מה הסביר הצבעה למפלגות ימין קיצוני בישראל בבחירות 2009?
ניתוח נתוני מחקר הבחירות הלאומי בישראל מצא כי חוסר שביעות רצון פוליטית ושיקולי ביטחון תרמו לתמיכה בימין הקיצוני, ואילו עמדות כלכליות לא סיפקו הסבר מובהק.
בבחירות 2009, חוסר שביעות רצון פוליטית וסוגיות ביטחוניות הסבירו תמיכה בימין הקיצוני, אך עמדות כלכליות לא נמצאו מסבירות באופן מובהק.
מה ביקשו החוקרים להסביר?
המחקר שואל אילו גורמים עומדים מאחורי תמיכה של בוחרים בישראל במפלגות שהוגדרו בו כמפלגות ימין קיצוני. הוא מציב את השאלה הישראלית בתוך ספרות רחבה על התחזקות מפלגות כאלה בדמוקרטיות מערביות.
היעד אינו רק לתאר כמה אנשים הצביעו כך, אלא לזהות אילו עמדות והערכות קשורות לבחירה. בכך המחקר עובר מן התוצאה בקלפי אל המניעים הפוליטיים האפשריים שלה.
מדוע ההקשר האירופי חשוב למחקר הישראלי?
התקציר מציין שמפלגות ימין קיצוני זכו בשנים שקדמו למחקר לתמיכה אלקטורלית ניכרת באירופה. בעקבות זאת חוקרים רבים בחנו מה מושך אליהן בוחרים במדינות מערביות שונות.
המאמר משתמש בספרות זו כנקודת השוואה ולא כהסבר מוכן מראש לישראל. הממצא בדבר חולשת ההסבר הכלכלי ממחיש שהקשר לאומי יכול לשנות את משקלם של גורמים מוכרים.
באילו נתונים השתמש המחקר?
הניתוח מבוסס על נתוני פרט של מחקר הבחירות הלאומי בישראל לבחירות 2009. נתונים ברמת הפרט מאפשרים לקשור בין עמדות הנשאלים לבין התמיכה האלקטורלית שלהם.
התקציר אינו מציין את גודל המדגם, את מועד איסוף הנתונים או את פרטי המודל הסטטיסטי. לכן אפשר לתאר את בסיס הנתונים ואת כיוון הממצאים, אך לא לשחזר מן התקציר את הניתוח המלא.
כיצד הוגדרה הצבעה לימין קיצוני?
התקציר מתייחס לתמיכה במפלגות ימין קיצוני כתוצאה שהמחקר מבקש להסביר. הוא אינו מפרט אילו מפלגות נכללו בקטגוריה או לפי אילו קריטריונים הן סווגו.
החסר הזה חשוב מפני שהגדרת הקטגוריה משפיעה על פרשנות הממצא. אין להשתמש בסיכום כדי לייחס את תוצאות המחקר למפלגה מסוימת שלא נקבה בה תצוגת המקור.
מה נמצא לגבי חוסר שביעות רצון פוליטית?
חוסר שביעות רצון פוליטית תרם באופן מובהק לתמיכה במפלגות הימין הקיצוני שנבדקו. המשמעות היא שהקשר נשמר בניתוח שערכו המחברים ולא נראה כתנודה מקרית בלבד במדגם.
התקציר אינו מפרט אם חוסר שביעות הרצון הופנה לממשלה, למוסדות, למפלגות או לתפקוד המערכת בכללותה. הוא גם אינו מוסר את גודל הקשר, ולכן אי אפשר לדרג ממנו את עוצמת הגורם ביחס לכל משתנה אחר.
איזה תפקיד מילאו סוגיות ביטחוניות?
גם סוגיות ביטחוניות תרמו באופן מובהק להסבר התמיכה בימין הקיצוני. בכך הן מצטרפות לחוסר שביעות הרצון הפוליטית כשני הגורמים שהתקציר מציג כממצאים חיוביים מרכזיים.
התקציר אינו מפרט אילו איומים, מדיניות או עמדות נכללו במדד הביטחוני. לכן הממצא תומך בחשיבותו של ממד הביטחון, אך אינו מצדיק ייחוס התמיכה לעמדה ביטחונית מסוימת.
מה נמצא לגבי עמדות כלכליות?
עמדות כלכליות לא הסבירו באופן מובהק את התמיכה במפלגות ימין קיצוני בניתוח הישראלי. זהו ממצא של היעדר הסבר סטטיסטי מובהק במודל שנבדק, ולא הוכחה שלכלכלה אין שום השפעה על התנהגות בוחרים.
המחברים מדגישים את הניגוד למדינות אחרות שבהן סוגיות כלכליות בולטות יותר. ההשוואה מחזקת את הטענה שמניעי הצבעה אינם זהים בכל מערכת פוליטית.
מדוע אין להעתיק הסבר ממדינה למדינה?
תווית מפלגתית דומה אינה מבטיחה שבוחרים נמשכים אליה מאותן סיבות. בישראל של 2009 הממצאים מבליטים פוליטיקה וביטחון, בעוד שהתקציר מתאר כלכלה כגורם בולט יותר בחלק מן המדינות האחרות.
השוואה תקפה דורשת אפוא לבדוק משתנים בתוך כל הקשר ולא להניח שמודל שנבנה באירופה מסביר אוטומטית את ישראל. זהו אחד הלקחים האנליטיים הברורים של המאמר.
האם הממצאים מוכיחים מה גרם להצבעה?
הניתוח מזהה קשרים מובהקים בין עמדות לבין תמיכה אלקטורלית, אך התקציר אינו מתאר ניסוי או תכנון המוכיח סיבתיות. ייתכן גם שקשרים בין עמדות שונות משפיעים על האופן שבו כל משתנה נראה במודל.
לכן נכון לומר שחוסר שביעות רצון פוליטית וביטחון תרמו להסבר ההצבעה בנתונים שנבדקו. אין להסיק מן התקציר לבדו שהם יצרו את הבחירה אצל כל בוחר.
מהי המשמעות הדמוקרטית של הממצאים?
בחירות מתרגמות הערכות של אזרחים על המערכת ועל ביטחונם לכוח מפלגתי. כאשר חוסר שביעות רצון פוליטית נקשר לתמיכה בקצה הימני, מקורות אי־שביעות הרצון נעשים חלק מהבנת התחרות הדמוקרטית.
הממצא אינו קובע עמדה נורמטיבית על בוחרים או מפלגות. הוא כן מראה שכדי להבין שינוי במפת המפלגות צריך לבחון את מקורות אי־שביעות הרצון ואת סדר היום הביטחוני לצד משתנים חברתיים וכלכליים.
עד כמה אפשר להכליל מבחירות 2009?
המחקר עוסק במערכת בחירות אחת ובנתונים שנאספו סביבה. סדר היום, המפלגות והעמדות של בוחרים יכולים להשתנות בין מערכות בחירות, ולכן אין להניח שהדפוס נשאר קבוע.
התקציר גם אינו מספק גודלי השפעה, בדיקות רגישות או פירוט מדדים. המסקנה הבטוחה תחומה לבחירות 2009 ולמודל שהמאמר העריך.
היכן אפשר למצוא את התקציר ואת פרטי המקור?
הקישור הקבוע ופרטי הפרסום זמינים בעמוד ה-DOI של המאמר. המאמר פורסם ב-Electoral Studies, כרך 34, בעמודים 68–77.
התקציר, מילות המפתח וסיווג המאמר כביקורת עמיתים מופיעים ברשומה המוסדית של אוניברסיטת חיפה. הסיכום כאן נשען על התקציר ועל המטא־נתונים המאומתים בשתי הרשומות.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 23 ביולי 2026