שיחה עם הצד האחר ועוינות מפלגתית: שלושה מחקרים מקנדה
רשתות דיון פוליטיות מגוונות יותר נקשרו בעקביות לפחות עוינות כלפי מפלגות יריבות, פנים אל פנים וגם ברשת, אך שלושת המחקרים התצפיתיים אינם מכריעים לחלוטין את כיוון הסיבתיות.
בשלושה מערכי סקר שונים, דיון פוליטי עם אנשים מן הצד האחר נקשר בעקביות לפחות עוינות מפלגתית, גם פנים אל פנים וגם ברשת.
מושגי יסוד: מהו קיטוב רגשי ומהי רשת דיון הטרוגנית?
קיטוב רגשי הוא חיבה חזקה למחנה הפוליטי של האדם לצד סלידה, חשד או ריחוק מן המחנה היריב. הוא שונה מפער בעמדות מדיניות, משום שאנשים יכולים לחלוק על מסים או הגירה בלי לרצות להתרחק זה מזה חברתית.
רשת דיון הטרוגנית היא מעגל שיחות פוליטיות הכולל אנשים בעלי השקפות או זהויות מפלגתיות שונות. המחקר משווה אותה לרשת הומוגנית שבה השיחה מתקיימת בעיקר עם שותפים הדומים למשיב.
מדוע שיחה עם דומים עלולה להגביר עוינות?
ברשת הומוגנית אנשים נחשפים ביתר שאת למידע שמחמיא למחנה שלהם ומציג את היריב באור שלילי. חזרה על מידע מוכר יכולה להגדיל את נגישותו בזיכרון, ומידע חדש חד־צדדי יכול לשכנע נגד קבוצת החוץ.
שיחה כזאת גם מבליטה זהות מפלגתית ומעודדת חשיבה במונחים של אנחנו והם. הצורך להיראות כחבר טיפוסי בקבוצה עלול לחזק הנמקה מוטה ולהגדיל את המרחק מן היריב.
מדוע מגע עם הצד האחר עשוי להפחית עוינות?
תאוריית המגע הבין־קבוצתי מציעה שאינטראקציה יכולה לערער סטריאוטיפים שנוצרים בהיעדר היכרות. שיחה פוליטית מאפשרת לראות תומך של מפלגה יריבה כאדם מורכב ולא כאב־טיפוס עוין בלבד.
המגע עשוי גם לחשוף מידע שאינו קיים בתוך בועה ולגלות אינטרסים משותפים. אלה מנגנונים תאורטיים שהמאמר מציע, אך שלושת המחקרים אינם מודדים ישירות איזה מהם תיווך את הקשר.
כיצד שלושת המחקרים משלימים זה את זה?
מחקר 1 בוחן מתאם במדגמי חתך גדולים ומשתמש בבקרות ובהתאמה סטטיסטית. מחקר 2 עוקב אחר אותם אנשים בשני גלים ומבודד שינויים בתוך אדם באמצעות אפקטים קבועים.
מחקר 3 משתמש במשתנה מכשיר כדי לטפל בחלק מן האפשרות שעוינות היא שבוחרת את רשת השיחה. כאשר שלושה כלים שונים מחזירים כיוון דומה, הביטחון בעמידות הממצא גדל אף שאף כלי אינו ניסוי אקראי.
מי השתתף במחקר החתך סביב בחירות 2019?
השאלות הופיעו בשלושה גלים עצמאיים של פרויקט הדמוקרטיה הדיגיטלית לפני הבחירות הפדרליות, במהלכן ואחריהן. מדגמי ההצטרפות המקוונים של Qualtrics השתמשו במכסות מגדר, גיל, אזור ושפה מול נתוני מפקד 2016.
הניתוח הוגבל ל־3,596 מזדהים עם השמרנים, הליברלים או המפלגה הדמוקרטית החדשה, שהיו 68% מן המשיבים בשלושת הגלים. המדגם דומה לאוכלוסייה במשתני המכסה אך אינו מדגם הסתברותי פשוט.
כיצד נבנה מחקר הפאנל של 2020?
הגל הראשון של מצפה מערכת התקשורת כלל 9,952 קנדים בוגרים שנדגמו אונליין בין 25 במרץ ל־19 באפריל 2020. כ־4,910 רואיינו שוב בין 24 באפריל ל־27 במאי, ובהם 3,408 מזדהים עם שלוש המפלגות ששימשו לניתוח.
מודל האפקטים הקבועים משווה כל משיב לעצמו ולכן מסלק גורמים יציבים כגון רקע משפחתי או תכונת אופי קבועה. הוא אינו מסלק גורמים המשתנים בזמן יחד עם השיחה והרגש, ולכן גם הוא אינו הוכחה סיבתית מלאה.
מה עשה מחקר המשתנה המכשיר של 2021?
המחקר השלישי סקר 2,005 קנדים בין 19 בינואר ל־1 בפברואר 2021. הוא השתמש בתדירות שיחות פוליטיות בעבודה, במקום תפילה ובארגון התנדבות שאינו דתי כדי לנבא חשיפה לשיחה הטרוגנית פנים אל פנים.
שלושת ההקשרים עשויים לכפות מפגש עם מגוון דעות יותר מבחירה רגילה של חברים, והכלי המנובא נקשר בחוזקה למדד ההטרוגניות, r=.75. תוקף השיטה עדיין תלוי בהנחה שההקשרים משפיעים על העוינות רק באמצעות הרכב השיחות ולא דרך מסלול אחר.
כיצד נמדדה עוינות כלפי המפלגה האחרת?
בכל שלושת המחקרים נשאלו המשיבים על חום רגשותיהם כלפי המפלגות בסולם 0–100. אצל שמרנים חושב ממוצע היחס לליברלים ולדמוקרטים החדשים, ואצל תומכי שתי מפלגות המרכז־שמאל נמדד היחס לשמרנים.
במחקרים 1 ו־3 נוספו הערכות של תכונות תומכי המפלגה ומדד מרחק חברתי. המרחק כלל נוחות משכנים ומחברים בני המחנה האחר ותגובה לאפשרות שילד או ילדה יינשאו לתומך מפלגה יריבה.
כיצד נמדדה הטרוגניות השיחה?
במחקרים 1 ו־2 נשאלו המשיבים אם בשבוע האחרון שוחחו פנים אל פנים או אונליין עם אנשים בעלי דעה שונה, תומכי מפלגות מסוימות ובעלי עמדות שמאל או ימין קיצוניות. התשובות חוברו למדדים המתחשבים בזהותו ובעמדתו של המשיב.
המדד משלב גם אי־הסכמה כללית וגם זהות מפלגתית של השותפים. החוקרים בחנו בנפרד רשת הומוגנית, רשת שיש בה מידה כלשהי של הטרוגניות והיעדר שיחה, כדי לא לערבב בין גיוון לבין שתיקה פוליטית.
מה נמצא לגבי שיחה פנים אל פנים במחקר 1?
בהשוואה לרשת הומוגנית, משיבים ברשת הטרוגנית העניקו למפלגות היריבות ציוני מדחום חמים ב־2.5 נקודות והערכות תכונה חמות ב־1.8 נקודות. הם גם דיווחו על מרחק חברתי נמוך ב־5.4 נקודות.
במונחים מתוקננים, ההבדלים היו 0.10, 0.09 ו־0.21 סטיות תקן בהתאמה. מודלים עם צירופי בקרות שונים ושיטות התאמה החזירו תוצאות כמעט זהות, אך ההתאמה מאזנת רק משתנים שנמדדו.
האם גם שיחה מקוונת נקשרה לפחות עוינות?
כן, אך לא בכל מדד. במחקר 1 רשת מקוונת הטרוגנית נקשרה למדחום חם ב־3.8 נקודות ולהערכת תכונות חמה ב־2.5 נקודות לעומת רשת מקוונת הומוגנית, כשהראיה במדד התכונות הייתה חלשה יותר.
לא נמצא קשר מובהק עם המרחק החברתי, שעוסק בשכנים, חברים ונישואים ולכן קרוב יותר ליחסים פנים אל פנים. בשני מדדי היחס הכללי לא היה הבדל מובהק בין מקדם השיחה המקוונת למקדם השיחה הישירה.
מה הוסיף הפאנל לגבי שינוי לאורך זמן?
כאשר רשת השיחה של אותו אדם נעשתה הטרוגנית יותר, מדחום המפלגה היריבה התחמם ב־2.4 נקודות בשיחה פנים אל פנים וב־2.8 נקודות בשיחה מקוונת, לעומת רשת הומוגנית. שני הקשרים היו מובהקים ולא נבדלו זה מזה באופן מובהק.
בדיקת עמידות שהתמקדה בשינוי של סטיית תקן בשונות הפנימית הנותרת העריכה התחממות קטנה יותר של 0.52 נקודות בשני הערוצים. ההבדל בין האומדנים מדגיש שגודל האפקט תלוי בהגדרת השינוי הרלוונטי.
מה מצא ניתוח שני השלבים במחקר 3?
עלייה של סטיית תקן בהטרוגניות שיחה פנים אל פנים שנחזתה באמצעות המכשיר נקשרה לירידה של 0.76 סטיות תקן בעוינות במדחום. היא נקשרה גם לירידה של 0.60 סטיות תקן בהערכת תכונות ולירידה של 0.10 במרחק החברתי.
שני האפקטים הראשונים גדולים בהרבה מן הקשרים במחקרי החתך והפאנל, ואילו אפקט המרחק קטן. המחברים מציינים שהפער עשוי להעיד שאנדוגניות משפיעה אחרת על המדדים, ולכן אין לקרוא את המספר הגדול כאומדן יחיד ומכריע.
האם אפשר להסיק ששיחה גורמת להפחתת עוינות?
שלושת המחקרים עקביים עם השפעה כזאת, והפאנל והמשתנה המכשיר מצמצמים שני איומים חשובים על ההסקה. עם זאת, איש לא הוקצה באקראי לשוחח עם יריב, ולכן עוינות קודמת עדיין יכולה להשפיע על בחירת השותפים.
גם המשתנה המכשיר תקף רק אם מקום העבודה, התפילה וההתנדבות אינם משפיעים על היחס המפלגתי בדרך אחרת. לכן הניסוח המדויק הוא קשר עמיד התומך בטענה סיבתית, לא הוכחה ניסויית סופית.
מדוע מדחום רגשות ומרחק חברתי אינם אותו דבר?
מדחום ותכונות מודדים יחס כללי למפלגות ולתומכיהן, ואילו מרחק חברתי מתקרב להתנהגות ביחסים אישיים. שלושת המדדים לא יצרו סולם פנימי חזק דיו, ולכן המחברים ניתחו כל אחד כתוצאה נפרדת.
ההבחנה מסבירה מדוע שיחה מקוונת יכולה לשפר הערכה כללית בלי לשנות נכונות לשכן או לנישואי ילד. היא גם מונעת מסקנה רחבה מדי שלפיה חום מופשט מבטיח קירבה חברתית ממשית.
אילו מגבלות נוספות מציינים המחברים?
המדדים מבוססים על דיווח עצמי ולכן עלולים לסבול משגיאות זיכרון ומרצייה חברתית. מחקרים 2 ו־3 נערכו בזמן מגפת הקורונה, שיכולה הייתה לשנות זמנית גם את מקומות השיחה וגם את היחסים בין מחנות.
כל שלושת המחקרים נערכו בקנדה, שבה המערכת המפלגתית ורמת הקיטוב שונות ממדינות אחרות. אין ודאות שהתוצאות יישמרו במערכת דו־מפלגתית חריפה יותר או בחברה שבה מגע פוליטי כרוך בסיכון ממשי.
האם כל שיחה חוצת מחנות היא התערבות טובה?
המחקר מודד אם שיחה התקיימה ועם מי, אך אינו מדרג את האזרחות, ההקשבה, משך המפגש או מאזן הכוח בו. ויכוח משפיל או מאיים יכול לפעול אחרת משיחה חוזרת בין אנשים שיש ביניהם אמון.
המחברים גם מציינים שאזרחים רבים נרתעים ממפלגתיות ומאי־הסכמה, ולכן קשה להפוך את הקשר להתערבות שניתן להרחיב. ניסויים צריכים להשוות צורות שיחה ולבדוק באילו תנאים מגע מפחית עוינות ומתי הוא מחמיר אותה.
מהי ההשלכה הדמוקרטית הזהירה ביותר?
סביבות שבהן אנשים פוגשים רק את המחנה שלהם עלולות לחזק סטריאוטיפים ועוינות גם בלי שינוי בעמדות המדיניות. יצירת הזדמנויות קבועות למפגש חוצה מחנות עשויה להרחיב סובלנות ולהקטין את המחיר החברתי של תחרות מפלגתית.
אולם אין לראות בשיחה תחליף למוסדות הוגנים או לפתרון מחלוקות ממשיות. תרומתה האפשרית היא לא למחוק הבדלים אלא לאפשר ליריבים פוליטיים להמשיך לחלוק עליהם בלי להפוך זה את זה לאויבים חברתיים.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 24 באוגוסט 2026