כשאתר חדשות מושך גם בגלל הקהל שלו: הומופיליה וקיטוב

שירה דביר־גבירצמן מציעה את המושג ״הומופיליית קהל״: העדפה לאתר מפלגתי לא רק בשל תוכנו, אלא גם משום שהוא מאוכלס בקהל הומוגני ודומה בדעותיו.

מאמר: Media audience homophily: Partisan websites, audience identity and polarization processes

חוקרות/ים: Shira Dvir-Gvirsman

כתב עת: New Media & Society, 19(7), 1072–1091

תאריך: פורסם אונליין: 22 בפברואר 2016; כרך 19, גיליון 7, יולי 2017, עמ׳ 1072–1091

DOI: https://doi.org/10.1177/1461444815625945

אנשים עשויים לבחור אתר פוליטי לא רק לפי מה שהוא אומר, אלא גם לפי מי עוד נמצא שם; העדפה לקהל דומה יכולה להשתלב בתהליך מתמשך של חיזוק זהות וקיטוב.

מהו הרעיון המרכזי של המאמר?

המאמר מציע שבחירת אתר חדשות אינה נקבעת רק לפי תוכנו. גם הזהות הנתפסת של הקהל באתר יכולה להפוך אותו למושך או לדוחה עבור משתמש מסוים.

כך עוברת תשומת הלב מן היחסים בין אדם למסר אל היחסים בין אדם לקהל שסביב המסר. הבחירה במדיה נעשית גם בחירה בסביבה חברתית ופוליטית.

מהי הומופיליית קהל?

הומופיליית קהל היא העדפה לאתרי מדיה מפלגתיים שפונים לקהל הומוגני ובעל דעות דומות לאלה של המשתמש. המושג מתאר משיכה לזהות הקולקטיבית של הצרכנים ולא רק לעמדת הכותבים.

הומופיליה פירושה נטייה להתחבר לדומים, וכאן הדמיון מיוחס לקהל המדיה. אתר עשוי להיתפס כמקום של ״אנשים כמוני״ גם לפני בחינה מפורטת של כל פריט תוכן.

כיצד נבדלת משיכת הקהל ממשיכת התוכן?

משיכת תוכן נובעת מן הנושאים, הטיעונים או העמדות שהאתר מפרסם. משיכת קהל נובעת מן הידיעה או ההשערה שמי שקוראים את האתר חולקים זהות ועמדה דומות.

שני המנגנונים יכולים להופיע יחד, אך המאמר מבקש להפוך את הקהל למשתנה מובחן. ההבחנה מסבירה מדוע שני אתרים בעלי תוכן קרוב עשויים לעורר תחושת שייכות שונה.

מדוע עקביות עצמית עשויה להניע את הבחירה?

ההסבר התאורטי נשען על הצורך לשמור על עקביות בין תפיסת העצמי לבין הסביבה שבה אדם פועל. קהל דומה מאשר למשתמש שהזהות הפוליטית שלו מתאימה למרחב שבחר.

האישור החברתי אינו חייב להגיע בשיחה ישירה עם משתמש אחר. גם תפיסה כללית של הקהל כשותף לעמדה יכולה להפוך את האתר לנוח ומחזק יותר.

כיצד יכולה להיווצר ספירלת חיזוק?

המאמר מציע תהליך מחזורי שבו זהות פוליטית מניעה בחירה בקהל דומה, והשהייה בסביבה הזאת מחזקת בתורה את הזהות. חזרה על המחזור עשויה להפוך את הזהות הפוליטית לבולטת ומקוטבת יותר.

הספירלה אינה מתארת אירוע חד־פעמי של קריאת כתבה. היא מתארת הצטברות אפשרית של בחירות מדיה, תחושת שייכות וחיזוק עצמי לאורך זמן.

כיצד נבדקה הטענה במחקר?

המאמר משלב שני מערכי מחקר משלימים: ניסוי סקר בקרב 300 משתתפים ומחקר פאנל בקרב 397 משתתפים. למחקר הפאנל צורף מעקב אינטרנטי שתיעד התנהגות חשיפה מקוונת.

השילוב מחבר בין בדיקה בתנאי סקר לבין התנהגות שנצפתה לאורך זמן. הוא מאפשר לבחון גם את עצם ההעדפה וגם את הקשר שלה לשינויים פוליטיים מאוחרים יותר.

מה מוסיף ניסוי הסקר?

ניסוי הסקר מספק מסגרת לבחינת תגובות להבדלים בקהל של אתר בתוך עיצוב מחקרי מובנה. הוא כולל 300 משתתפים ומכוון לבודד את מושג הומופיליית הקהל מן ההסבר הכללי של תוכן מפלגתי.

התקציר אינו מפרט את נוסח התנאים או את גודל האפקט בכל השוואה. תרומתו המדווחת של המערך היא כחלק מן הראיות לכך שזהות הקהל רלוונטית לבחירת מדיה.

מה מוסיפים הפאנל ומעקב הגלישה?

מחקר הפאנל עוקב אחר 397 משתתפים ביותר מנקודת זמן אחת, ומעקב הגלישה מתעד חשיפה מקוונת בפועל. בכך הוא מצמצם תלות בדיווח עצמי בלבד על אתרים שנצרכו.

הממד האורכי חשוב לטענה על ספירלת חיזוק, משום שהוא בוחן קשר בין העדפה מוקדמת לבין תוצאות מאוחרות יותר. עם זאת, הקשר המדווח הוא מתון ואינו מוצג בתקציר כהוכחה שכל חשיפה גורמת לקיטוב.

כיצד קשורה קיצוניות אידאולוגית להומופיליית קהל?

אנשים שהחזיקו באידאולוגיה קיצונית יותר הציגו רמות גבוהות יותר של הומופיליית קהל. ככל שהעמדה רחוקה יותר מן המרכז, כך הייתה חזקה יותר ההעדפה למרחב תקשורתי שקהל צרכניו דומה.

הממצא מתאים לרעיון שזהות פוליטית מובחנת מגדילה את הערך של שייכות לקהל הומוגני. הוא אינו אומר שכל אדם בעל עמדה חזקה נמנע לחלוטין מאתרים שקהלם מגוון.

אילו תוצאות הופיעו לאורך זמן?

בניתוח האורכי הומופיליית קהל הייתה קשורה במידה מסוימת לקיטוב אידאולוגי ולאי־סובלנות. היא נקשרה גם לנגישות גבוהה יותר של ההגדרה העצמית הפוליטית, כלומר לזהות פוליטית שקל יותר לשלוף ולהפעיל.

שלוש התוצאות מצביעות על תהליך רחב יותר משינוי עמדה בנושא יחיד. הן נוגעות למרחק אידאולוגי, ליחס לאחרים ולמקום שתופסת הפוליטיקה בתיאור העצמי.

מדוע המילים ״במידה מסוימת״ חשובות?

המאמר מתאר את הקשרים האורכיים כקיימים אך לא מוחלטים. הניסוח מונע הפיכת הומופיליית הקהל להסבר יחיד או דטרמיניסטי לכל תהליך של קיטוב.

בחירת מדיה פועלת בתוך מערכת רחבה של זהות, עמדות וחוויות פוליטיות. הממצא תומך בתפקיד של הקהל הנתפס, אך אינו מוחק גורמים אחרים שעשויים לעצב שינוי לאורך זמן.

מהי המשמעות הדמוקרטית של בחירה לפי קהל?

אם משתמשים בוחרים מקורות גם כדי להיות מוקפים בדומים, שוק רעיונות מגוון אינו מבטיח לבדו מפגש בין קבוצות. ההפרדה יכולה להיווצר דרך זהות הקהל אפילו כאשר הגישה הטכנית לאתרים אחרים פתוחה.

המושג הומופיליית קהל מחדד שקיטוב תקשורתי הוא גם תהליך חברתי של שייכות. כדי להבין חשיפה מפלגתית יש לבחון לא רק מה נאמר באתר, אלא גם איזו קהילה פוליטית האתר מסמן למשתמשיו.

התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור

עודכן לאחרונה: 8 באוגוסט 2026