האם הסכמים בילטרליים הפחיתו את פגיעותם של מהגרי עבודה בישראל?
סקרים לפני ואחרי הסדרת הגיוס מסין ומתאילנד מגלים הצלחה גדולה בהפחתת דמי תיווך וחוב, אך לא שיפור מקביל בשכר, בתנאי העבודה, בדיור או בבטיחות.
ההסכמים הפחיתו דרמטית דמי תיווך וחוב, אך שיפור מדד הפגיעוּת הסתיר תנאי עבודה, שכר ובטיחות שנותרו ירודים או אף הורעו.
מהו הסכם עבודה בילטרלי ומה הוא אמור לתקן?
הסכם בילטרלי מסדיר בין מדינת המוצא למדינת היעד את גיוסם של עובדים, את הגופים המורשים להשתתף בתהליך ואת התשלומים המותרים. בישראל נועדו ההסכמים לצמצם את כוחם של מתווכים פרטיים שגבו סכומים גבוהים בהרבה מן התקרה החוקית.
ההנחה היא שגיוס ממשלתי או מפוקח יפחית חוב, ישפר מידע על זכויות ויחזק את כוח המיקוח של העובד. המחקר בודק אם ההבטחה הזאת נמשכת אל תוך מקום העבודה או נעצרת בשער הכניסה למדינה.
מהו מדד הפגיעוּת של מהגרי עבודה?
החוקרות מפתחות את VIMW כדי למדוד פגיעוּת רחבה יותר משכר או דמי תיווך בלבד. המדד משלב תנאי עבודה, תנאי מגורים, בטיחות, שכר ותלות בעלויות ההגירה, וכל רכיב מותאם לסולם של 0–100 שבו ערך גבוה פירושו פגיעוּת רבה יותר.
המדד הכולל הוא ממוצע של ממדים המאגדים אינדיקטורים כגון שעות עבודה, שעות נוספות, ימי מנוחה, הפרת חוזה, ציוד מגן, חוב וזמן החזר. היתרון הוא תמונה משולבת; הסיכון הוא ששיפור קיצוני בממד אחד יסתיר הידרדרות בממד אחר.
אילו עובדים ותקופות הושוו?
בחקלאות רואיינו 180 עובדים מתאילנד: 55 בשנת 2011 לפני יישום ההסכם, 50 בשנת 2014 זמן קצר אחריו ו-75 בשנים 2016–2017 לצורך בחינת הטווח הארוך. בבנייה רואיינו 78 עובדים מסין: 32 בשנת 2011 ו-46 בשנת 2018 לאחר ההסכם עם סין.
כל המשתתפים נכנסו לישראל בהיתר עבודה והחזיקו מעמד חוקי בעת הראיון. אצל העובדים מסין ניתן לבחון רק שינוי קצר־טווח מפני שההסכם יושם ב-2017, ואצל העובדים מתאילנד אפשר להשוות גם יותר מחמש שנים לאחר היישום.
כיצד נערכו הסקרים?
השאלון כלל שאלות סגורות ופתוחות על רקע דמוגרפי, ניסיון קודם, סיבות להגירה, תהליך הגיוס, עלויות, חובות, חוזים, תנאי עבודה ומגורים וזכויות סוציאליות. מראיינים הדוברים את שפת האם של העובדים ערכו את הראיונות.
לא הייתה לחוקרות רשימה מלאה שממנה ניתן לדגום באקראי, ולכן נעשה שימוש במדגם נוחות עם מכסות לפי אזור גאוגרפי בישראל. הבחירה מעשית למחקר באוכלוסייה קשה לגישה, אך מגבילה את היכולת להכליל שיעורים מדויקים לכלל העובדים.
כיצד נמדדו תנאי עבודה ומגורים?
תנאי העבודה כוללים שעות נטו, אי־תשלום שעות נוספות או ימי מחלה, מחסור בימי מנוחה והבדל בין החוזה שנחתם במדינת המוצא לתנאים בפועל. החוקרות חישבו שעות נטו כדי לנכות הפסקות ארוכות, החשובות במיוחד בעבודה חקלאית במזג אוויר קיצוני.
תנאי המגורים נמדדו לפי שמונה מתקנים שהמעסיק נדרש לספק, ובהם מיטה, ארון, חימום, אוורור, מטבח, מקרר, שירותים ומקלחת ומכונת כביסה. בטיחות נמדדה באמצעות קבלת הנחיות בשפת העובד וציוד מגן מלא בעבודה מסוכנת.
מה קרה לתנאי העבודה של העובדים מסין?
מדד תנאי העבודה הירודים עלה מ-63.0 לפני ההסכם ל-71.1 אחריו. יום העבודה נותר ארוך מאוד, מכ-11.3 שעות ל-11.5 שעות, הרבה מעבר ליום הכולל שנקבע בהסדר הענפי.
שיעור העובדים שדיווחו כי לא קיבלו תוספת עבור שעות נוספות עלה מ-57.7% ל-86%, ושיעור המדווחים על אי־התאמה בין חוזה לתנאים בפועל עלה מ-65% ל-89.1%. השינויים בשני האינדיקטורים האחרונים היו מובהקים, ולכן אין סימן שהסדרת הגיוס תיקנה את האכיפה במקום העבודה.
מדוע מדד העובדים מסין בכל זאת השתפר?
התלות בעלויות ההגירה צנחה מ-55.9 ל-4.1 נקודות, ורכיב העלות הכוללת ירד מ-70.0 ל-4.8. לפי סיכום החוקרות, עלויות ההגירה קטנו בערך פי 15 בעקבות הוצאת המתווכים הפרטיים ממרכז תהליך הגיוס.
כתוצאה מכך המדד הכולל ירד מ-51.3 ל-39.0, שינוי מובהק מאוד. המספר הכולל נראה חיובי, אך הוא משקלל יחד ירידה עצומה בחוב עם הרעה בתנאי העבודה ובשכר היחסי.
מה קרה לשכרם של העובדים מסין?
השכר החודשי הממוצע ירד מ-7,888 שקלים בשנת 2011 ל-7,039 שקלים בשנת 2018, ירידה נומינלית של 10.8%. באותה תקופה שכר המינימום בענף הבנייה עלה בכמעט 26% והשכר הממוצע בענף עלה בכ-7%.
מדד השכר הנמוך עלה בהתאם מ-33.4 ל-48.1, כלומר השכר התקרב יותר לרצפת המינימום במקום להתקדם עם הענף. ההסכם טיפל במחיר הכניסה לישראל, אך לא מנע שחיקה בתמורה לעבודה לאחר ההגעה.
מה השתנה אצל העובדים מתאילנד בטווח הקצר?
זמן קצר לאחר ההסכם נרשמו שיפורים מסוימים בשעות העבודה, בימי המנוחה ובחלק מתנאי המגורים. המדד הכולל ירד מ-54.8 בשנת 2011 ל-45.9 בשנת 2014.
אולם מדד תנאי העבודה ירד מ-64.1 ל-58.2 בלי להגיע למובהקות סטטיסטית. גם כ-36% מן העובדים עדיין דיווחו שאינם מקבלים תשלום שעות נוספות, והפער בין חוזה למציאות עלה מ-73.1% ל-82%.
האם השיפור אצל העובדים מתאילנד נשמר בטווח הארוך?
בשנים 2016–2017 המדד הכולל עלה מעט ל-47.8, אף שנשאר נמוך מרמתו לפני ההסכם. מדד תנאי העבודה היה 57.4 ולא הציג שיפור מובהק, ושיעור הפרות החוזה הגיע ל-89.2%.
תנאי המגורים, שהשתפרו מיד לאחר היישום, הורעו באופן מובהק בטווח הארוך. כ-74% מן העובדים במדגם המאוחר תיארו את מגוריהם כירודים או ירודים מאוד, ורק 4% תיארו אותם כטובים או טובים מאוד.
מה קרה לבטיחות ולשכר בחקלאות?
39% מן העובדים מתאילנד שעסקו בעבודה מסוכנת דיווחו שלא קיבלו ציוד מגן, ובין 54% ל-69% דיווחו שלא קיבלו הוראות בטיחות. המצב השתנה מעט לאורך התקופות ולא התקרב לעמידה מלאה בדרישות החוק.
השכר עלה מ-4,657 שקלים ל-5,061 שקלים, כ-11%, אך שכר המינימום בחקלאות עלה באותה תקופה בכ-30%. לכן מדד השכר הנמוך הורע מ-47.3 ל-54.9 אף שהסכום הנומינלי בתלוש עלה.
עד כמה פחת החוב של העובדים מתאילנד?
עלות ההגירה הממוצעת ירדה מ-9,149 דולר בשנת 2011 ל-2,176 דולר בשנים 2016–2017, בערך פי חמישה. זמן החזר החוב ירד מכ-17 חודשים לחמישה חודשים מיד לאחר ההסכם ונשאר נמוך גם בטווח הארוך.
שיעור העלות שמומן באמצעות הלוואות ירד מ-88% ל-66.8% מיד לאחר ההסכם והיה 72.5% במדגם המאוחר. גם כאשר נותר צורך במימון, סכום החוב ומשך הכבילה אליו פחתו במידה דרמטית.
מדוע הפחתת דמי התיווך היא הישג של חירות ולא רק של הכנסה?
חוב גבוה כבל עובדים למעסיק ולשהייה בישראל עד להחזר ההלוואה, גם כאשר התנאים היו פוגעניים. הפחתת העלות מאפשרת לעובד לעזוב משרה או לחזור למדינת המוצא בלי לסכן סכום ששווה לשנים של הכנסה.
החוקרות מדווחות כי 11% מן העובדים מסין חזרו מוקדם בשנת 2017 ו-8% בשנת 2018, וקושרות אפשרות זו לירידה החדה בחוב. נתון זמן ההחזר של כ-17 חודשים מתייחס למדגם העובדים מתאילנד לפני ההסכם, ולא למדגם הסיני.
מדוע ההסכמים לא שיפרו את תנאי ההעסקה?
ההסכמים הישראליים התמקדו בזהות המגייסים, בשלבי המיון ובתקרת התשלומים, והם סיפקו מידע רב יותר לפני ההגעה. הם לא כללו באותה עוצמה מנגנונים להגנת זכויות ולאכיפת תנאים בתוך שוק העבודה.
החוקרות מעלות אפשרות שמעסיקים או גורמי ביניים קיזזו את אובדן ההכנסה מדמי תיווך באמצעות עלויות אחרות, שכר או תנאים. זו פרשנות התואמת את הדפוס, אך המחקר אינו צופה ישירות בהחלטות המעסיקים ואינו מוכיח את המנגנון.
מהן מגבלות המחקר?
המדגמים הם מדגמי נוחות קטנים יחסית ואינם אקראיים, וההשוואה נעשית בין קבוצות עובדים שונות בנקודות זמן שונות ולא אחר אותם אנשים לאורך שנים. דיווח עצמי על שכר, חוזים ותנאים עלול לכלול טעויות או הבדלי מודעות לזכויות.
שני ענפים ושתי מדינות מוצא אינם מייצגים את כל מהגרי העבודה בישראל, ומדדי הבטיחות והמגורים אינם כוללים כל היבט אפשרי. שינויים בשוק העבודה בין 2011 ל-2018 יכולים להשפיע על התוצאה לצד ההסכמים, ולכן אין כאן זיהוי סיבתי מושלם.
מהי המשמעות הדמוקרטית והמדיניותית?
מהגרי עבודה אינם אזרחים, אך המדינה מעצבת את כניסתם, היתריהם, הענפים שבהם יעבדו והאפשרות שלהם לעבור מעסיק. כוח זה יוצר אחריות להבטיח שחוקי שכר, מנוחה, מגורים ובטיחות יחולו עליהם בפועל ולא רק על הנייר.
הראיות תומכות בשימור הגיוס הבילטרלי ובהשלמתו בפיקוח לאחר ההגעה, מנגנוני תלונה נגישים בשפת העובד ואכיפה שאינה תלויה במעסיק. הצלחה צריכה להימדד בנפרד בכל ממד כדי שמחיקת החוב לא תסתיר פגיעה מתמשכת בעבודה ובחיים.
היכן אפשר לקרוא את המאמר המלא?
פרטי המאמר שפורסם זמינים בעמוד ה-DOI. הטקסט המלא ששימש לסיכום זמין ברשומת Figshare הפתוחה של המאמר וברישיון CC BY 4.0.
קובץ ה-PDF המלא תואם לכותרת, למחברים ולעמודים 266–288 ב-Theoretical Inquiries in Law. לציטוט אקדמי יש להשתמש בפרטי כתב העת וב-DOI, ואפשר להוריד את הקובץ גם מן הקישור הישיר.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 22 ביולי 2026