אזרחות הובסיאנית: איך הפלסטינים הפכו למיעוט בישראל
הפרק מסביר כיצד אזרחותם של הפלסטינים בישראל נוצרה כמעמד משפטי בתוך יחסי כוח וביטחון, ולא כחוזה אזרחי שוויוני מלא.
איך קהילה ילידית נעשית “מיעוט” במדינה חדשה?
נקודת המוצא של הפרק היא הרגע שלאחר 1948, כאשר פלסטינים שנשארו במולדתם הוכנסו אל פוליטיה ישראלית חדשה. עצם המעבר מקהילה ילידית לקבוצת מיעוט אזרחית מוצג כתהליך פוליטי ומשפטי, לא כעובדה דמוגרפית פשוטה.
מה הופך את האזרחות להובסיאנית?
האזרחות ההובסיאנית מתוארת כאזרחות הניתנת תחת ריבון חזק המציע ביטחון, אך עושה זאת מתוך יחסי תלות ושליטה. היא מעניקה מעמד, אך אינה בהכרח מייצרת שייכות שווה או הכרה מלאה בקהילה שקיבלה אותו.
למה 1948 ממשיכה לעצב זכויות בהווה?
הפרק מדגיש שתנאי ההיווצרות של האזרחות אינם נעלמים עם הזמן. אם האזרחות הפלסטינית בישראל נולדה בתוך פחד, שליטה והפסד פוליטי, אז גם הדיון העכשווי בשוויון ובזכויות נושא את עקבות הרגע המכונן הזה.
מה ההבדל בין אזרחות פורמלית לשייכות אזרחית?
אזרחות פורמלית יכולה להעניק תעודה, הצבעה וגישה למוסדות, אך הפרק שואל האם היא יוצרת יחס שווה בין המדינה לבין האזרח. אצל ג׳בארין, הפער בין המעמד המשפטי לבין ההכרה הפוליטית הוא לב הבעיה.
איך הפרק משנה את הדיון על מיעוט לאומי?
במקום לדבר על הפלסטינים בישראל רק כקבוצת מיעוט קיימת, הפרק שואל כיצד המדינה יצרה את קטגוריית המיעוט עצמה. בכך הוא מעביר את הדיון ממדיניות שילוב אל מבנה הכוח שהגדיר מי שייך, באילו תנאים, ולמי נתונה הסמכות להגן.
מה התרומה להבנת הדמוקרטיה הישראלית?
הפרק מראה שדמוקרטיה אינה נבחנת רק בשאלה אם אזרחות ניתנת, אלא באיזה סיפור של ריבונות היא ניתנת. כאשר האזרחות נוצרת מתוך שליטה, השוויון הדמוקרטי נשאר תלוי בהכרה מחדש ביחסי היסוד.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 5 ביולי 2026