מחיר הדמים ומחיר הכלכלה: מה נקשר לעמדות ישראלים בסכסוך?
ניתוח של סקרים, הרוגים ותעסוקה בתיירות בשנים 1996–2009 מצא קשר מובהק אך לא־ליניארי בין אבדות בנפש לנכונות לוויתורים טריטוריאליים, בעוד שלמדד התעסוקה המקומית בתיירות לא נמצא קשר מובהק ועקבי לעמדות.
במקרה הישראלי שנבדק, אבדות בנפש נקשרו לשינוי בעמדות באופן לא־ליניארי, אך למדד התעסוקה המקומית בתיירות לא נמצא קשר מובהק ועקבי.
שני מחירים, שני מנגנונים אפשריים
מלחמה וטרור גובים אבדות בנפש ובו בזמן פוגעים במסחר, בהשקעות, בתיירות ובהכנסה. המאמר בודק אם כל אחד מן המחירים האלה משנה עמדות באמצעות ערוץ נפרד, במקום להתייחס אל ״עוצמת הסכסוך״ כמשתנה אחד.
מהי שאלת המחקר?
החוקרים שואלים אם העלות הכלכלית שנגרמת מאלימות משפיעה על נכונות ישראלים לפשרה גם לאחר שמביאים בחשבון את מספר ההרוגים. הם בוחנים גם אם שני המחירים קשורים להזדהות אידאולוגית ולהעדפת מפלגות ימין.
אילו שנים ואירועים נכללו?
הנתונים מכסים את 1996–2009, ובהם תקופות שקטות יותר לצד האינתיפאדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה ומבצע עופרת יצוקה. השונות החדה בין שנים ובין אזורים מאפשרת להשוות נפות שנחשפו לרמות שונות של אבדות ופגיעה בתיירות.
כיצד נמדדו העמדות הפוליטיות?
המדד המועדף הוא תשובת משיב לשאלה אם יסכים לוויתורים טריטוריאליים לפלסטינים במסגרת שלום, כשהתשובות השונות קודדו למדד בינארי. כבדיקות נוספות שימשו הזדהות עצמית כימין וכוונה להצביע למפלגה בגוש הימין.
מדוע תעסוקה בתיירות משמשת מדד לעלות הכלכלית?
מספר לינות התיירים מחו״ל ירד בחדות סביב אירועי אלימות, אך הפגיעה לא הייתה אחידה בין ירושלים, אילת ואזורים אחרים. שיעור העובדים היהודים בתיירות בכל אחת מ־19 הנפות נועד אפוא ללכוד פגיעה מקומית בענף הרגיש במיוחד לביטחון.
למה לא להשתמש רק באבטלה או בהכנסה?
אבטלה, הכנסה והוצאה מושפעות ממדיניות מקרו־כלכלית ומזעזועים שאינם קשורים לסכסוך, ולכן קשה לייחס את תנודתן לאלימות. החוקרים מצאו גם קשרים בלתי צפויים בין הרוגים לבין חלק מן המדדים הכלליים, וחיזקו בכך את העדפתם למדד התיירות הצר יותר.
כיצד בנוי הניתוח האמפירי?
יחידת הניתוח היא משיב בסקר, והמודלים כוללים מאפיינים אישיים והשפעות קבועות לנפה ולסקר כדי לצמצם הבדלים קבועים ומגמות כלליות. טעויות התקן מותאמות לקיבוץ מקומי, ובגישה דו־שלבית מבודד החלק בתעסוקת התיירות שנחזה באמצעות הרוגים מקומיים.
מה נמצא לגבי הרוגים ונכונות לוויתורים?
הקשר המשוער היה מובהק ולא־ליניארי: ברמות נמוכות יותר של הרוגים לנפש נרשמה ירידה בנכונות לוויתורים, ואחרי סף גבוה הכיוון התהפך. רק שלושה תאי נפה־סקר עברו את נקודת המפנה המשוערת, ולכן אין לתאר את התוצאה כמגמה ליניארית פשוטה של הקשחה או התמתנות.
מה נמצא לגבי העלות הכלכלית?
לשינויים בשיעור העובדים בתיירות לא נמצא קשר מובהק ועקבי לעמדות בכל המפרטים. אומדנים מסוימים הצביעו לכיוונים שונים, אך הם לא שרדו באופן יציב הוספת השפעות קבועות, משתנים ארציים והחלפת מדד העמדה.
האם התוצאות היו זהות גם להזדהות ימין ולהצבעה?
התמונה הכללית נשמרה: מדד התיירות לא הציג קשר עקבי להזדהות כימין או לכוונת הצבעה לגוש הימין. גם הקשר של הרוגים השתנה לפי מדד העמדה, ובייחוד לא היה מובהק באופן דומה במודל כוונת ההצבעה.
מדוע נוסח שאלות הסקר חשוב?
שאלת הוויתורים השתנתה לאורך השנים, החל מהחזרת שטחים ועד נוסחים מפורטים על מדינה פלסטינית וגושי התנחלויות. החוקרים מקודדים מכנה משותף ומשתמשים בהשפעות קבועות לסקר, אך השוואה לאורך זמן עדיין מחייבת זהירות פרשנית.
האם המחקר מוכיח סיבתיות?
התכנון מנצל זמן, מקום וחשיפה שונה לתיירות כדי להתקרב לזיהוי השפעה, אך אינו ניסוי אקראי. הפרשנות הסיבתית תלויה בכך שהשינוי המבודד בתיירות אכן נובע בעיקר מן האלימות ושאין זעזוע מקומי אחר המשנה במקביל תעסוקה ועמדות.
מה המשמעות הדמוקרטית של ההבחנה?
אם אבדות בנפש ופגיעה בפרנסה פועלות אחרת, ממשלות אינן יכולות להניח שכל סוגי המחיר ייצרו אותו לחץ ציבורי לסיום הסכסוך או להמשכו. ההבחנה גם מזכירה שעמדה פוליטית אינה תגובה מכנית ל״עלות״ כוללת, אלא תוצאה של איום, ניסיון, מסגור ומצב מקומי.
אילו גבולות יש להכללת הממצא?
המחקר עוסק בישראל בתקופה מסוימת ובענף כלכלי בעל מאפיינים מיוחדים, ולכן תוצאה אפסית בתיירות אינה שוללת השפעה של פגיעה בתעסוקה, מזון או אנרגיה בסכסוכים אחרים. גם המדד מתמקד בעובדים יהודים ומייצג חשיפה נפתית, לא את ההפסד האישי המדויק של כל משיב.
היכן אפשר לקרוא את המקור המלא?
כתב היד המלא שהתקבל לפרסום מופקד להורדה ברשומה הקבועה במאגר המחקר הלאומי של נורווגיה. פרטי הפרסום והקישור למו״ל זמינים גם דרך DOI 10.1515/1554-8597.1256.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 26 ביולי 2026