מס סביבתי שנתפס כפגיעה קבוצתית הותיר התנגדות גם לאחר שבוטל

ארבעה סקרי ציבור בחברה החרדית מצאו ירידה מתמשכת בעמדות פרו־סביבתיות לאחר המס על כלים חד־פעמיים, אף שתחושת הקורבנוּת שככה כשהמס בוטל.

מאמר: Environmental taxation triggers persistent psychological resistance to climate policy

חוקרות/ים: Nechumi Malovicki-Yaffe; Boaz Hameiri; Leah Bloy; Ram Fishman

כתב עת: Policy Sciences, 58(1), 145–159

תאריך: פורסם מקוון: 15 בפברואר 2025; כרך 58, גיליון 1, עמ׳ 145–159

DOI: https://doi.org/10.1007/s11077-025-09565-w

זוג חרדי ובעל חנות משווים כלי פלסטיק חד־פעמיים לכלי אוכל רב־פעמיים בין מדפי חנות

לאחר ביטול המס נחלשה תחושת הפגיעה הקבוצתית, אך התמיכה בעמדות סביבתיות לא חזרה לרמתה שלפניו.

כיצד מס יעיל יכול לעורר תגובת נגד?

מס סביבתי מייקר מוצר מזיק כדי לשנות תמריצים, אך האזרחים מפרשים גם מי הטיל אותו, על מי נופל הנטל ומה הוא אומר על מעמדם. כאשר קבוצה חווה את המס כעונש או כהתקפה על אורח חייה, ציות זמני עלול לבוא יחד עם דחייה של המטרה הסביבתית.

תגובת נגד היא מצב שבו אמצעי שנועד לקדם מדיניות מחזק התנגדות אליה או לזהות המזוהה עמה. המאמר בוחן אם תגובה כזו נשארת גם לאחר שהעלות הכלכלית והמדיניות עצמה נעלמות.

מדוע המס על כלים חד־פעמיים פגע במיוחד בחברה החרדית?

משפחות חרדיות גדולות, אירוח תכוף והעדפות הנוגעות לכשרות ולנוחות קשורים לצריכה גבוהה של כלים חד־פעמיים. הכפלת המחיר המשוערת יצרה אפוא נטל יומיומי בולט יותר מאשר אצל משקי בית רבים אחרים.

המס הוטל בידי ממשלה ללא מפלגות חרדיות, בתקופה שבה כמה צעדי ממשלה תוארו בתקשורת החרדית כפגיעה מכוונת בציבור. השילוב בין נטל לא שוויוני לבין היעדר ייצוג בקואליציה הפך אמצעי סביבתי לסמל של יחסי כוח.

אילו השערות העמידו החוקרים למבחן?

ההשערה הראשונה הייתה שהמס יפחית בתחילה שימוש בכלים חד־פעמיים אך גם יחליש תמיכה רחבה בסביבה ובפעולה אקלימית. השנייה הייתה שהחברה החרדית תפרש את המס כמכוון נגדה ותפתח תחושת קורבנוּת.

ההשערה השלישית קשרה את ירידת התמיכה לתחושת הפגיעה ולא רק למחיר, והרביעית צפתה שהעמדות השליליות יישארו גם לאחר ביטול המס. כך נבחנה שרשרת אפשרית בין עיצוב מוסדי, פירוש קבוצתי, שינוי עמדה והתמדה.

מתי נערכו ששת סבבי הסקר?

שני סקרי הסביבה הראשונים נערכו בסוף ספטמבר 2021, לפני כניסת המס, ובתחילת נובמבר מיד לאחר כניסתו ובשיא תשומת הלב הציבורית. שני סקרים פוליטיים נערכו ביולי ובאוגוסט 2022, לאחר נפילת הממשלה ובמהלך מערכת הבחירות.

סקר סביבתי חמישי נערך בפברואר 2023, כחודש לאחר הביטול, והשישי בינואר 2024, כשנה אחריו. ארבעת הסקרים הסביבתיים כללו יחד 4,077 משיבים, אך בכל גל נדגמו אנשים ולא אותו פאנל קבוע.

כיצד הגיעו החוקרים לציבור שקשה לסקור?

המשיבים גויסו באמצעות מודעות באתר החרדי הגדול כיכר השבת, תוך הסתמכות גם על היכרותן של שתיים מן החוקרות עם החברה החרדית. הנתונים שוקללו כך שהרכבם הדמוגרפי יתקרב להתפלגות הידועה של האוכלוסייה.

הגישה המקוונת אפשרה מדגמים גדולים בזמן אמת, אך הותירה מחוץ למסגרת חלק מן הציבור השמרני שאינו משתמש באינטרנט. לכן התוצאות מתארות בעיקר את הציבור החרדי המקוון ואינן בהכרח משקפות את הקבוצות הסגורות ביותר.

כיצד נמדדו עמדה סביבתית ותחושת קורבנוּת?

המדד הסביבתי היה ממוצע של שבע שאלות על נזקי פלסטיק, השפעת האדם על הטבע, דאגה מנזק סביבתי, אחריות יהודית, התערבות ממשלתית ונכונות לשנות הרגלים. העקביות הפנימית שלו הייתה גבוהה, עם אלפא של 0.87.

מדד הקורבנוּת שילב שלוש שאלות: האם המס נועד לפגוע במשפחות עם ילדים, באורח החיים החרדי ובקהילה בכלל. גם הוא היה עקבי מאוד, עם אלפא של 0.90, וציון גבוה סימן תפיסה חזקה יותר של כוונת פגיעה.

מה קרה מיד לאחר כניסת המס?

בגל שאחרי כניסת המס עלתה בחדות תחושת הקורבנוּת, ובמקביל ירד מדד העמדה הסביבתית. בניתוח הרגרסיה, קורבנוּת נקשרה באופן שלילי וחזק לעמדה סביבתית, והקשר התחזק עוד יותר בגל השני.

לאחר בקרה על קורבנוּת לא נותר הבדל מובהק בין הגל הראשון לשני במדד הסביבתי. תוצאה זו מתאימה לטענה שהפירוש של המס כפגיעה קבוצתית היה חלק מרכזי מן הירידה המידית, אך עדיין אינה ניסוי תיווך סיבתי.

האם הירידה בעמדות נעלמה כשהמס בוטל?

לא. תחושת הקורבנוּת חזרה בקירוב לרמתה שלפני המס בגלים שלאחר הביטול, אך מדד העמדה הסביבתית נותר נמוך מן הגל הראשון גם כחודש לאחר הביטול וגם שנה אחר כך.

כאשר החוקרים שלטו בקורבנוּת ובמאפיינים חברתיים־כלכליים, ההבדלים המאוחרים עדיין היו מובהקים. המשמעות היא שהקורבנוּת מסבירה היטב את התגובה הראשונית, אך אינה מספיקה להסביר מדוע השינוי הרחב בעמדות נעשה מתמשך.

האם המס שינה בפועל את השימוש בכלים חד־פעמיים?

המשיבים צפו תחילה שיפחיתו שימוש, והמחברים מציינים עדויות לכך שהמס השיג ירידה קצרה בטווח המידי. עם זאת, לא נמצאו הבדלים מובהקים בהוצאה המדווחת על כלים חד־פעמיים בין גלי הסקר.

לפי המקורות שנדונו במאמר, קניות מאורגנות בשטחי הרשות הפלסטינית אפשרו לעקוף את המס, שלא חל שם, והצריכה התאוששה. המחקר עצמו אינו מודד באופן ישיר ומלא מכירות לאורך זמן, ולכן יש להפריד בין ממצא העמדות החזק יותר לבין הראיות ההתנהגותיות החלקיות.

כיצד הפך המס לנושא קואליציוני מרכזי?

בסקרי יולי ואוגוסט שלאחר נפילת הממשלה התבקשו המשיבים לבחור אילו ביטולים צריכים להיות תנאי להצטרפות המפלגות החרדיות לקואליציה. 32% ביולי ו־31% באוגוסט סימנו את ביטול מס הפלסטיק כהעדפה הראשונה.

המס דורג לפני ביטול רפורמות ברבנות, בתחבורה ציבורית, בטלפונים כשרים ובמשקאות ממותקים. הפיכתו לסמל פוליטי מסבירה כיצד כלי תמריצי צר קיבל משמעות של הכרה, ייצוג וכבוד קבוצתי.

מהו מסגור מוסרי וכיצד הוא עשוי לשנות את התגובה?

מסגור מוסרי מציג מטרה בשפה המתיישבת עם ערכי הקהל ולא רק עם ערכי יוזמי המדיניות. במקרה זה המחברים מציעים לחבר הפחתת פסולת לעקרון היהודי "בל תשחית", המדגיש איסור על הרס ובזבוז.

מסגור לבדו אינו מחליף חלוקה הוגנת של נטל או שיתוף אמיתי, אך הוא יכול להבהיר שהמדיניות אינה שלילה של זהות הקבוצה. שיחה מוקדמת עם מנהיגים, חלופות מעשיות וסיוע למשפחות גדולות עשויים לחזק לגיטימיות יותר מאשר הסברה לאחר ההטלה.

מהו הלקח הדמוקרטי מעבר למדיניות אקלים?

גם בדמוקרטיה נבחרת, חלק גדול מן הציבור אינו מיוצג בקואליציה בכל רגע נתון. סמכות חוקית להטיל מס אינה מבטיחה שהנפגעים יראו בתהליך הוגן, קשוב ומכוון לטובת הכלל.

כאשר מדיניות נוגעת באופן לא שוויוני למיעוט, איכות ההליך — היוועצות, נימוק, התאמה ופיצוי — יכולה לקבוע אם התוצאה תהיה שיתוף פעולה או הקצנה. בכך המקרה נוגע ללגיטימיות מוסדית, לא רק לכלכלה סביבתית.

האם אפשר להסיק שהמס גרם לשינוי העמדות?

העיתוי והתבנית מחזקים את האפשרות, אך הסקרים הם חתכי אוכלוסייה חוזרים ולא מעקב אחר אותם משיבים. שינויים בהרכב המדגם, באירועים פוליטיים ובשיח הציבורי יכולים להסביר חלק מן ההבדלים.

הרגרסיות שולטות בהכנסה, שימוש, שמרנות ומאפיינים דמוגרפיים, אך בקרה סטטיסטית אינה שקולה להקצאה אקראית. ניסוי מסגור או פאנל ארוך היה מאפשר לבחון באופן ישיר יותר את הכיוון הסיבתי ואת ההתמדה אצל אותו אדם.

אילו אירועים חיצוניים מגבילים את הגל האחרון?

הגל השישי נערך לאחר מתקפת 7 באוקטובר 2023 ובמהלך המלחמה, אירועים ששינו יחסי זהות, איום וסולידריות בחברה הישראלית. הם עשויים להיות הסבר חלופי לירידה בתחושת הקורבנוּת כלפי המדינה.

המחברים סבורים שהשפעת ההזדהות הלאומית הייתה קצרת טווח ושביטול המס וחזרת הנציגות החרדית לשלטון חשובים יותר, אך אין בנתונים דרך לבודד זאת לחלוטין. זהו גבול מהותי ולא הערת שוליים, משום שהוא נוגע בדיוק למשתנה שהמחקר מפרש.

היכן אפשר לקרוא את המאמר המלא?

הגרסה המלאה הפתוחה זמינה בקובץ ה־PDF הרשמי של Springer. הקובץ כולל את כל 15 עמודי המאמר, טבלאות הרגרסיה, התרשימים והמגבלות.

הקישור הקבוע הוא DOI 10.1007/s11077-025-09565-w. המאמר פורסם ברישיון פתוח ומציין את מועד הפרסום המקוון ב־15 בפברואר 2025.

התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור

עודכן לאחרונה: 26 ביולי 2026