מגמות ניאו־ליברליות גלוקליות בחינוך הישראלי: מקרה ההדתה
המאמר מציג את ההדתה בחינוך היהודי בישראל כתוצר גלוקלי של ניאו־ליברליזם, הפרטה חלקית ומדיניות ניאו־שמרנית מקומית.
מה פירוש גלוקליות במערכת החינוך?
גלוקליות מתארת מצב שבו רעיונות גלובליים אינם מועתקים כפי שהם, אלא מתורגמים לתנאים מקומיים. במקרה הישראלי, ניאו־ליברליזם חינוכי משתלב במבנה לאומי, יהודי וממלכתי ייחודי, ולכן הוא מייצר תוצאות מקומיות כמו הדתה.
מה קרה לממלכתיות החינוכית?
הממלכתיות נועדה להבטיח מערכת ציבורית שמקדמת מטרות לאומיות ושוויון הזדמנויות. המאמר טוען שמגמות שוקיות כרסמו בהיגיון הזה, והפכו את החינוך לזירה שבה בחירה, תחרות וגורמים פרטיים מקבלים משקל הולך וגדל.
למה זו אינה הפרטה מלאה?
המדינה עדיין נוכחת מאוד בחינוך הציבורי. החידוש הוא שתפקידה משתנה: במקום להחזיק בלעדית במודל ממלכתי אחיד, המדינה עצמה מקדמת או מאפשרת פלטפורמה מעין־שוקית שבתוכה פועלים מנגנונים מופרטים למחצה.
כיצד ההדתה משתלבת בניאו־ליברליזם?
ההדתה מוצגת כמגמה ניאו־שמרנית מקומית שפועלת בתוך המבנה השוקי החדש. כאשר בתי ספר, הורים, עמותות ומשרד החינוך פועלים במרחב פתוח יותר לתחרות ולבחירה, תוכן דתי־לאומי יכול לחדור ביתר קלות אל החינוך היהודי הממלכתי.
מהי התרומה הדמוקרטית של המאמר?
המאמר מזכיר שחינוך ציבורי הוא לא רק שירות. הוא מנגנון אזרחות, שוויון ועיצוב זהות. לכן שינויי שוק והדתה אינם עניין פדגוגי בלבד, אלא שאלה על אופייה של המדינה ועל גבולות החינוך הציבורי בדמוקרטיה.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 13 ביולי 2026