יכולת מילולית גבוהה יותר נקשרה לפחות תמיכה בטראמפ — גם מעבר להשכלה ולהכנסה

השוואת סקרי ANES של בחירות 2012 ו־2016 מפרידה בין יחס למועמד לבין הזדהות מפלגתית, ומראה שהדפוס שנמצא לטראמפ לא הופיע אצל רומני

מאמר: Attitudes Toward Presidential Candidates in the 2012 and 2016 American Elections: Cognitive Ability and Support for Trump

חוקרות/ים: Yoav Ganzach; Yaniv Hanoch; Becky L. Choma

כתב עת: Social Psychological and Personality Science, 10(7), 924–934

תאריך: פורסם אונליין: 27 בספטמבר 2018; כרך 10, גיליון 7, עמ׳ 924–934 (ספטמבר 2019)

DOI: https://doi.org/10.1177/1948550618800494

לאחר בקרה על יחס למפלגות ועל מאפייני רקע, יכולת מילולית גבוהה יותר נקשרה לפחות תמיכה והצבעה מדווחת לטראמפ, אך לא לרומני.

איזו שאלה מבדילה את המחקר מהסברים נפוצים לניצחון טראמפ?

לאחר בחירות 2016 רווחו הסברים שהתמקדו בהכנסה ובהשכלה של מצביעי טראמפ. המחברים שואלים אם יכולת קוגניטיבית, שנמדדה כאן דרך אוצר מילים, מוסיפה הסבר גם לאחר שמפרידים אותה ממעמד חברתי־כלכלי ומנטייה מפלגתית.

השאלה השנייה היא אם מדובר בתמיכה ברפובליקנים בכלל או במאפיין ייחודי יותר של מועמדותו של טראמפ. לשם כך משווים את טראמפ למיט רומני, המועמד הרפובליקני ב־2012, ואת שניהם ליריביהם הדמוקרטים.

מהם מושגי היסוד: יכולת מילולית, השכלה, הכנסה ויחס מפלגתי?

יכולת מילולית היא הביצוע במבחן הבנת מילים, והיא משמשת במחקר כסמן חלקי ליכולת קוגניטיבית כללית. השכלה נמדדת בשנות לימוד וקשורה גם לכישורים וגם להזדמנויות, ואילו הכנסה משמשת מדד קרוב יותר למצב כלכלי.

יחס מפלגתי נמדד באמצעות דירוג רגשי של המפלגה הדמוקרטית והרפובליקנית. הכנסת ארבעת המרכיבים לאותו מודל מאפשרת לבדוק אם היחס למועמד קשור לציון המילולי מעבר לחפיפה ביניהם.

כיצד נבנה בסיס הנתונים?

הנתונים באים מסקרי ANES של 2012 ושל 2016, שתוארו כמדגמים אקראיים ומייצגים של ציבור הבוחרים האמריקאי. בגל 2012 השתתפו 5,914 משיבים ובגל 2016 השתתפו 4,271, בראיונות פנים אל פנים ובשאלונים מקוונים.

בפועל מספר התצפיות בכל מודל היה קטן מעט יותר בגלל נתונים חסרים: בין 5,394 ל־5,914 ב־2012 ובין 4,069 ל־4,227 ב־2016. שימוש בשני גלים מאפשר להשוות לא רק אנשים בתוך בחירות מסוימות אלא גם את מבנה הקשרים בין שתי מערכות בחירות.

מה בדיוק מודד WORDSUM?

WORDSUM כולל עשר שאלות רב־ברירה, ובכל אחת המשיב בוחר מתוך חמש אפשרויות את המילה הקרובה ביותר במשמעותה למילת יעד. המחברים המירו את הציון לסולם דמוי IQ שממוצעו 100 וסטיית התקן שלו 15 כדי להקל על הפרשנות.

זהו מבחן אוצר מילים קצר ולא אבחון אינטליגנציה מלא, והוא משקף ידע נרכש לצד יכולת למידה. לכן המאמר משתמש בו כסמן ליכולת כללית אך גם מקדיש מגבלה מפורשת להשפעת ההשכלה ולאמינותו הנמוכה יחסית למדדים רחבים.

כיצד נמדדו תמיכה והצבעה?

המשיבים דירגו את רגשותיהם כלפי אובמה, רומני, קלינטון וטראמפ בסולם של 0, יחס קר ולא אוהד, עד 100, יחס חם ואוהד. אותו סולם שימש למדידת היחס לשתי המפלגות, וכך אפשר היה לבקר על אהדה מפלגתית בעת ניתוח היחס למועמד.

ההתנהגות האלקטורלית נמדדה בדיווח אם המשיב הצביע למועמד הרפובליקני או הדמוקרטי. המודלים להשוואת המתחרים השתמשו גם בהפרש שבין דירוג המועמד הרפובליקני לדירוג המועמד הדמוקרטי באותה שנה.

מדוע המתאמים הגולמיים אינם מספרים את הסיפור?

לפני בקרות, היכולת המילולית נקשרה באופן שלילי הן לתמיכה בטראמפ הן לתמיכה באובמה, באופן חיובי לתמיכה ברומני ולא באופן מובהק לתמיכה בקלינטון. הדפוס הזה מושפע מהרכב גזעי, מהשכלה, מהכנסה ומכך שקבוצות בעלות ציונים שונים נוטות למפלגות שונות.

לאחר הכנסת משתני הרקע והיחס למפלגות, הקשר לאובמה נעשה חיובי, הקשר לקלינטון נעשה חיובי, הקשר לרומני נעלם והקשר השלילי לטראמפ התחזק. השינוי מדגים מדוע אין לפרש מתאם דו־משתני כאילו הוא אפקט נקי של יכולת.

במה היה הדפוס של טראמפ שונה מזה של רומני?

במודל הראשוני המקדם המתוקנן של היכולת המילולית בניבוי היחס לטראמפ היה ‎−0.161, כמעט כפול מן המקדם ‎−0.083 שנמצא לרומני. לאחר בקרה על היחס למפלגה הרפובליקנית, הקשר השלילי נשאר מובהק לטראמפ אך נעשה זניח ולא מובהק לרומני.

גם מבחן האינטראקציה בין שנת הבחירות ליכולת המילולית הראה שהקשר השתנה באופן מובהק בין שני המועמדים הרפובליקנים. לפיכך אי אפשר לצמצם את הממצא לטענה כללית שלפיה יכולת מילולית גבוהה יותר פירושה פחות תמיכה בכל מועמד רפובליקני.

מה נמצא לגבי אובמה וקלינטון?

לאחר בקרה על מפלגה ועל מאפייני רקע, יכולת מילולית גבוהה יותר נקשרה ליחס חיובי יותר הן לאובמה הן לקלינטון. בניגוד להשוואה הרפובליקנית, האינטראקציה בין שנת הבחירות ליכולת לא הייתה מובהקת אצל שני המועמדים הדמוקרטים.

המשמעות היא שהמעבר מ־2012 ל־2016 לא שינה באותו אופן את הקשר בין יכולת מילולית לתמיכה בצד הדמוקרטי. עיקר הייחוד שנחשף בהשוואה הבין־שנתית נמצא אפוא בהבדל שבין טראמפ לרומני.

האם הכנסה והשכלה מסבירות את התמיכה באותה דרך?

לא. השכלה נקשרה באופן שלילי ליחס לטראמפ וחיובי ליחס לשלושת המועמדים האחרים במודל המבוקר, ואילו הכנסה לא ניבאה באופן מובהק את היחס לטראמפ.

ב־2012 הכנסה גבוהה יותר נקשרה לתמיכה ברומני, אך בבחירות 2016 היא לא הבדילה באופן מובהק בין טראמפ לקלינטון. המחברים מפרשים את הניגוד הזה כראיה לכך שהקשר להשכלה ב־2016 לא היה רק תוצר של מעמד כלכלי.

האם אותו דפוס הופיע גם בהצבעה בפועל?

במודלים של הבחירה המדווחת בין שני המועמדים, יכולת מילולית והשכלה ניבאו פחות תמיכה במועמד הרפובליקני ב־2016 אך לא הבחינו באופן מובהק בין המועמדים ב־2012. הכנסה הציגה תמונה הפוכה: היא ניבאה הצבעה רפובליקנית ב־2012 אך לא ב־2016.

התאמה בין מדד היחס לבין דיווח ההצבעה מחזקת את הטענה שהקשר אינו מוגבל לרגש מופשט כלפי טראמפ. עם זאת, ההצבעה דווחה בסקר ולא נצפתה ישירות, וההתאמה עדיין אינה הופכת את הניתוח לניסוי.

מה מלמדת הבקרה על היחס למפלגה?

היחס למפלגה ניבא אהדה לכל ארבעת המועמדים, כפי שאפשר לצפות במערכת דו־מפלגתית. עם זאת, הקשר בין אהדה מפלגתית לאהדה למועמד היה חלש יותר אצל טראמפ מאשר אצל אובמה, רומני וקלינטון.

הבקרה אינה מוכיחה שטראמפ היה מועמד חוץ־מפלגתי או שאידאולוגיה לא הייתה חשובה. היא מראה שהבדלים בציון המילולי נשארו קשורים אליו גם בקרב אנשים בעלי יחס מפלגתי דומה לפי המדד שנכלל במודל.

מה אי אפשר להסיק מן הקשר הסטטיסטי?

אי אפשר לקבוע שיכולת מילולית נמוכה גרמה לאדם להצביע לטראמפ, משום שהמחקר לא הקצה מצביעים לתנאים ולא מדד שינוי לאורך זמן אצל אותו אדם. גם כיוון הפוך או גורמים שלא נמדדו, כגון סביבת מידע, ידע פוליטי, אישיות או סוג המסרים שאליהם נחשף המשיב, יכולים להשתלב בהסבר.

אי אפשר גם לתאר כל מצביע טראמפ כבעל יכולת נמוכה או כל מצביע קלינטון כבעל יכולת גבוהה. מקדם רגרסיה מתאר שינוי ממוצע בהסתברות או בדירוג בתוך אוכלוסייה הטרוגנית, והוא מותיר חפיפה רבה בין הקבוצות.

אילו מגבלות יש למדד הקוגניטיבי?

WORDSUM מודד רכיב מילולי מגובש שתלוי בלמידה ובחשיפה לשפה, ולא יכולת נוזלית, חשיבה אנליטית או ידע פוליטי באופן ישיר. המחברים מציינים שהוא אינו מן המדדים האמינים ביותר ליכולת קוגניטיבית ושהשכלה עשויה להשפיע עליו יותר מאשר על מבחנים אחרים.

מחקר המשך יצטרך לשלב כמה מדדי יכולת ולבדוק אם לכל אחד מהם קשר שונה להעדפה פוליטית. עד אז נכון לקרוא את התוצאה כקשר לציון במבחן מילולי מסוים, גם אם יש ספרות הרואה בו סמן סביר ליכולת כללית.

כיצד נכון לפרש את הטענה שגורמים אינטלקטואליים היו חשובים יותר?

המחברים מתכוונים לכך שבמודלים שלהם יכולת מילולית והשכלה הבחינו בין תמיכה במועמדים ב־2016 יותר מאשר ב־2012, בעוד הכנסה עשתה זאת יותר ב־2012. זוהי השוואה בין כוחם הסטטיסטי של מנבאים שנמדדו, לא קביעה מלאה על כל הסיבות ההיסטוריות לניצחון טראמפ.

המחקר אינו מודד ישירות פופוליזם, סגנון תקשורת, מידע כוזב או מדיניות ספציפית, אף שהוא דן בהם כהקשר אפשרי. לכן אין להשתמש במסקנה כדי למחוק הסברים אחרים על גזע, זהות, אידאולוגיה, מפלגתיות או תנאים מקומיים.

מהי המשמעות הדמוקרטית של הממצא?

בחירה פוליטית מתרחשת בתוך סביבה של מסרים מורכבים, רגשות מפלגתיים והבדלים בהזדמנויות חינוכיות, ולכן חשוב לדעת אילו מאפיינים קשורים לקליטת מועמד מסוים. ההשוואה בין טראמפ לרומני מראה שמועמדים מאותה מפלגה יכולים להרכיב קואליציות פסיכולוגיות וחברתיות שונות.

שוויון פוליטי אינו מותנה בציון במבחן, והממצא אינו מצדיק הגבלה של זכות הצבעה או זלזול בקבוצת מצביעים. ערכו הדמוקרטי הוא אבחוני: הוא דורש ממחקר, מתקשורת ומחינוך אזרחי להבחין בין מתאם לבין סיבה ובין תיאור אוכלוסייה לבין שיפוט על ערכו של אזרח יחיד.

התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור

עודכן לאחרונה: 11 בספטמבר 2026