שוק כפר קאסם כמרחב פלסטיני־ישראלי של קרבה, ניכור וסדר חברתי חלופי
אתנוגרפיה של שוק פתוח בוחנת מפגש בין יהודים מזרחים לאזרחים פלסטינים בתוך אי־שוויון ישראלי
המאמר מציג את שוק כפר קאסם כמרחב יומיומי של קרבה זמנית שאינו מבטל יחסי כוח לאומיים ומעמדיים.
שוק כמוסד חברתי
המאמר עוסק בשוק הפתוח של כפר קאסם ולא רק כמקום מסחר. הוא בוחן כיצד קנייה, עבודה ובילוי משותפים יוצרים מרחב חברתי שבו קבוצות שונות חוות סדר אחר מזה שהן מכירות במקומות ציבוריים אחרים בישראל.
מה המאמר מצא או טוען בפועל?
המאמר נשען על יותר מארבעים תצפיות מתועדות בשוק כפר קאסם בין 2016 ל-2019, לצד שיחות עם מבקרים, מוכרים ובעל השוק. התצפיות התמקדו במיוחד בדוכני מזון ובקבוצות קבועות של מבקרים, המכונות 'פרלמנטים', שבהן יהודים ופלסטינים אזרחי ישראל יושבים יחד ומפרשים את השוק כמרחב שונה ממקומות ציבוריים אחרים בישראל.
הניתוח טוען שהשוק נתפס כמרחב מכיל המציע חלופה זמנית לסדר החברתי־פוליטי הישראלי. מבקרים ובעלי דוכנים מתנגדים להפרדה בין יהודים לפלסטינים ומבטאים צער על הניתוק התרבותי בין יהודים מזרחים לבין תרבות ערבית; עצם הנוכחות בשוק מוצגת אצל חלקם כמעשה יומיומי קטן של התנגדות לסדר ההגמוני.
המאמר אינו מציג את השוק כפתרון מלא למתחים לאומיים. הוא מדגיש שהשהיית המתח האתנו־לאומי היא זמנית, וששותפות תרבותית־פוליטית בין יהודים מזרחים לבין אזרחים פלסטינים רחוקה ממימוש הפוטנציאל שמרמזת הקרבה התרבותית. עם זאת, תחושת המרחב המשותף וה'מקום האחר' מסייעת למשתתפים להתמודד עם זהויות מורכבות כמו יהודים־ערבים וישראלים־פלסטינים.
אתנוגרפיה בשנים 2016-2019
לפי המאמר, המחקר נשען על אתנוגרפיה שנערכה בכפר קאסם בין 2016 ל-2019. השיטה האתנוגרפית מאפשרת לבחון תפיסות של מבקרים, מוכרים ובעלי שוק דרך חיי היומיום ולא רק דרך עמדות מוצהרות.
מושגי יסוד בקצרה: מרחב משותף
מרחב משותף הוא מקום שבו קבוצות חברתיות שונות נפגשות בפועל, גם אם יחסי הכוח ביניהן אינם שווים. במאמר, המרחב המשותף אינו מוצג כאידיליה אלא כזירה שבה נוחות, קרבה וניכור משתלבים.
מה שאלת המחקר המרכזית?
השאלה המרכזית היא כיצד שוק כפר קאסם מעצב יחסים בין יהודים מזרחים לבין אזרחים פלסטינים בישראל. המאמר שואל כיצד מרחב מסחרי יומיומי יכול להיחוות כ'מקום אחר' בתוך חברה מקוטבת ולא שוויונית.
מי הקבוצות המרכזיות במאמר?
התקציר מתמקד ביהודים מזרחים ובאזרחים פלסטינים בישראל. הוא מציב את שתי הקבוצות בהקשר של דיכוי ואי־שוויון, אך אינו מטשטש את ההבדלים הפוליטיים והחברתיים ביניהן.
מה פירוש 'מרגיש כמו מקום אחר'?
לפי המאמר, משתתפים תופסים את השוק כמרחב שמציע סדר חברתי ופוליטי חלופי. תחושת ה'מקום האחר' קשורה לכך שאנשים יכולים לעבוד, לקנות ולבלות יחד באופן שנחווה נוח יותר ממקומות ציבוריים אחרים.
איך המאמר קושר בין תרבות לפוליטיקה?
המאמר מדגיש תפיסות של מרחב תרבותי משותף לצד השלכות של קולוניאליזם התיישבותי ומעמד מזרחים בחברה הישראלית. בכך הוא מחבר בין מפגש יומיומי לבין מבני כוח היסטוריים.
למה שוק מתאים לניתוח דמוקרטי?
שוק פתוח הוא מרחב אזרחי שבו אנשים נפגשים בלי בהכרח להסכים פוליטית. דמוקרטיה זקוקה למרחבים כאלה, אך המאמר מזכיר שגם מפגש אזרחי מתקיים בתוך גבולות של כוח, מעמד ולאום.
האם המאמר טוען לקיום דו־קיום מלא?
מן המאמר לא עולה טענה הרמונית ופשוטה על דו־קיום מלא. במקום זאת, הוא מתאר מרחב שמאפשר נוחות וקרבה יחסית עבור קבוצות הסובלות מדיכוי, לצד המשך קיומם של יחסי כוח.
מה תפקיד היהודים המזרחים בניתוח?
התקציר מתייחס במיוחד למעמדם של יהודים מזרחים בחברה הישראלית. ההשוואה אינה מוחקת את ההבדל בין אזרחים פלסטינים לבין יהודים מזרחים, אלא בוחנת נקודות מפגש תרבותיות וחברתיות ביניהם.
מה המשמעות למדיניות עירונית וחברתית?
המאמר רומז לחשיבותם של מרחבים יומיומיים שבהם קבוצות יכולות להיפגש בתנאים פחות פורמליים. מדיניות שמזהה רק מוסדות רשמיים עלולה להחמיץ את התפקיד החברתי של שווקים, רחובות ומקומות מסחר.
מה גבול ההיסק מן המאמר?
המאמר מבוסס על אתנוגרפיה בשוק כפר קאסם בשנים 2016–2019, וממצאיו עוסקים בתפיסותיהם של מבקרים, מוכרים ובעל השוק לגבי מרחב זה.
מהי התרומה המרכזית של המאמר?
התרומה המרכזית היא הצגת שוק כפר קאסם כמרחב שבו זהות, מעמד ולאום נבחנים דרך פרקטיקות יומיומיות. המאמר מעשיר את הדיון על שוויון ומפגש אזרחי בישראל מעבר לזירה המפלגתית או המשפטית.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 13 ביולי 2026