זיהוי מידע כוזב על המלחמה באוקראינה ב־19 דמוקרטיות
19,037 משיבים הבחינו בין טענות נכונות לכוזבות טוב מעט מנקודת האמצע; העדפה מדווחת למאמץ קוגניטיבי ואוריינות תקשורתית נתפסת נקשרו לדיוק, וכך גם העמדה כלפי רוסיה.
קרדיט תמונה: מקור התמונה Exchanges Photos CC0 1.0 Wikimedia Commons
אזרחים ב־19 דמוקרטיות זיהו אמת ושקר טוב מעט מנקודת האמצע, אך הדיוק נקשר להעדפה מדווחת למאמץ קוגניטיבי ולאוריינות תקשורתית נתפסת, לצד העמדה כלפי רוסיה.
מה בדיוק נבחן: טעות, הטעיה והבחנה ביניהן
מידע מוטעה הוא מידע לא נכון גם כשמי שמשתף אותו מאמין בו, ואילו דיסאינפורמציה נוצרת או מופצת בכוונה להטעות. מאחר שאי אפשר להסיק את כוונת המקור מכל משפט, המחקר מודד משימה צנועה יותר אך חיונית: הבחנה בין טענות מדויקות עובדתית לבין טענות כוזבות שעלולות להטעות.
דיוק מול הגנה על זהות
מוטיבציית דיוק דוחפת אדם להשקיע מאמץ, לבדוק ולהגיע למסקנה נכונה גם אם היא אינה נוחה לו. מוטיבציה כיוונית דוחפת אותו לחפש ולפרש ראיות באופן שמגן על עמדה או זהות קיימת, ולכן שתי המוטיבציות עשויות לפעול יחד באותה הערכת אמת.
מחקר השוואתי בזמן שהאירוע עוד התפתח
הסקר נערך במשך כשבועיים באפריל–מאי 2022, כדי לצמצם שינויי הקשר בזמן שהמלחמה התפתחה במהירות. צוות מ־11 אוניברסיטאות תרגם את השאלון לשפות המקומיות ובדק את העקביות, והפרויקט והשאלות הכלליות נרשמו מראש.
מי השתתף בסקר?
במדגם נכללו 19,037 משיבים מ־19 מדינות, שגויסו מפאנלים מקוונים של קנטר וקיבלו תמריץ קטן. המכסות נועדו לקרב את המדגם להתפלגות גיל, מגדר והשכלה, אך ההצטרפות הייתה מרצון ואוכלוסיות מבוגרות מסוימות נותרו בתת־ייצוג.
אילו טענות הוצגו למשיבים?
החוקרים הרכיבו עשר טענות נכונות וכוזבות מתוך בדיקות עובדות ודיווחים חקירתיים, וניסו לאזן בין מסגור פרו־רוסי לאנטי־רוסי. הטענות עסקו בין השאר בפגיעה באזרחים, בנאט״ו, בשלטון האוקראיני, במחקר בנשק ביולוגי ובמעמד השפה הרוסית; פריט אחד שלא נטען היטב על אף אחד משני גורמי המסגור הוצא מן הניתוח.
כיצד חושב ציון הדיוק?
כל משיב דירג כל טענה בין 1 — בטוח מאוד שהיא שקרית — לבין 5 — בטוח מאוד שהיא נכונה. ציוני הטענות הכוזבות הוּפכו, כך שבכל תשעת הפריטים ערך גבוה מציין סיווג מדויק יותר, ונבנו גם תתי־ציונים לטענות במסגור אנטי־רוסי ופרו־רוסי.
עד כמה הצליח הציבור להבחין בין אמת לשקר?
ציון הדיוק הממוצע היה 3.19 מתוך 5, ולכן בממוצע המשיבים נטו לצד הנכון יותר מאשר לצד הלא נכון. רומניה הציגה את הממוצע הגבוה ביותר ויוון, צ׳כיה וסרביה את הנמוכים ביותר, אך אף מדינה לא הייתה חריגה מאוד מן הממוצע הכולל.
מה הקשר לאוריינות תקשורתית?
מי שתפסו את עצמם כטובים יותר בזיהוי מניפולציה, דרמטיזציה ומקורות מדויקים קיבלו במודלים ציוני דיוק מעט גבוהים יותר. חשוב להדגיש שהמדד בוחן ביטחון עצמי מדווח ולא מיומנות שנבדקה חיצונית, ולכן הוא עלול לשקף גם ביטחון־יתר.
מהו ״צורך בקוגניציה״ ומה נמצא לגביו?
צורך בקוגניציה הוא הנטייה ליהנות מבעיות מורכבות, מהתלבטות וממאמץ מחשבתי. ציון גבוה יותר במדד נקשר לדיוק מעט גבוה יותר, במיוחד בסיווג הטענות בעלות המסגור הפרו־רוסי, אך עיצוב הסקר אינו מוכיח שהנטייה היא שגרמה להצלחה.
כיצד העמדה כלפי רוסיה ואוקראינה השפיעה על השיפוט?
עמדות פרו־רוסיות חזקות יותר נקשרו לציון דיוק כולל נמוך יותר, בעוד שעמדות אנטי־רוסיות נקשרו לדיוק גבוה יותר בממוצע. הקשר אינו הוכחה שאדם טועה בגלל עמדה מסוימת, והוא תלוי גם במערך הטענות ובידע העובדתי שהיה זמין בזמן הסקר.
האם אנשים פשוט קיבלו כל טענה שתאמה את עמדתם?
לא באופן עקבי. בטענות בעלות מסגור אנטי־רוסי, עמדה אנטי־רוסית חזקה יותר נקשרה דווקא להבחנה טובה יותר, בניגוד להשערה הפשוטה שהתאמה תמיד מעודדת קבלה לא ביקורתית. בטענות הפרו־רוסיות הופיע דפוס מורכב יותר, ולכן ההשערה על התאמה מפלגתית לא אוששה כמנגנון אחיד.
האם החשש מדיסאינפורמציה גרם לחשוד גם באמת?
הנתונים אינם מצביעים על הטיית הכחשה גורפת שבה כל דיווח מסווג כשקרי. למרות האזהרות הרבות מפני תעמולה, המשיבים הצליחו בממוצע להבחין בין טענות נכונות לכוזבות ולא איבדו לחלוטין אמון בתוכן עובדתי.
האם קיטוב לאומי, חופש עיתונות או מרחק מהמלחמה שינו את הדיוק?
שלושת המדדים ברמת המדינה לא ניבאו באופן מובהק את ציון הדיוק של הפרט, ולכן ההשערה ההשוואתית לא קיבלה תמיכה. המחברים מציעים שהשונות בין המדינות הייתה מוגבלת, שרוב המדגם אירופי ושהסיקור הגלובלי האינטנסיבי חשף ציבורים שונים למידע דומה.
מדוע היעדר הבדל בין מדינות אינו מוכיח שההקשר לא חשוב?
מדד ארצי של חופש עיתונות או קיטוב אינו מתאר בהכרח את מקורות החדשות, השפה והרשת החברתית של כל אדם. בנוסף, אירוע גלובלי חריג יכול לצמצם זמנית הבדלים בין מערכות, ולכן אין להסיק מן התוצאה שכל סביבה תקשורתית מספקת אותה הגנה בכל משבר.
מהן המגבלות המרכזיות של המדידה?
הניתוח נשען על מספר קטן של טענות, שחלקן קלות יותר לבדיקה מאחרות וסיווגן עשוי להיות תלוי בזמן שבו נאספו הנתונים. גם מדדי האוריינות והחשיבה הם דיווח עצמי, והפאנל המקוון והמכסות אינם שקולים למדגם הסתברותי מלא של כל תושבי המדינות.
האם אפשר להסיק קשר סיבתי?
לא. זהו סקר חתך שבו העמדות, ההרגלים והשיפוט נמדדו באותו פרק זמן, ולכן המודלים מתארים קשרים לאחר בקרות ולא השפעה ניסויית. ייתכן שידע קודם משפר גם את הביטחון וגם את הדיוק, או שחשיפה למקורות מסוימים מעצבת יחד את העמדה ואת הערכת האמת.
מהי המשמעות לחוסן דמוקרטי?
התוצאות מעודדות במובן שאזרחים לא קיבלו כל טענה כוזבת ולא דחו כל אמת, גם בתוך מלחמת מידע. בה בעת, הן מראות שהכשרה לבדיקה ושימוש במקורות צריכות להתמודד גם עם מוטיבציות ועמדות, ולא להניח שמסירת עובדות לבדה מתקיימת מחוץ לזהות פוליטית.
היכן אפשר לקרוא את המקור המלא?
גרסת המאמר המלאה זמינה בהמאגר המחקרי של אוניברסיטת אמסטרדם. פרטי הפרסום וקישור הקבע זמינים דרך DOI 10.1093/ijpor/edad040.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 26 ביולי 2026