משברים כלכליים מעניקים לימין יתרון אלקטורלי א־סימטרי
448 בחירות ב־24 דמוקרטיות מפותחות מראות שהטלטלה הכוללת מתונה, אך אחרי משבר הימין מרוויח יותר: השמאל נענש כשהוא בשלטון, ואילו הימין המתון מאבד בעיקר לימין הלאומני
משבר אינו מחולל בדרך כלל מהפך עצום, אך מצביעי ימין יכולים להעניש ממשלה ימנית במעבר ללאומנים, בעוד ממשלת שמאל מאבדת קולות אל מעבר לגוש.
איזו חידה אלקטורלית המחקר מבקש לפתור?
משבר כלכלי נותן לבוחרים סיבה להעניש את הממשלה, אך לא ברור לאיזה כיוון יעברו הקולות. דרישה לרשת ביטחון ולחלוקה מחדש עשויה לחזק את השמאל, בעוד חרדה, לאומיות, ריסון תקציבי וסדר ציבורי עשויים לחזק את הימין.
המחקר שואל לא רק אם מכהנים מפסידים, אלא מי קולט את הקולות ובאיזו מידה זה תלוי בזהות הממשלה בזמן פרוץ המשבר. כך הוא מבחין בין הצבעת מחאה כללית לבין יתרון מבני של גוש אידאולוגי מסוים.
אילו בחירות, מפלגות ומשברים נכללו בניתוח?
המדגם כולל 448 בחירות, 301 מפלגות ו־2,443 תצפיות מפלגה־בחירות ב־24 דמוקרטיות מפותחות בשנים 1945–2019. בסך הכול זוהו 129 משברים כלכליים, וכל מדינה נכנסה לניתוח מן הבחירות הדמוקרטיות הראשונות שלה לאחר מלחמת העולם השנייה.
תוצאות הבחירות ומצעי המפלגות מגיעים מ־MARPOR, הרכב ממשלות מ־ParlGov וזהות מנהיגים ממאגרי מנהיגות בין־לאומיים. מידע על מלחמות בין מדינות ועל אלימות אזרחית נוסף כדי לבדוק אם עימות ביטחוני יוצר בעת ובעונה אחת מיתון וגל לאומני.
כיצד המחקר מגדיר משבר כלכלי?
Global Crises Data מסווג ארבעה סוגים: קריסת מטבע, משבר חוב ריבוני, משבר אינפלציה ומשבר בנקים המתבטא בריצה על בנקים, סגירה, השתלטות או סיוע ממשלתי רחב. המחברים משתמשים בכללי הזיהוי של ריינהרט ורוגוף ומרחיבים את הסדרה עד 2019.
אין תשובה מובנת מאליה לשאלה כמה זמן נשארת השפעת משבר בקלפי. לכן נבדקים חלון של שנה, הבחירות הראשונות אחרי תחילת המשבר וחלון של עד חמש שנים, במקום להניח שכל האטה ממושכת היא טיפול פוליטי אחיד.
כיצד מנסים לזהות את השפעת המשבר ולא רק מתאם?
המודלים משווים שינוי בנתח הקולות בתוך מדינות ותקופות, שולטים בגודל המפלגה בבחירות הקודמות, בגילה ובהשתתפותה בממשלה היוצאת, ומקבצים את אי־הוודאות לפי מדינה ועשור. בניתוחים שונים משמשים אפקטים קבועים של מדינה, זמן או מדינה־עשור ודינמיקה של תוצאות קודמות.
המחברים מוסיפים אומד fixed-effects counterfactual המתייחס לתצפיות שלאחר משבר כחסרות ומאמד להן תוצאה נגדית מנתוני התקופות ללא משבר. הם בודקים מגמות מקדימות, השפעות מתמשכות ומדד פלצבו לחמש השנים שלפני תחילת המשבר, אך ההיגיון עדיין נשען על נתונים תצפיתיים.
האם משבר יוצר טלטלה גדולה בכל המפה המפלגתית?
לא בדרך כלל. התפלגות השינוי בנתחי הקולות לאחר משבר דומה במידה מפתיעה להתפלגות בתקופות יציבות, והעלייה בתנודתיות האלקטורלית הכוללת מתונה.
דווקא משום שרוב השינויים קטנים, חשוב לבדוק את כיוונם המצטבר. כמה נקודות אחוז שעוברות בעקביות בין משפחות מפלגתיות יכולות להכריע מי ירכיב ממשלה גם בלי גל המוני של החלפת נאמנויות.
איזה יתרון מקבל הימין לאחר משבר?
במודלים של הרכב הממשלה בחלון של עד חמש שנים, הסיכוי למנהיג ימני גבוה בכמעט 13 נקודות אחוז והסיכוי לרוב ימני גבוה ב־12.5 נקודות. חלקם של אנשי ימין בממשלה גדל בכ־11 נקודות אחוז, תוצאה פוליטית גדולה יחסית לתנודתיות המתונה בקולות.
ברמת המפלגה, שמרנים מרוויחים כ־1.4 נקודות בבחירות סמוכות לפרוץ המשבר וכ־1.8 נקודות בבחירות הראשונות אחריו. מפלגות לאומניות מרוויחות עד כ־2.4 נקודות, בעוד ההשפעות על ליברלים ונוצרים־דמוקרטים שליליות לעיתים אך אינן מובהקות ברוב ההגדרות.
מדוע זהות הממשלה בזמן המשבר משנה את התוצאה?
כאשר מרכז־שמאל שולט בפרוץ המשבר, הגוש הימני צובר בסך הכול כ־4.3 נקודות, ושמרנים הם המרוויחים המרכזיים. ההפסד של הסוציאל־דמוקרטים והליברלים תואם ענישה של המכהנים, אף שחלק מן האומדנים הנפרדים שלהם אינם מובהקים.
כאשר הימין שולט, האכזבה אינה מעניקה לשמאל תמונת ראי: גוש המרכז־שמאל מוסיף רק כ־0.8 נקודות. מפלגות לאומניות מן הימין מרוויחות כ־2.7 נקודות, ולכן בוחר יכול להעניש את הימין המתון בלי לחצות את הגבול האידאולוגי.
מהו תפקידו של הימין הלאומני בא־סימטריה?
מפלגות לאומניות משמשות מעין כליא ברק למחאה בתוך גוש הימין. הן מציעות יעד להאשמה, מסרים של גבולות וזהות וסדר ציבורי, ולכן קולטות חלק מן הבוחרים שמאסו במפלגת מרכז־ימין מכהנת.
לשמאל אין מסלול מקביל באותה עוצמה בתוך הגוש שנבדק. התוצאה אינה שמפלגת השלטון הימנית חסינה, אלא שהפסדה עשוי להפוך לרווח של שותפה או יריבה מימין ולהשאיר את מאזן הגושים כמעט ללא שינוי.
האם כל סוגי המשבר משפיעים באותה מידה?
לא. העלייה הגדולה ביותר בנתח הגוש הימני נמצאה לאחר משברי בנקים — כ־9.9 נקודות אחוז — ואחריה לאחר משברי אינפלציה, כ־5.8 נקודות.
לאחר משברי מטבע העלייה צנועה יותר, כ־2.4 נקודות, אך עדיין מובהקת. ההבדלים מלמדים שהממוצע הכולל מסתיר שונות חשובה בעוצמת האיום, בנראות הכשל ובאופן שבו בוחרים מייחסים אחריות.
האם המפלגות עצמן משנות מסר לאחר משבר?
ניתוח מצעי MARPOR מודד את שיעור המשפטים העוסקים ברווחה, ריסון תקציבי, לאומיות וסדר ציבורי, וכן ציון כולל על ציר שמאל–ימין. ברוב משפחות המפלגות לא נמצא שינוי שיטתי במיקום או בבולטות הנושאים לאחר משבר.
בפרט, שמרנים ולאומנים אינם מדגישים יותר את הנושאים המזוהים עמם דווקא כשהם מרוויחים קולות. המעטות שמשנות עמדה או דגש הן בעיקר סוציאל־דמוקרטים וליברלים, והשינויים שלהן אינם מתורגמים לרווח אלקטורלי.
מה משתנה אצל הבוחרים לפי נתוני ESS?
הניתוח האישי מכסה בחירות וסקרים ב־19 מדינות בשנים 1999–2018, עם אפקטים קבועים של אזור ושנה ובקרות דמוגרפיות וחברתיות־כלכליות. המשיבים אינם מציבים את עצמם ימינה יותר לאחר משבר ואינם נעשים סמכותניים יותר במדד שנבדק.
עם זאת, המפלגה שאליה הם חשים קרובים נמצאת 0.2 סטיות תקן ימינה יותר. תפיסת ההגירה כאיום תרבותי והתנגדות להעמקת האיחוד האירופי עולות מעט, ב־0.07 וב־0.09 סטיות תקן, והחשיבות המיוחסת לשוויון בהכנסות יורדת מעט רק בטווח הארוך.
האם יתרון הימין נובע מגיוס גבוה יותר לקלפי?
המחברים בודקים דיווח עצמי על השתתפות בבחירות ומאפשרים להשפעת המשבר להשתנות לפי הזדהות פוליטית. הם אינם מוצאים הבדל שיטתי בשינוי בהסתברות להצביע בין מזדהי ימין למזדהי שמאל.
לכן המנגנון הנתמך אינו פשוט התלהבות גדולה יותר של מחנה אחד או דיכוי השתתפות במחנה האחר. הראיות מתאימות יותר לשינוי בהעדפות, בחשיבות הנושאים או בבחירת המפלגה בתוך הגושים, אף שאינן מזהות כל מעבר אישי.
אילו בדיקות חוסן מחזקות את התוצאה?
היתרון לימין נשמר כשמנתחים בנפרד את חמשת העשורים הראשונים והאחרונים, משמיטים מדינות מחוץ לאירופה או מסירים את הונגריה, פולין ויוון עתירות המשברים. הוא נשמר גם עם הגדרות זמן שונות, עם או בלי נתח הקולות המושהה ובקיבוץ חלופי של שגיאות התקן.
בקרות למלחמה בין מדינות ולאלימות אזרחית אינן מבטלות את רווחי השמרנים והלאומנים. מדד פלצבו לתקופה שלפני המשבר אינו מנבא את אותה תזוזה, ובדיקות FEct אינן מצביעות על מגמה מקדימה מובהקת.
מה המחקר אינו יכול להוכיח?
זהו פאנל היסטורי תצפיתי ולא הקצאה אקראית של משברים, ולכן הסיבתיות תלויה בהנחה שאין גורם לא־נצפה שמחולל גם משבר וגם מעבר ימינה לאחר כל הבקרות. הבדיקות מצמצמות הסברים חלופיים בולטים, אך אינן יכולות לשלול את כולם.
נתוני ESS הם חתכים חוזרים ואינם עוקבים אחר אותו אדם לפני המשבר ואחריו, ומצע אינו לוכד כל נאום, קמפיין או מדיניות ממשלתית. נוסף על כך, 24 דמוקרטיות מפותחות עד 2019 אינן בסיס להכללה אוטומטית למשטרים צעירים, למדינות עניות או למשברי תקופת הקורונה.
מהי המשמעות הדמוקרטית של הא־סימטריה?
אחריותיות אלקטורלית אמורה לאפשר לציבור להעניש ממשלה שכשלונה הכלכלי נתפס כחמור. המאמר מראה שהענישה מתווכת בידי מבנה התחרות: אותו רצון להחליף מכהנים אינו מעניק לשני הגושים סיכוי שווה ליהנות ממנו.
כאשר לימין המתון יש חלופה לאומנית זמינה, מחאה יכולה להקצין את הגוש במקום להעביר שלטון לשמאל. המשמעות אינה ניצחון ימני בלתי־נמנע, אלא צורך להבין כיצד היצע המפלגות וייחוס האחריות ממירים מצוקה כלכלית לקואליציות, למדיניות ולגבולות התחרות הדמוקרטית.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 9 בספטמבר 2026