צריכת חדשות, ידע פוליטי וקיטוב רגשי בבחירות בארצות הברית

למידה מן החדשות והיחס למחנה האחר

למידה פוליטית יכולה להתקיים לצד התרחקות רגשית מן היריב. קים, ברוסארד וברנידג׳ בוחנים את האפשרות שהמעורבות הקוגניטיבית במערכת בחירות קשורה גם למעורבות רגשית, ושחדשות מספקות מידע שבאמצעותו אנשים מגבשים יחס חד יותר למועמדים ולקבוצות.

החשיבות הדמוקרטית של השאלה נובעת מן הצורך לשלב ציבור מיודע עם נכונות לחיות לצד מחלוקת. המחקר אינו בוחן ויתור על חדשות, אלא מערער על ההנחה שצבירת עובדות לבדה תמתן את היחס למחנה הפוליטי האחר.

מושגי יסוד בקצרה

קיטוב רגשי הוא פער ברגשות כלפי מחנות פוליטיים, כגון אהדה לצד אחד ורתיעה מן האחר. הוא שונה מפער בעמדות על מסים או ביטחון: אדם יכול להתנגד למדיניות בלי לשנוא את תומכיה, או לחוש עוינות גם בלי להחזיק בעמדה קיצונית.

תיווך הוא דפוס שבו קשר בין שני משתנים עובר בחלקו דרך משתנה נוסף. כאן נבדק אם צריכת חדשות קשורה לידע, והידע קשור בתורו לקיטוב. זיהוי מסלול סטטיסטי כזה אינו לבדו הוכחה שהמסלול הוא סיבתי.

שני גלי סקר סביב בחירות 2016

המחקר משתמש בסקר ANES, שנערך לפני הבחירות האמריקאיות ואחריהן וכלל ראיונות פנים אל פנים ושאלונים באינטרנט. מספר המשיבים הכולל היה 4,271, וניתוחי התיווך השתמשו בתת־מדגמים של 1,212 משיבים למדד הקבוצות ו־1,215 למדד המועמדים לאחר הטיפול בתצפיות חסרות.

צריכת חדשות נמדדה לפני הבחירות באמצעות שילוב של תדירות החשיפה ומידת תשומת הלב. הידע והקיטוב ששימשו בתוצאות נמדדו לאחר הבחירות. המחברים מתארים ניתוחים המביאים בחשבון מדידות קודמות ומאפיינים חברתיים ופוליטיים, אך הנתונים נשארים תצפיתיים.

מה נמדד כידע ומה נמדד כקיטוב

מדד הידע נשען על זיהוי חמישה בעלי תפקידים, ובהם סגן נשיא ארצות הברית, יושב ראש בית הנבחרים, קנצלר גרמניה, נשיא רוסיה ונשיא בית המשפט העליון האמריקאי. זהו מדד למידע פוליטי כללי, שאינו מודד ישירות הבנה של מדיניות או רכישת מסרים שליליים מן החדשות.

מדד הקיטוב נבנה מפער מוחלט בין ציוני ״מדחום רגשות״ בסולם של 0 עד 100. נבדקו בנפרד הערכות כלפי המועמד הרפובליקני והדמוקרטי והערכות כלפי שמרנים וליברלים. פער גבוה יותר אינו מלמד כשלעצמו אם השינוי הגיע מאהדה לצד אחד, מסלידה מהאחר או משניהם.

מסלול חיובי, אך גם אפשרות להשפעה הדדית

הממצאים מצביעים על קשר חיובי בין שימוש בחדשות לפני הבחירות לבין ידע וקיטוב לאחריהן, וכן על קשר חיובי בין ידע לקיטוב. ניתוחי התיווך מצאו מסלול עקיף חיובי דרך הידע עבור שתי התוצאות, בהתאם להשערת המחברים.

הסדר הזמני אינו מפריד בין הידע לבין הקיטוב שנמדדו יחד בגל השני. המחברים בדקו גם סדר קשרים הפוך ומצאו לו תמיכה מסוימת, ולכן מציינים אפשרות להשפעה הדדית. הם כותבים במפורש: ״אי אפשר להשתמש בתוצאות כדי להסיק מסקנות סיבתיות״.

מה ההבדל בין קיטוב רגשי למחלוקת אידאולוגית?

מחלוקת אידאולוגית עוסקת בתוכן המדיניות, וקיטוב רגשי עוסק ביחס לאנשים ולמחנות. במחקר נמדדו דירוגי אהדה למועמדים ולקבוצות, ולכן התוצאה אינה מדד ישיר לקיצוניות בעמדות מדיניות.

האם המחקר מצא שאנשים יודעי דבר פחות מקוטבים?

הממצא היה בכיוון ההפוך: ידע פוליטי רב יותר נקשר לקיטוב רגשי רב יותר בניתוחים המדווחים. הקשר אינו אומר שכל אדם שילמד עובדה חדשה ייעשה עוין יותר, אלא מתאר דפוס בקרב משיבי הסקר ובהקשר של בחירות 2016.

כמה אנשים השתתפו בניתוח התיווך?

סקר ANES כלל 4,271 משיבים, אך זה אינו מספר התצפיות בניתוח התיווך. בטבלה המתארת את הניתוח מופיעים 1,212 משיבים לקיטוב כלפי קבוצות ו־1,215 לקיטוב כלפי מועמדים, ולכן חשוב להבחין בין הסקר המלא לבין המדגמים האנליטיים.

כיצד הוגדרה צריכת חדשות?

החוקרים שילבו את מספר ימי הצריכה בשבוע עם מידת תשומת הלב לחדשות בכל אמצעי תקשורת. המדד מבוסס על דיווח עצמי, ולכן אינו תיעוד ישיר של הכתבות שנקראו או של התכנים שנצפו.

האם נבדקה הבנה מעמיקה של מדיניות ציבורית?

מדד הידע התמקד בזיהוי בעלי תפקידים פוליטיים. הוא אינו מאפשר לקבוע אם המשיבים הבינו טוב יותר חלופות מדיניות, בדקו טיעונים באופן ביקורתי או למדו דווקא מידע שלילי על יריביהם.

האם פער רגשי גדול מוכיח שנאה גוברת?

מדד ההפרש המוחלט יכול לגדול גם אם האהדה לצד המועדף מתחזקת והיחס לאחר אינו משתנה. לכן נכון לתאר את התוצאה כפער רגשי, ולהבחין בינה לבין מדידה ישירה של שנאה, אפליה או התנהגות כלפי אזרחים מן המחנה השני.

מה נמצא לגבי חדשות בעלות נטייה מפלגתית?

בניתוח נוסף, הקשר בין שימוש כללי בחדשות לבין קיטוב כלפי קבוצות היה חזק יותר לצד שימוש בכלי תקשורת שסווגו כשמרניים, וחלש יותר לצד שימוש באלה שסווגו כליברליים. התבנית הזאת לא הופיעה באופן מובהק באותו אופן בתוצאת המועמדים, ולכן אין לראות בה קביעה אחידה על כל קהל ועל כל מדד.

מדוע המחקר אינו מוכיח שידע גורם לקיטוב?

המשיבים לא הוקצו באקראי לרמות ידע או לסוגי חדשות, ומשתנים נוספים עשויים להסביר את הקשרים. נוסף לכך, הידע והקיטוב נמדדו באותו גל לאחר הבחירות, והבדיקה של סדר קשרים הפוך סיפקה תמיכה מסוימת גם בכיוון חלופי.

מה מציעים המחברים לחינוך אזרחי?

הם מציעים להשלים למידת עובדות באוריינות חדשות: בחינה ביקורתית של התוכן ושל האופן שבו הוא מעורר תגובות רגשיות. המחקר לא בדק תוכנית חינוך כזאת, ולכן מדובר בהצעה מעשית להמשך ולא בפתרון שהוכח בנתוניו.

האם אפשר להחיל את התוצאות ישירות על ישראל?

הנתונים נוגעים לארצות הברית ולמערכת הבחירות של 2016, עם מועמדים, קבוצות וכלי תקשורת מסוימים. הם מספקים שאלה רלוונטית גם לחברות אחרות — איך מידע ורגש משתלבים בלמידה פוליטית — אך דורשים בדיקה מקומית לפני שמייחסים להן את אותו דפוס.