ביקורת שיפוטית על הליך החקיקה
המאמר טוען שגם הליך החקיקה יכול להיות נושא לביקורת שיפוטית, אך רק בזהירות, מתוך חוקתיות, מידתיות וריסון מול הכנסת.
מה ההבדל בין ביקורת על תוכן החוק לביקורת על הליך החקיקה?
ביקורת על תוכן החוק שואלת אם החוק פוגע בזכות או סותר נורמה חוקתית. ביקורת על הליך החקיקה שואלת אם הדרך שבה החוק התקבל הייתה פגומה במידה שמצדיקה התערבות שיפוטית.
מה היה המצב בישראל לפי המאמר?
לפי נבות, בית המשפט העליון נמנע עד אז מפסילת חוקים בשל פגמים בהליך החקיקה. עם זאת, פסקי דין חדשים יותר החלו להכיר עקרונית באפשרות של ביקורת על התהליך, גם אם בזהירות.
מה מלמד המשפט ההשוואתי?
המאמר בוחן מדינות שבהן קיימת ביקורת על פגמים פרוצדורליים בחקיקה. הוא מראה שגם שם ההתערבות מבוססת על תפיסה חוקתית רחבה: לא כל תקלה טכנית מספיקה, אלא פגיעה בעקרונות יסוד של הליך דמוקרטי.
מדוע הנושא רגיש במיוחד מול הכנסת?
הכנסת היא המחוקק הנבחר, ולכן ביקורת שיפוטית על אופן עבודתה עלולה להיראות כהתערבות בליבה של הדמוקרטיה הייצוגית. המאמר מתמודד עם החשש הזה באמצעות דרישה לריסון ולמידתיות.
מהם שלושת העקרונות שמציעה נבות?
המאמר מסכם שחוקתיות, מידתיות וריסון צריכים להנחות את היחס בין בית המשפט לפרלמנט גם בביקורת על הליך החקיקה. כך ניתן להגן על הליך דמוקרטי תקין בלי להפוך את בית המשפט למנהל הכנסת.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 5 ביולי 2026