מהשתלבות להפרדה: תפקידה של הדת בצה״ל

מאמר: From Integration to Segregation The Role of Religion in the IDF

חוקרות/ים: Stuart A. Cohen

כתב עת: Armed Forces & Society

תאריך: פורסם: 1999

DOI: https://doi.org/10.1177/0095327x9902500303

תצלום הקשור לדת בצה״ל: מאינטגרציה להפרדה
קרדיט תמונה: מקור התמונה Wknight94 talk CC BY-SA 3.0 Wikimedia Commons

המאמר מראה כיצד הדת בצה״ל עברה מדימוי של כוח מלכד למקור של הפרדה, אי־שירות ושירות מותנה.

למה הדת בצה״ל מורכבת במיוחד?

צה״ל פועל במדינה חילונית וליברלית, אך הדת היהודית אינה נותרת בשוליים. היא מופיעה בטקסים, סמלים, חינוך, זהות יחידתית והצדקות ערכיות לשירות.

מה הייתה התפיסה המקובלת על דת וצבא?

ההנחה הרווחת הייתה שהדת ממלאת תפקיד אינטגרטיבי: היא מעניקה משמעות לשירות, מחזקת לכידות ומסייעת לחיבור בין חיילים שונים סביב זהות יהודית־לאומית.

איזה שינוי המאמר מזהה?

המאמר מצביע על כך שמתחים דתיים בחברה הישראלית חודרים לצבא. במקום דת שמאחדת בלבד, מופיעות תופעות של הסתייגות, הפרדה והתניה של השירות.

אילו שלוש תופעות נבחנות?

התקציר מונה אי־שירות מטעמים דתיים, שירות נפרד בקרב חיילים דתיים־לאומיים, וסימנים לשירות מותנה. אלה מצביעים על שינוי ביחסי דת, אזרחות וצבא.

מה המשמעות הדמוקרטית של הטענה?

צבא אזרחי במדינה דמוקרטית נשען על שוויון, סמכות משותפת ולכידות. כאשר קבוצות מגדירות תנאים דתיים לשירות או מבקשות הפרדה, מתחדדת השאלה כיצד צה״ל יכול להישאר מוסד משותף.

התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור

עודכן לאחרונה: 13 ביולי 2026