, הדמויות והרגשות כלפיהן.
החוקרים בנו מקדם שינוי בפירוש ששילב את ההפרש בתשובות שחזרו בשני המועדים עם הערכה בדיעבד של המשתתפים ב־2021. הם חישבו גם ציונים נפרדים לשינוי אידאולוגי ולשינוי ביחס לקבוצת פנים, קבוצת חוץ ודמויות פוליטיות.
אילו סרטונים עוררו את שינוי הפירוש הגדול ביותר?
כל 54 שאלות הפירוש שנשאלו בשני המועדים הראו שינוי מובהק, אך עוצמת השינוי לא הייתה אחידה. תשדירי הימין הקטן, המרכז והשמאל קיבלו את ציוני השינוי הגבוהים ביותר, והם ייצגו מפלגות שעברו בין 2019 ל־2021 שינוי ניכר בבריתות, בהנהגה או בגודל.
הציון הגבוה ביותר נרשם לתשדיר "הימין החדש", שמנהיגיו עברו מברית עם נתניהו להקמת קואליציה עם מפלגות מרכז ושמאל. לעומת זאת, נאומים של דמויות שמעמדן היה יציב או שכבר יצאו מן הזירה עוררו שינוי קטן יותר, דפוס התואם השפעה של ההקשר הפוליטי המתפתח.
האם כל אזורי המוח השתנו באותה מידה?
לא. אזורי ראייה ושמיעה ראשוניים היו יציבים יחסית בין שתי הסריקות, ואילו אזורים תת־קליפתיים ואזורים הקשורים לשילוב משמעות הראו הבדלים גדולים יותר.
בין האזורים שהשתנו יותר נמצאו האמיגדלה, ההיפוקמפוס, גרעיני הבסיס, הסטריאטום, פיתול החגורה והאינסולה. זהו דפוס היררכי: ככל שעוברים מעיבוד חושי בסיסי אל זיכרון, רגש, ערך ותגמול, השינוי לאורך הזמן נעשה בולט יותר.
כיצד הופרד שינוי פוליטי משינוי כללי לאורך הזמן?
שתי סריקות בהפרש של שנתיים וחצי עלולות להיות שונות גם מסיבות שאינן פוליטיות, כגון רעש מדידה או שינוי כללי באדם. לכן החוקרים השתמשו בסרטון הניטרלי כקו בסיס והשוו אליו את השינוי בזמן הצפייה בסרטונים הפוליטיים.
ההשוואה זיהתה 24,848 נקודות מדידה שבהן ההבדל בין המועדים היה גדול יותר לתוכן פוליטי מאשר לתוכן ניטרלי, בעיקר בתלמוס, בגרעיני הבסיס, באמיגדלה ובפיתול החגורה. רק בתוך קבוצה זו נבדק בהמשך הקשר בין שינוי בפירוש לשינוי עצבי.
האם השינוי בתגובה העצבית עקב אחר שינוי בפירוש?
כן, בחלק מן האזורים. לאחר תיקון לריבוי השוואות נמצאו 14 אשכולות שבהם שינוי בתגובה העצבית נקשר לשינוי הכללי בפירוש, ובהם אזורים דו־צדדיים בסטריאטום ובגרעין הזנבי וכן אמיגדלה והיפוקמפוס ימניים.
הקשרים אינם אומרים שכל מחשבה ניתנת לקריאה מסריקת מוח, וגם לא שכל שינוי מוחי הוא ייחודי לפוליטיקה. הם מראים התאמה שיטתית ברמת הקבוצה בין מידת השינוי בדיווח של אדם על משמעות הסרטון לבין מידת השינוי באות העצבי שלו בזמן הצפייה.
מה היה חזק יותר: שינוי בשיוך קבוצתי או שינוי באידאולוגיה?
הקשר לשינויי קבוצת פנים וקבוצת חוץ היה רחב בהרבה. לאחר התיקון נמצאו 15 אשכולות ובהם 1,133 נקודות מדידה עבור המדד הקבוצתי, לעומת ארבעה אשכולות קטנים ובהם תשע נקודות בלבד עבור המדד האידאולוגי.
הדפוס בלט בגרעין הזנבי, בסטריאטום, באמיגדלה ובהיפוקמפוס, אזורים הקשורים לערך, רגש וזיכרון. הוא מתאים לטענת המחברים שבעידן של פרסונליזציה וקיטוב, השאלה "מי איתנו" עשויה להשתנות בעוצמה רבה יותר מן השאלה "איזו מדיניות נכונה".
מה נמצא לגבי רשת ברירת המחדל במוח?
החוקרים ציפו ששינוי בפירוש יבלוט גם ברשת ברירת המחדל, המעורבת בבניית משמעות נרטיבית ובהבנת מצבים חברתיים, אך הנתונים לא תמכו בהשערה זו. הם מציעים שאולי הרשת שומרת ייצוג מופשט יחסית יציב, בעוד השינוי שנמדד היה רגשי וקבוצתי יותר.
זהו הסבר אפשרי בלבד, משום שהיעדר ממצא מובהק אינו ראיה לכך שהרשת אינה מעורבת. מחקרים גדולים ומבוקרים יותר יידרשו כדי להבחין בין שינוי בנרטיב העמוק לבין שינוי בערך הרגשי שמקבלים אותם אנשים ואירועים.
האם הממצאים מוכיחים שהמוח קובע עמדה פוליטית?
לא. המחקר אינו מזהה "מוח ימני" או "מוח שמאלי" קבוע, ואינו מראה שמבנה עצבי מוקדם גרם למשתתפים לבחור עמדה מסוימת.
דווקא משום שאותם אנשים הגיבו אחרת לאותם סרטונים לאחר שינוי ההקשר, המחברים רואים בממצא תמיכה בכיוון ההפוך: תהליכים חברתיים ופסיכולוגיים מעצבים תגובות עצביות לאורך זמן. גם מסקנה זו נשארת זהירה, שכן מחקר תצפיתי אינו יכול לקבוע סיבתיות מלאה.
מדוע הממצא חשוב להבנת קיטוב דמוקרטי?
קיטוב אינו רק מרחק בין עמדות מדיניות; הוא יכול להפוך מנהיגים ומצביעים לסמלי שייכות, נאמנות ובגידה. כאשר ברית פוליטית משתנה, אותו מסר עשוי לעורר זיכרון, רגש וערך שונים אף שהמילים והתמונות נשארו זהות.
האפשרות שהתגובה אינה קבועה מציעה גם פתח לשינוי: אם גבולות הקבוצה ופרשנותם נלמדים ומתעדכנים, הם אינם גורל ביולוגי. המאמר אינו בוחן התערבות להפחתת קיטוב, אך הוא מחזק את הצורך לחקור כיצד מפגש, מסגור ובריתות חדשות משנים את משמעות ה"אנחנו" וה"הם".
אילו מגבלות מחייבות זהירות?
המדגם הסופי כלל 21 אנשים מעורבים פוליטית, ולכן כוחו הסטטיסטי והיכולת להכליל ממנו מוגבלים. הוא גם היה קטן מכדי לנתח בנפרד כיוון שינוי אצל שמאליים ואצל ימניים, והמחקר לא נרשם מראש.
אף שהסרטונים היו זהים, הדמויות עצמן נתפסו אחרת ב־2021 משום שהמציאות השתנתה, ולכן קשה להפריד שינוי פנימי אצל המשתתף משינוי באובייקט הפוליטי. עיצוב אקולוגי זה הוא מקור כוחו של המחקר, אך גם הסיבה שאין לפרש אותו כניסוי מבוקר.
היכן אפשר לקרוא את המאמר המלא ולבדוק את הנתונים?
המאמר המלא זמין בעמוד הרשמי של Communications Psychology. בעמוד מופיעים גם קובצי ההשלמה, פרטי הרישיון והקישור לגרסת PDF מלאה.
הקישור הקבוע הוא DOI 10.1038/s44271-026-00395-x. המאמר מפנה גם לנתונים ב־Zenodo, למפות המוח ב־NeuroVault ולקוד הניתוח ב־GitHub, כך שניתן לבדוק את מהלך הניתוח ולא רק את מסקנותיו.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 25 ביולי 2026