מדוע מפלגות ישראליות פועלות בחו״ל גם בלי הצבעה מחוץ למדינה
אביטל פרידמן ועופר קניג ממפים פעילות חוצת גבולות של מפלגות ישראליות ומראים שהיא משרתת קשרים עם התפוצות, גישה למוסדות ולמשאבים, קידום עמדות בזירה הבין־לאומית ואיתות לבוחרים בישראל.
כאשר אין כמעט קולות ישראליים לגייס בחו״ל, מפלגות מחפשות שם קשרים עם התפוצות, גישה למוסדות, השפעה בין־לאומית ולגיטימציה בזירה המקומית.
מקרה מבחן בלי תמריץ הצבעה ישיר
מחקרים על מפלגות מעבר לגבול מדגישים בדרך כלל חיפוש קולות של אזרחים החיים בחו״ל. בישראל רק נציגים רשמיים מסוימים של המדינה יכולים להצביע מחוץ לשטחה, ולכן רוב האזרחים השוהים בחו״ל אינם קהל אלקטורלי נגיש שם.
בבחירות 2015 היו כששת אלפים בעלי זכות הצבעה בתפקידים רשמיים בחו״ל, לעומת הערכה של כחצי מיליון אזרחים ישראלים שחיו מחוץ למדינה. הפער הופך את ישראל למקרה מועיל לבחינת תכליות שאינן הצבעה ישירה.
מיפוי חקרני ומקורות המידע
החוקרים אספו חומר מאתרי מפלגות, מסמכים רשמיים וכתבות תקשורת, וערכו שישה ראיונות עומק פתוחים למחצה עם בעלי תפקידים מחמש מפלגות. לכך נוסף ראיון עם בעל תפקיד מדינתי.
הבדיקה התמקדה במפלגות שיוצגו לאחר בחירות 2015, אך לא כללה מפלגות ערביות ומפלגות יהודיות חרדיות משום שפעילותן בחו״ל הייתה פחות מתועדת בפומבי. ההחרגה אינה הוכחה שאין להן פעילות, אלא גבול של המידע והעיצוב המחקרי.
המסלול הראשון: פעילות מכוונת תפוצות
פעילות מכוונת תפוצות נשענת על הקשר ההיסטורי בין תנועות ציוניות לבין קהילות יהודיות שאינן חלק מציבור הבוחרים בישראל. היא עוברת דרך ההסתדרות הציונית העולמית, שלוחות בין־לאומיות ותנועות נוער.
המסלול ממוסד במיוחד במפלגות ותיקות כמו הליכוד והעבודה, אך גם מפלגות אחרות משתמשות בו לפי זהותן וקהליהן. התכליות כוללות נוכחות אידאולוגית, קשר קהילתי, תפקידים במוסדות וגישה למשאבים.
המסלול השני: פעילות מכוונת ישראל
פעילות מכוונת ישראל משתמשת בזירה הבין־לאומית כדי לקדם עמדות של המפלגה ושל המדינה ולהועיל למעמדה בבית. היא כוללת חברות ברשתות של מפלגות אחיות, השתתפות בכנסים וקשרים עם ארגוני שדולה.
הפעילות נוטה להיות אישית, גמישה ופחות מתועדת מן הפעילות הממוסדת בתפוצות. קשריו של חבר כנסת יחיד יכולים ליצור ערוץ פעולה שאינו מופיע במבנה הרשמי של המפלגה.
חיפוש קולות עקיף בזירה המקומית
אף שהפעילות אינה מביאה בדרך כלל פתקי הצבעה מחו״ל, היא יכולה לשמש חיפוש קולות עקיף בישראל. הכרה ממוסד ציוני, ממפלגה זרה או מארגון המזוהה כתומך בישראל יכולה לחזק תדמית של לגיטימיות, קשרים ויכולת השפעה.
המרואיינים מכל המפלגות חזרו על חשיבות האיתות לציבור המקומי. הכרה חיצונית יכולה גם לשמש להדגשת זהותה האידאולוגית של מפלגה או להחלשת הלגיטימיות של יריביה.
שקיפות, כיסוי וגבולות המחקר
המחקר חקרני משום שמידע על פעילות חוצת גבולות מועט, מפוזר ולעיתים אינו פומבי. קשרים אישיים, ארגוני ביניים ופעילות מימון שאינה נעשית ישירות בידי המפלגה קשים במיוחד למעקב.
הממצאים הם תמונת מצב של מפלגות מסוימות ושל הכנסת העשרים, והראיונות נערכו בשנת 2018. הם אינם מאפשרים לכמת את השפעת הפעילות על בחירות או מדיניות, ואינם מפה מלאה של כל המערכת המפלגתית.
מדוע ישראל היא מקרה ״פחות סביר״?
מקרה פחות סביר הוא מקרה שבו המנגנון המקובל צפוי להיות חלש או חסר. אם מפלגות בכל זאת פועלות בחו״ל, אפשר לזהות ביתר בהירות תמריצים אחרים מן התמריץ האלקטורלי הישיר.
בישראל אין מסלול הצבעה רגיל לרוב האזרחים השוהים בחו״ל. לכן הפעילות של מפלגות מעבר לגבול מכוונת בעיקר לקשרים, מוסדות, השפעה ולגיטימציה ולא לקלפי חיצונית.
מי יכול להצביע מחוץ לישראל?
החריג העיקרי הוא בעלי תפקידים רשמיים מסוימים המייצגים את המדינה בחו״ל. בבחירות 2015 הוערך מספר הזכאים הללו בכששת אלפים בלבד.
אזרחים ישראלים אחרים חייבים בדרך כלל להיות בישראל כדי להצביע. המאמר משווה מגבלה זו להערכה של כחצי מיליון אזרחים מחוץ למדינה כדי להמחיש מדוע פעילות בחו״ל אינה מספקת מאגר גדול של קולות ישירים.
כיצד פועלות מפלגות בתוך המוסדות הציוניים?
בקונגרס הציוני העולמי יש כ־500 צירים, מהם 38 אחוזים מישראל, 29 אחוזים מארצות הברית והיתר מקהילות אחרות. נציגי ישראל מתחלקים לפי כוח המפלגות בכנסת, ואילו שלוחות מזוהות בחו״ל מתחרות על ייצוג נוסף.
הליכוד העולמי, למשל, תועד עם משרדים בשלושים ושתיים מדינות ועם עשרים ושישה צירים שנבחרו בשנת 2010. גם לאיחוד העולמי של מרצ היו עשרים ושמונה צירים, נתון שממחיש כיצד זהות מפלגתית מקבלת ייצוג מחוץ לכנסת.
מה מרוויחות מפלגות מן הקונגרס הציוני?
ההסתדרות הציונית שותפה בבחירת הנהגות של הסוכנות היהודית, הקרן הקיימת לישראל וקרן היסוד. תפקידים בגופים אלה מעניקים נוכחות במקום שבו מתקבלות החלטות ונחלקים משאבים.
המאמר מציין שלקרן הקיימת יש 46 אחוזים מן המושבים במועצת מקרקעי ישראל והיא מחזיקה 13 אחוזים מן הקרקע. לכן ייצוג במוסדות הציוניים עשוי להיות בעל משמעות מוסדית וחומרית, ולא רק טקסית.
איזה תפקיד ממלאות תנועות הנוער?
מפלגות ותיקות מקיימות קשרים, בעוצמות שונות, עם תנועות נוער ציוניות בחו״ל. הקשרים כוללים מפגשים, ביקורים וסיורים המפגישים צעירים עם נציגי המפלגה ועם תפיסתה האידאולוגית.
המאמר מתאר את הקשרים כיום כרופפים יותר מן הזיקה ההיסטורית הישירה. גם כך הם מספקים גישה לקהלים צעירים ושומרים ערוץ של העברת רעיונות וזהות.
מדוע מפלגות מצטרפות לבריתות בין־לאומיות?
הליכוד פעל ברשתות של מפלגות שמרניות, ואילו העבודה ומרצ השתתפו בבריתות סוציאל־דמוקרטיות ופרוגרסיביות. רשתות אלה מאפשרות החלפת רעיונות, היכרות עם מדיניות ויצירת קשרים אישיים עם עמיתים.
החברות גם ממקמת כל מפלגה בתוך משפחה אידאולוגית בין־לאומית. היא יכולה להעניק במה לקידום עמדותיה ולהפיק הכרה שניתנת להצגה בפני הציבור בישראל.
כיצד קשרי שדולה פועלים בשתי זירות?
אנשי ימין מקיימים קשרים בלתי רשמיים בעיקר עם אייפא״ק, ואנשי שמאל עם ג׳יי סטריט, באמצעות כנסים, פגישות וקשרים אישיים. הארגונים מספקים גישה לקובעי מדיניות ולקהלים בארצות הברית, אך הקשרים אינם מתוארים כחברות רשמית של המפלגה.
הופעה בכנס פונה בו בזמן לזירה הבין־לאומית ולתקשורת הישראלית. היא יכולה לקדם טיעון מדיני בחו״ל וגם לאותת בבית על תמיכה, מעמד או זהות מחנאית.
מה מצא המחקר על גיוס כספים בחו״ל?
מימון המפלגות בישראל נשען כמעט כולו על תקציב ציבורי, ובשנת 2013 היו 98.8 אחוזים מן המימון ציבוריים ורק 1.2 אחוזים מתרומות. תרומות זרות למפלגות מוגבלות, ולכן גיוס כספים אינו הסבר פשוט לכל הפעילות בחו״ל.
לצד זאת, מועמדים בפריימריז יכולים לגייס תרומות בכפוף לתקרות ולכללים, וקמפיינים חיצוניים שאינם מפלגה קשים יותר למעקב. המאמר אינו טוען שכל קשר פיננסי הוא בלתי חוקי, אלא מצביע על זירה פחות שקופה הדורשת הבחנות מדויקות.
כיצד פעילות בחו״ל מאותתת לבוחרים בישראל?
תמונה מכנס, פגישה עם מנהיג זר או תפקיד במוסד ציוני יכולים לשמש הוכחה פומבית לקשרים וליכולת השפעה. התועלת נוצרת כאשר התקשורת והבוחרים בישראל מפרשים את ההכרה החיצונית כלגיטימציה.
האיתות יכול להיות ציוני, לאומי, שמרני או פרוגרסיבי בהתאם למפלגה ולשותפיה. הוא גם יכול לשמש לתקיפת יריב כמי שאינו מקובל בחו״ל, אך המחקר אינו מודד כמה קולות שינה איתות כזה.
מה נותר מחוץ למפה שהמאמר מציג?
המיפוי אינו כולל מפלגות ערביות וחרדיות ואינו טוען שאין להן קשרים מחוץ לישראל. הוא גם מתקשה ללכוד פעילות אישית, מגעים לא פומביים וארגונים חיצוניים שפועלים לצד מפלגות.
המחקר מספק טיפולוגיה והסברים אפשריים לתקופת הכנסת העשרים, ולא אומדן סיבתי או השוואה מלאה לאורך זמן. נדרש מחקר נוסף כדי לקבוע כיצד הפעילות השתנתה, מי מפקח עליה ומה השפעתה בפועל על מוסדות דמוקרטיים ועל בוחרים.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 30 באוגוסט 2026