זכויות וצרכים של בני נוער בזמן מלחמה בישראל

שילוב בין אמנת זכויות הילד לבין דיווחי ילדים והורים בישראל אחרי 7 באוקטובר.

מאמר: Children’s rights and needs during war: the case of adolescents in Israel

חוקרות/ים: Yonat Rum; Erez Milsthen; Heba F. Zedan; Tali Gal

כתב עת: Frontiers in Psychology, 17, 1719621

תאריך: פורסם: 2 במרץ 2026

DOI: https://doi.org/10.3389/fpsyg.2026.1719621

תצלום הקשור לזכויות ונצרכים של מתבגרים בזמן מלחמה נבחנים דרך קולם שלהם
קרדיט תמונה: מקור התמונה Zoltan Kluger Public domain Wikimedia Commons

המאמר מציג את המלחמה דרך זכויות ילדים: ביטחון, רציפות שירותים, מידע בטוח, חופש ביטוי והשתתפות של בני נוער.

למה בני נוער הם מקור ידע בזמן מלחמה?

המחקר בוחן את מימוש זכויות וצרכי המתבגרים בישראל בזמן מלחמה. הוא נשען על אמנת זכויות הילד ומחויב לגישה שבה ילדים ובני נוער הם מקור ידע על מצבם, לא רק מושאי הגנה של מבוגרים.

הוא משלב ניתוח נורמטיבי עם שאלונים כמותיים ותשובות פתוחות, כולל השוואה בין דיווחי בני נוער לבין דיווחי הורים ובין סקרים בעברית ובערבית.

מה המאמר מצא או טוען בפועל?

המאמר בונה שאלון על בסיס אמנת זכויות הילד ומארגן את הזכויות לפי שלוש קטגוריות: הגנה מפגיעה, אספקת שירותים ציבוריים רציפה ושוויונית, והשתתפות הכוללת מידע בטוח, פרטיות, חופש ביטוי וקבלת החלטות. הנתונים נאספו תחילה מ-359 זוגות של מתבגרים והורים בעברית בין מאי ליולי 2025, ובהמשך ממדגמים נוספים של מתבגרים בעברית ובערבית בין אוגוסט לספטמבר 2025.

הניתוח מראה שבתחום ההגנה נשמרת לכאורה בטיחות בסיסית של מתבגרים, אך הופיעה חשיפה לאלימות, בעיקר אלימות מילולית בבתי ספר. בקרב המשיבים לסקר בערבית דווחו שיעורים גבוהים יותר של תקיפה מילולית בבית, ותשובות פתוחות הדגישו פחד מ״האחר״ כנושא משמעותי.

בתחום אספקת השירותים נמצא שרציפות החינוך נפגעה, אף שבתי ספר ערביים הראו יציבות רבה יותר. בתחום ההשתתפות, מתבגרים דוברי ערבית דיווחו שהם מרגישים פחות חופשיים להביע דעה; הורים הופיעו כמקור מרכזי למידע בטוח בעיקר בסקרים בעברית, ותשובות פתוחות הצביעו על רצון של חלק מהמתבגרים לדבר יותר ולהישמע יותר למרות גילם הצעיר.

איך שלוש קטגוריות הזכויות מארגנות את המחקר?

הזכויות אורגנו לפי שלוש קטגוריות: הגנה מפגיעה, אספקת שירותים והשתתפות. ההשתתפות כוללת גישה למידע בטוח, מעורבות בהחלטות, פרטיות וחופש ביטוי.

המחקר פיתח שאלון ייעודי ואסף נתונים בשלבים שונים בשנת 2025, כולל 359 זוגות מתבגרים-הורים ולאחר מכן מדגמים נוספים של בני נוער דוברי עברית וערבית.

למה השתתפות חשובה לצד הגנה?

הממצאים מצביעים על כך שבטיחות בסיסית נשמרת יחסית, אך קיימת חשיפה לאלימות, בעיקר מילולית, בבתי ספר ובבית. בקרב משיבים לסקר בערבית דווחו שיעורים גבוהים יותר של פגיעה מילולית בבית.

בתחום השירותים, רציפות החינוך מאתגרת, אך בתי ספר ערביים הראו יציבות רבה יותר. בתחום ההשתתפות, בני נוער דוברי ערבית דיווחו על פחות חופש להביע דעה, ותשובות פתוחות הדגישו רצון לדבר יותר ולהישמע יותר.

מה נשמר ומה נפגע בשגרת החירום?

הממצאים מצביעים על שמירה יחסית של בטיחות בסיסית לצד פגיעות באלימות מילולית, רציפות חינוכית, חופש ביטוי ותחושת השתתפות. זו תמונה מורכבת ולא קריסה אחידה.

מה מלמד הפער בין עברית לערבית?

הפערים בדיווחי בני נוער דוברי ערבית מדגישים שזכויות בזמן מלחמה אינן נחוות באופן שווה. גם בתוך מסגרת מדינתית אחת, קבוצות שונות מתמודדות עם מגבלות שונות.

התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור

עודכן לאחרונה: 7 ביולי 2026