כשהמפלגה נכנסת לשכר ולקניות: המחיר הכלכלי של קיטוב
כריסטופר מקונל, יותם מרגלית, ניל מלהוטרה ומתיו לוונדוסקי מראים בניסויי שדה ובניסוי סקר מתוגמל שהעדפה מפלגתית מחלחלת גם ליחסי עבודה, לקנייה ולוויתור על כסף.
הקיטוב אינו נשאר בקלפי: אנשים העניקו יתרון כלכלי לבני מפלגתם ואף ויתרו על כסף כדי לא לסייע למפלגה היריבה.
מהם מושגי היסוד של המחקר?
קיטוב רגשי הוא התחזקות החיבה לבני המפלגה שלך והחשד או הסלידה כלפי בני המפלגה היריבה, גם בלי להגדיל בהכרח את המרחק בכל עמדה אידאולוגית. העדפת קבוצת הפנים מעניקה יתרון לבן אותה מפלגה, ואילו סלידה מקבוצת החוץ מטילה עונש על היריב.
שכר סף הוא הסכום המינימלי שאדם דורש כדי להסכים לבצע עבודה נוספת. המחקר בודק אם איתות על זהות מפלגתית משנה שכר כזה, היענות להצעת קנייה או נכונות לבחור בתשלום נמוך כדי למנוע תועלת מן המפלגה האחרת.
מהי שאלת המחקר המרכזית?
החוקרים שואלים אם מפלגתיות מעצבת התנהגות גם במרחבים שנתפסים כלא־פוליטיים, כגון עבודה, קנייה וקבלת תשלום. השאלה חורגת מהצהרות על רגשות ומחפשת החלטות שיש להן עלות כספית או מקצועית ממשית.
נקודת המוצא היא שזהות מפלגתית נעשתה בארצות הברית זהות חברתית חזקה המסמנת ערכים ותפיסת עולם. אם כך, היא עשויה לפעול בדומה לשסעים חברתיים אחרים ולשנות עם מי אנשים מוכנים לשתף פעולה.
מדוע לא הסתפקו החוקרים בשאלוני עמדות?
תשובה מפלגתית בסקר יכולה להיות ״עידוד הקבוצה״ ללא מחיר, או תגובה לכך שהנבדק יודע שהוא משתתף במחקר פוליטי. לכן קשה לדעת אם דיווח על סלידה יתורגם להתנהגות כאשר כסף, זמן או איכות עבודה מונחים על הכף.
המחקר משלב סביבות שדה שבהן האיתות המפלגתי נטמע במשימה או בהצעה כלכלית עם ניסוי סקר שבו התשלום אמיתי. השילוב משפר את הריאליזם מצד אחד ואת השליטה בתנאי הבחירה מצד אחר.
כיצד נערך ניסוי העבודה המקוון?
החוקרים שכרו עובדים ב־Amazon Mechanical Turk לעריכת טקסט של חברת תוכנה והטמיעו בו איתות שמייסדי החברה הכירו בפעילות דמוקרטית, רפובליקנית או בעמותה ללא זיהוי מפלגתי. זהותם המפלגתית של העובדים נמדדה קודם לכן בתוך שאלון רקע שכלל גם השכלה וניסיון בעריכה.
לאחר המשימה נשאלו העובדים כמה ידרשו כדי לבצע עבודה דומה בעתיד, והחוקרים מדדו גם כמה שגיאות מצאו וכמה תיקונים ערכו. בעקבות הביקורת והבדיקה מחדש ב־2020, המדגם המתוקן כולל 1,254 עובדים ולא 1,232 כפי שדווח במאמר המקורי.
מה נמצא לגבי שכר הסף של עובדים?
לפי הטבלה המתוקנת, עובד שקיבל איתות כי המעסיק בן מפלגתו ביקש בממוצע 0.23 דולר פחות מן התנאי הניטרלי; לאחר בקרות האומדן היה 0.21 דולר פחות. ההפרש המתוקן בין מעסיק בן אותה מפלגה למעסיק מן המפלגה היריבה היה 0.24 דולר ללא בקרות ו־0.22 דולר עם בקרות.
לעומת זאת, עובדים לא דרשו פרמיה ממעסיק היריב ביחס למעסיק הניטרלי. הדפוס מתאים ל״הנחת חבר״ לבן קבוצת הפנים יותר מאשר לעונש כלכלי ברור לקבוצת החוץ.
האם הזהות המפלגתית שינתה גם את איכות העבודה?
העובדים בתנאי בן־המפלגה מצאו בממוצע מעט פחות מן השגיאות שהוטמנו, אך ההבדל המתוקן לא היה מובהק ברמות המקובלות. מספר התיקונים הכולל היה נמוך יותר בתנאי הזה, והאומדן המתוקן היה 0.86 תיקונים פחות ללא בקרות ו־0.76 פחות עם בקרות.
החוקרים מפרשים את התמונה בזהירות: ההשפעה על שכר הסף ברורה יותר מן ההשפעה על ביצוע המשימה. אין כאן ראיה לחבלה מכוונת, וגם לא נמצא שעבודה עבור יריב מפלגתי פגעה בביצוע לעומת מעסיק ניטרלי.
כיצד נערך ניסוי הצרכנים בכרטיסי המתנה?
נמענים קיבלו בדוא״ל הצעה להביע עניין ברכישת כרטיס Amazon בשווי 50 דולר תמורת 25 דולר. ההודעה הסבירה שהכרטיסים נשארו משיתוף פעולה עם פעילים דמוקרטים, פעילים רפובליקנים או מתנדבי עמותה לא־מזוהה, וכך נוצרו תנאי בן־מפלגה, יריב וניטרלי.
המדגם נשען על משתתפים מסקר קודם שהחל בחתימה על עצומה בנושא אקלים, ולכן היה מוטה מאוד לדמוקרטים. לאחר תיקון 2020 נכללו בניתוח 1,582 משתתפים, והחוקרים מדדו תגובה להודעה והשלמת הצעד שהביע רצון בעסקה.
מה נמצא בהתנהגות הצרכנים?
בטבלה המתוקנת, איתות על קשר למפלגת הנמען העלה את אומדן שיעור התגובה ב־1.8 נקודות אחוז בכלל המדגם וב־3.2 נקודות בקרב מזדהים חזקים. רק האומדן בקרב המזדהים החזקים הגיע למובהקות המקובלת; בהשלמת הצעד לקראת העסקה, האומדנים היו 1.6 נקודות בכלל המדגם ו־2.8 נקודות בקרב מזדהים חזקים, ושוב רק האחרון היה מובהק.
ההשפעות היו מרוכזות בעיקר בהעדפת מוכר בן אותה מפלגה, ולא נמצאה ירידה ברורה מול מוכר מן המפלגה היריבה לעומת מוכר ניטרלי. מחקר שוק נוסף ברמה מצרפית, המתואר בחומר המשלים, סיפק עדות חלשה יותר אך בכיוון דומה.
כיצד נבנה ניסוי הסקר המתוגמל?
הניסוי נערך בקרב 3,266 חברי פאנל הסתברותי ארצי של GfK. בתנאי המפלגתי הם בחרו בין תשלום של 3 דולר לעצמם לבין 6 דולר לעצמם בצירוף תרומה של 4 דולר לוועדה הלאומית של המפלגה היריבה, וכל התשלומים והתרומות בוצעו בפועל.
תנאים נוספים העלו את התשלום האישי ל־9 דולר, החליפו את היריבות המפלגתית בשסע דתי או יצרו חלוקה שרירותית בין מי שחיים ממזרח וממערב למיסיסיפי. ההשוואות מאפשרות להעריך גם רגישות למחיר וגם את גודל המפלגתיות מול זהויות אחרות.
כמה כסף היו אנשים מוכנים לוותר כדי לא לסייע ליריב?
בתנאי הבסיס, 75.4% בחרו בתשלום של 3 דולר ודחו את התשלום הכפול שהיה מלווה בתרומה למפלגה היריבה. בקרב מזדהים מפלגתיים חזקים השיעור היה 89.1%, אך גם בקרב מזדהים חלשים או נוטים הוא הגיע ל־68.5%.
העלאת התשלום החלופי מ־6 ל־9 דולר הפחיתה את בחירת הסכום הנמוך רק ב־4.8 נקודות אחוז. המחברים מפרשים זאת כהעדפה לא־רגישה יחסית למחיר בטווח שנבדק, אך אינם טוענים שאנשים יסרבו לכל סכום אפשרי.
כיצד המפלגתיות השתוותה לדת ולחלוקה גאוגרפית?
בתנאי הדתי, 77.0% ויתרו על התשלום הגבוה כדי לא לממן ארגון של קבוצת חוץ דתית, שיעור דומה סטטיסטית ל־75.4% בתנאי המפלגתי. ההשוואה מראה שבבחירה הזאת זהות מפלגתית פעלה בעוצמה דומה לשסע דתי מושרש.
בתנאי הגאוגרפי השרירותי רק 33.7% ויתרו על התשלום הגבוה כדי לא לסייע לאזור שמנגד למיסיסיפי. לכן התוצאה אינה מוסברת רק בנטייה כללית להעדיף כל קבוצה שאליה חולק המשתתף.
האם המנגנון הוא אהבת בני הקבוצה או שנאת היריב?
בניסויי העבודה והצרכנות ניכר בעיקר יתרון לבן אותה מפלגה לעומת גורם ניטרלי, בלי עונש עקבי ליריב. הדפוס מתאים להעדפת קבוצת הפנים: הנחה למעסיק תואם או נכונות גבוהה יותר לענות למוכר תואם.
בניסוי הסקר הבחירה הציגה במפורש תרומה למפלגה היריבה, ולכן היא מתאימה גם לסלידה או לחשש אסטרטגי מסיוע לקבוצת החוץ. החוקרים מציעים שבולטוּת הפוליטיקה עשויה להסביר את ההבדל, אך המחקרים אינם מפרידים באופן סופי בין רגש שלילי לבין רצון לא לחזק יריב.
מה אפשר להסיק סיבתית מן הניסויים?
החוקרים הקצו באקראי את האיתות על זהות המעסיק, המוכר או יעד התרומה, ולכן יכולים לבחון כיצד אותו אדם מגיב למידע מפלגתי שונה. הם לא הקצו באקראי את זהותם המפלגתית של המשתתפים ולא גרמו לאדם להפוך לדמוקרט או לרפובליקני.
לכן הממצאים תומכים בהשפעה של התאמה בין זהות קיימת לאיתות ניסויי, אך אינם מזהים את ההשפעה הסיבתית של עצם היות האדם מפלגתי. משתנים הקשורים להזדהות חזקה עשויים להסביר חלק מן ההבדלים בין מזדהים חזקים לחלשים, אף שבדיקות החוסן מצמצמות כמה הסברים חלופיים.
מדוע התוצאות חשובות להבנת דמוקרטיה וקיטוב?
קיטוב נמדד לעיתים דרך הצבעה, אמון במוסדות או יחס רגשי, אך כאן הוא חודר לעסקאות שאינן דורשות ויכוח פוליטי. כאשר מעסיק, עובד, מוכר או קונה מקבלים יחס שונה לפי זהות מפלגתית, השסע הפוליטי נעשה עיקרון מארגן של שיתוף פעולה חברתי.
בניגוד לגזע, מגדר או דת, בארצות הברית כמעט לא התפתחו נורמות או כללים נגד אפליה מפלגתית במרחבים רבים. המחקר אינו מציע איסור משפטי מסוים, אך הוא מראה מדוע ראוי לבדוק באופן שיטתי אם שיוך מפלגתי מעוות הזדמנויות והקצאת משאבים.
מה תיקן האֶרָטוּם משנת 2020?
בבדיקת חומרי השחזור התגלתה שגיאת קידוד, ולאחריה ערכו המחברים ביקורת מלאה ומצאו טעויות נוספות. התיקון שינה את גודל המדגמים וחלק מן המקדמים בשתי הטבלאות הראשונות, ובכמה מקרים הפחתת שגיאת המדידה אף חיזקה אומדנים.
הטבלה השלישית וניסוי הסקר לא נדרשו לשינוי, והמסקנה המהותית נותרה: עובדים וקונים הגיבו בחיוב רב יותר לגורם בן מפלגתם ולא בשלילה רבה יותר לגורם מן המפלגה היריבה לעומת גורם ניטרלי. הסיכום הנוכחי משתמש ב־1,254 וב־1,582 תצפיות ובאומדנים המתוקנים, ולא במספרים המקוריים.
מהן המגבלות בהכללת הממצאים?
ניסוי העבודה נערך ב־MTurk, ניסוי הכרטיסים התבסס על קבוצה שהייתה דמוקרטית ברובה המכריע, וניסוי הסקר אמנם השתמש במדגם ארצי אך הציג בחירה פוליטית מפורשת. כל סביבה תורמת סוג אחר של תוקף, אך אף אחת אינה מייצגת לבדה את כל העסקאות בארצות הברית.
הנתונים נאספו בעיקר בשנים 2015–2016 ובהקשר של מערכת המפלגות האמריקאית, ולכן אין להעתיק את גודל האפקט למדינה אחרת או לתקופה אחרת בלי בדיקה. המחקר גם אינו מודד פריון של חברות, שכר בפועל לאורך זמן או נזק מצרפי למשק.
כיצד נכון לפרש את גודל האפקטים?
בניסויי השדה, ההבדלים הכספיים וההתנהגותיים קטנים ביחידות מוחלטות ותלויים בשיעורי בסיס נמוכים, במיוחד בהיענות לדוא״ל. חשיבותם היא בכך שהופיעו בהחלטות אמיתיות ובהקשרים שונים, ולא בכך שכל עסקה נשלטת בידי מפלגתיות.
ניסוי הסקר יצר בחירה חריפה יותר והפיק שיעורים גדולים, אך הוא גם הפך את הזהות הפוליטית לבולטת ומפורשת. קריאה מאוזנת מפרידה אפוא בין ראיה חזקה לכך שמפלגתיות יכולה לחלחל לכלכלה לבין טענה רחבה יותר, שהמחקר אינו מוכיח, על היקף ההפסד הכלכלי בחברה כולה.
היכן אפשר לקרוא את המאמר ואת התיקון המלאים?
המאמר המלא זמין בקובץ PDF באתר האקדמי של University of Pennsylvania. פרטי כתב העת והתקציר מופיעים גם ברשומת המחקר של אוניברסיטת תל אביב.
את האֶרָטוּם המלא משנת 2020 יש לקרוא לצד המאמר, משום שהוא מחליף את האומדנים והמדגמים בטבלאות 1–2. הרשומות הקבועות הן DOI 10.1111/ajps.12330 למאמר ו־DOI 10.1111/ajps.12542 לתיקון.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 3 באוגוסט 2026