גם בתוך אותה מפלגה, מושבים אינם מייצגים תמיד את המחוזות שסיפקו את הקולות
מדד חדש משווה בין המקור הגאוגרפי של קולות מפלגה לבין מיקום מושביה, וחושף שקולותיהם של תומכים באזורים מסוימים מוגברים על חשבון שותפיהם למפלגה באזורים אחרים
התאמה ארצית בין קולות למושבים יכולה להסתיר מצב שבו תומכי אותה מפלגה במחוזות מסוימים מיוצגים יותר מתומכיה במחוזות אחרים.
איזה עיוות ייצוגי המאמר מבקש לחשוף?
המדדים המקובלים שואלים אם מפלגה קיבלה שיעור מושבים הדומה לשיעור קולותיה. המאמר הופך את נקודת המבט ושואל אם חלקו של כל מחוז בקולות המפלגה דומה לחלקו במושבים שאותה מפלגה מחזיקה.
כאשר שתי ההתפלגויות אינן תואמות, תומכים של אותה מפלגה במחוז אחד מקבלים יותר נציגים מקומיים ביחס לתרומתם לקולותיה, ותומכיה במקום אחר מקבלים פחות. זהו פער בתוך המפלגה, לא רק תחרות בין מפלגות.
מדוע נציג מאותה מפלגה אך ממחוז אחר אינו בהכרח תחליף מלא?
ייצוג חלופי יכול לאפשר לנבחר לייצג אנשים החולקים עמו עמדה גם בלי קשר מחוזי ישיר. אולם שירות פרטני, טיפול בפניות וחלוקת תשתיות ומשאבים מכוונים בדרך כלל למקום שממנו נבחר הנציג.
גם תומכי אותה מפלגה עשויים להבדיל בסדרי עדיפויות מקומיים ובעמדות מדיניות. לכן מושב הממוקם במקום אחד אינו מבטיח שקולות השותפים למפלגה במקום אחר יישמעו באותה עוצמה.
כיצד מוגדר מדד GeoDisp?
לכל מפלגה מחשבים בכל מחוז שני שיעורים: איזה חלק מכלל קולות המפלגה הגיע מן המחוז, ואיזה חלק מכלל מושביה הוקצה בו. GeoDisp הוא מחצית סכום הפערים המוחלטים בין שני השיעורים בכל המחוזות.
אפס מציין התאמה מלאה, ואחת מציינת מצב קצה שבו כל הקולות מגיעים ממקום אחד וכל המושבים ממקום אחר. לדוגמה, ציון 0.11 פירושו ש־11% מקולות המפלגה אינם מיוצגים במושבים במחוזות שמהם הגיעו, לפי הגדרת המדד.
במה המדד שונה מחלוקה לא־שוויונית של מושבים בין מחוזות?
חלוקה לא־שוויונית, או malapportionment, משווה בדרך כלל בין חלקו של מחוז באוכלוסייה לבין חלקו במושבי הפרלמנט ברמה הארצית. GeoDisp מחושב בנפרד לכל מפלגה ומשווה קולות בפועל למושבים בפועל.
משום כך מחוז יכול להיות מיוצג יתר על המידה ברמה הארצית אך מיוצג בחסר בתוך מפלגה מסוימת, ולהפך. גם שיעורי הצבעה ודפוסי תמיכה מפלגתית נכנסים ל־GeoDisp ואינם נכללים בהכרח במדד חלוקת האוכלוסייה.
אילו מדינות ונתונים נכללו בניתוח?
המחקר משתמש בבחירות האחרונות שהיו זמינות ב־12 דמוקרטיות מבוססות בעלות מחוזות בחירה: בלגיה, דנמרק, פינלנד, איסלנד, אירלנד, איטליה, נורווגיה, פורטוגל, ספרד, שוודיה, שווייץ ובריטניה. מאגר CLEA סיפק קולות ומושבים ברמת המחוז וכן נתונים גאוגרפיים.
הניתוח הכללי כולל 113 מפלגות שזכו במושבים. מפלגות או מועמדים שהתחרו במחוז יחיד בלבד הושמטו, וגם מערכות בעלות שני פתקים הוחרגו בשל המורכבות הייצוגית של שתי שכבות הבחירה.
מה נמצא בהשוואה בין מחוזות עירוניים לכפריים?
המחברים סיווגו מחוזות לפי צפיפות בעלי זכות בחירה לקילומטר רבוע, יחסית לחציון בכל מדינה. בקרב 110 מפלגות, 37 — כ־33% — נמצאו במרחק של לפחות עשר נקודות אחוז מהתאמה בין חלקם של המחוזות הכפריים בקולות לבין חלקם במושבים.
הפערים הופיעו לשני הכיוונים ובמפלגות קטנות וגדולות. הקשר בין גודל המפלגה לבין גודל הפער המוחלט היה שלילי אך רועש, והכיוון לא היה אחיד בין משפחות מפלגתיות או בין מדינות.
האם התומכים המוגברים והמוחלשים גם חושבים אחרת?
החוקרים חיברו את מפת המושבים ל־12,350 משיבים בגלים 9 ו־10 של הסקר החברתי האירופי. בקרב תומכי 91 מפלגות הם השוו בין עיר לכפר בארבעה נושאים: חלוקה מחדש, זכויות להט״ב, הגירה ואינטגרציה אירופית.
ב־65 מתוך 364 ההשוואות, 18%, נמצא הבדל מובהק; ל־56% מן המפלגות היה לפחות נושא אחד שבו שתי קבוצות תומכיהן נבדלו. בממוצע הכפריים תמכו ביותר חלוקה מחדש, בהאטת האינטגרציה האירופית ובהגבלות הגירה, ואילו בזכויות להט״ב לא הופיע כיוון עקבי.
כמה גדולה אי־המידתיות הגאוגרפית שנמדדה?
הממוצע המפלגתי של GeoDisp היה 0.25 וסטיית התקן 0.21; 36% מן המפלגות היו מעל הממוצע. המדד אינו בעיה של מפלגות זעירות בלבד: גם כמה מפלגות בינוניות וגדולות הציגו פערים ניכרים.
כאשר איגדו את כל המפלגות וחישבו התאמה גאוגרפית ברמת המדינה, הממוצע ירד ל־0.06 בלבד. הפער בין הרמות מראה כיצד קולות ומושבים של מפלגות שונות יכולים להתקזז ארצית ולהסתיר אי־שוויון פנימי.
אילו גורמים נקשרו ל־GeoDisp גבוה יותר?
ברגרסיות של 113 מפלגות, תוספת של נקודת אחוז בשיעור הקולות של מפלגה נקשרה לירידה של כנקודת אחוז ב־GeoDisp. חלק גדול יותר של קולות מפלגה ממחוזות קטנים נקשר לעלייה במדד.
גם ברמת המערכת, שיעור גבוה יותר של מושבי פרלמנט שנבחרו במחוזות קטנים נקשר לאי־מידתיות גדולה יותר. לעומת זאת, מושבי איזון וחלוקה לא־שוויונית ארצית לא הציגו קשר שיטתי במפרטים שנבדקו.
האם הדפוס יציב בין בחירות ושיטות שונות?
בדיקות חוסן שינו את סף הגדרתו של מחוז קטן, הגבילו את קבוצת המדינות והוציאו מקרים חריגים. הכיוונים המרכזיים נשמרו ברוב המפרטים, אף שעוצמת המובהקות לא הייתה זהה בכולם.
בבחירות עוקבות בנורווגיה, שוודיה ופורטוגל, ציוני מפלגות השתנו מעט בדרך כלל. השינויים הבולטים הופיעו כאשר היקף התמיכה במפלגה השתנה מאוד, בהתאם לקשר שבין גודל מפלגה למדד.
מה מלמד ניסוי העברת המושבים בין מחוזות?
המחברים בנו תרגיל שבו מספר המושבים הכולל של כל מפלגה נשאר קבוע, אך מושבים של אותה מפלגה מועברים ממחוזות מוגברים למחוזות מוחלשים כל עוד ההעברה מצמצמת את הפער. המושבים נשארים יחידות שלמות, ולכן זו אינה התאמה מתמטית רציפה בלבד.
בממוצע, 8.3% ממושבי הפרלמנט — 23 מושבים — היו משנים מחוז; ללא בריטניה, 7.9% או 18 מושבים. הטווח נע מ־3% בשוודיה עד 14% באיסלנד, ול־70% מן המפלגות היה לפחות מושב אחד שהיה מועבר בתרגיל.
מדוע התרגיל אינו הוכחה שמושבים הוקצו באופן פסול?
התרגיל אינו מפעיל מחדש את נוסחת הבחירות ואינו בודק זכאות משפטית של מחוז למושב. הוא מחזיק את התוצאה המפלגתית קבועה וממחיש כמה תזוזה הייתה נדרשת כדי לקרב את מפת המושבים למפת הקולות.
לכן המספר הוא מדד מוחשי לפער לפי אמת המידה שהמאמר מציע, לא המלצה אוטומטית להעביר בפועל כל מושב ולא אומדן של שינוי במדיניות שהיה נובע מכך.
מהן מגבלות המחקר?
המדגם מוגבל לדמוקרטיות מערביות מבוססות ולמערכות מחוזיות, ואינו כולל דמוקרטיות חדשות או מערכות כמו ישראל שבהן המדינה כולה היא מחוז יחיד. שנות הבחירות והמבנים המוסדיים שונים בין המדינות, ובריטניה היא מקרה רובני יחיד בעיקרו.
הגדרת עיר וכפר ברמת המחוז נשענת על צפיפות, בעוד הסקר משתמש בדיווח עצמי של מקום מגורים. ארבעת נושאי העמדה אינם מודדים את חשיבותם לבוחר, והמחקר אינו בודק ישירות שירות מקומי, תקציבים, התנהגות נבחרים או תוצאות מדיניות.
מהי המשמעות לשוויון דמוקרטי ולעיצוב שיטת הבחירות?
שיטה יכולה לצמצם פערים בין שיעור הקולות לשיעור המושבים של מפלגות ועדיין להגביר קולות של מקומות מסוימים בתוך כל מפלגה. אפילו מושבי איזון שמתקנים אי־מידתיות מפלגתית עשויים במקרים מסוימים להגדיל פער גאוגרפי.
המאמר אינו מציע לבטל מחוזות או לקדש התאמה מושלמת. הוא מוסיף למעצבי מוסדות אמת מידה: לצד תחרות בין מפלגות וחלוקה ארצית בין מחוזות, יש לבחון אם תומכי אותה מפלגה זוכים לייצוג שווה במקומות שבהם הם חיים.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 8 בספטמבר 2026