הוגנות הארנונה למגורים בישראל בעיני משלמי המסים

סקר של יותר מ־500 משתתפים מצא תמיכה רחבה בשילוב איכות שירותים, מרחב ירוק ואיכות אוויר בשיקולי מס רכוש.

מאמר: Assessing the Perceived Fairness of a Property Tax by a Taxpayer Survey: The Case of Residential Arnona Tax in Israel

חוקרות/ים: Mordekhay Mintz; Boris A. Portnov

כתב עת: Real Estate Management and Valuation 34(1), 84-96

תאריך: פורסם: 1 במרץ 2026

DOI: https://doi.org/10.2478/remav-2026-0007

תצלום הקשור לציבור בישראל קושר הוגנות בארנונה לשירותים עירוניים וסביבה
קרדיט תמונה: מקור התמונה israel zellerישראל זלר CC BY 2.5 Wikimedia Commons

המאמר מציע לשפר את תחושת ההוגנות בארנונה דרך שירותים עירוניים וסביבה, בלי להניח שהציבור רוצה מעבר מלא למס לפי שווי נכס.

למה הוגנות מס אינה רק נוסחת חישוב?

המאמר בוחן את תפיסת ההוגנות של מערכת הארנונה למגורים בישראל. הארנונה מוצגת כמס עירוני המבוסס בעיקר על שטח הנכס, השימוש בו ומיקומו, ולא על שווי השוק שלו.

המחברים שואלים אם הציבור מעדיף את המודל הקיים או מודל אד־ולורם המבוסס על שווי, ואילו גורמים נוספים ראוי לשלב בחישוב.

מה המאמר מצא או טוען בפועל?

המחקר בחן את תפיסת ההוגנות של הארנונה למגורים בישראל באמצעות סקר מקוון של יותר מ-500 משתתפים, שחולקו לפי אזור מגורים, גיל, הכנסה, מצב משפחתי ובעלות על דירה. נקודת המוצא היא שהארנונה בישראל מחושבת לפי שטח הנכס, שימושו ומיקומו, ולא כמס המבוסס ישירות על שווי הנכס.

הסקר מצא שהמשיבים היו חלוקים בין בסיסי מיסוי שונים: כ-55% תמכו בהמשך השיטה הקיימת וכ-45% תמכו בחלופה המבוססת על שווי הנכס. לצד זאת, התמיכה ברפורמות משלימות הייתה רחבה יותר: כ-75.9% תמכו בשילוב נגישות לשטחים ירוקים בחישוב המס, ו-62.8% תמכו בהתחשבות באיכות האוויר.

התמיכה החזקה ביותר הופיעה ביחס לקישור המס לאיכות השירותים העירוניים: 91.3% מן המשתתפים תמכו ברעיון זה. לעומת זאת, שילוב מצב סוציו־אקונומי בחישוב המס היה שנוי יותר במחלוקת: 59% מבעלי ההכנסה הנמוכה תמכו בכך, לעומת 33% מבעלי ההכנסה הגבוהה. המאמר מסיק שהדרישה הציבורית המרכזית היא למודל המשקף איכות סביבה ואיכות שירותים, יותר מאשר לקישור הארנונה להכנסות.

איך שירותים עירוניים משנים את תפיסת המס?

המחקר נשען על סקר מקוון של יותר מ-500 משתתפים, עם התייחסות לאזור מגורים, גיל, הכנסה, מצב משפחתי ובעלות על דירה. המשיבים קיבלו הסבר קצר על ההבדל בין מודל מבוסס שטח לבין מודל מבוסס שווי.

המחברים מציינים שהמדגם מקוון ובעל בחירה עצמית, ולכן יש להיזהר מלהציג אותו כמדגם לאומי מושלם.

מה הקשר לדמוקרטיה מקומית?

כ-55% מן המשיבים תמכו בשיטה הקיימת וכ-45% במעבר לשיטה מבוססת שווי. לעומת זאת, הייתה תמיכה רחבה בשילוב מדדים סביבתיים ושירותיים: שטחים ירוקים, איכות אוויר ואיכות השירותים העירוניים.

התאמות לפי מצב סוציו־אקונומי עוררו מחלוקת חזקה יותר. משיבים בעלי הכנסה נמוכה תמכו בהן יותר ממשיבים בעלי הכנסה גבוהה, ולכן המחברים ממליצים על זהירות, שקיפות ושיח ציבורי לפני שינוי כזה.

מה מלמד הפער בין שטח לשווי נכס?

החלוקה בין תומכי השיטה הקיימת לתומכי מס לפי שווי נכס מראה שאין תמיכה ציבורית חד־משמעית במהפכה מלאה. הציבור פתוח יותר לשיפורים שמחברים מס לשירותים ולאיכות חיים.

למה סביבה ואיכות חיים נכנסות לארנונה?

תמיכה בשילוב שטחים ירוקים ואיכות אוויר מצביעה על תפיסה רחבה של הוגנות: תשלום עירוני נתפס כקשור גם לסביבה שבה התושב חי, ולא רק לגודל הדירה.

התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור

עודכן לאחרונה: 7 ביולי 2026