סובלנות פוליטית של יהודים בישראל כלפי זכויות האזרחים הערבים
המאמר מראה שסובלנות כלפי זכויות האזרחים הערבים תלויה בהשכלה, דתיות, מוצא, תחושת איום וסובלנות כללית.
איך מודדים סובלנות כלפי זכויות מיעוט?
המאמר בוחן את נכונותם של יהודים עירוניים בישראל לתמוך בזכויות פוליטיות של אזרחים ערבים, בתוך הקשר של שסע אתני וסכסוך אזורי. על בסיס סקר בקרב 490 משיבים, הוא בודק אילו מאפיינים חברתיים, פוליטיים ופסיכולוגיים מנבאים סובלנות כלפי זכויות מיעוט. המחקר מראה שסובלנות פוליטית אינה נבחנת ביחס לקבוצות אהודות, אלא ביחס לקבוצה שנתפסת כמאיימת או יריבה.
סליגסון וכספי שואלים כיצד דמוקרטיה יכולה לשמור על זכויות מיעוט בתנאים של שסע אתני חריף. הם בוחנים סובלנות יהודית כלפי זכויות אזרחים ערבים באמצעות שאלות על זכות הצבעה, אספה שקטה, התמודדות לתפקיד ציבורי, הופעה ברדיו ובטלוויזיה ולימודים באוניברסיטה.
אילו זכויות ערביות נבחנו בסקר?
הממצאים מצביעים על כך שצעירים, משכילים, בעלי אמצעים, פחות דתיים ובעלי סובלנות כללית גבוהה נוטים להיות סובלניים יותר כלפי אזרחים ערבים. המאמר גם מדגיש את תפקיד תפיסת האיום ואת ההבדלים בין יהודים ממוצא מערבי ומזרחי.
מי נוטה לתמוך בזכויות פוליטיות של ערבים?
בכך המחקר מזכיר שזכויות מיעוט אינן מוגנות רק בחוקים; הן תלויות גם בנכונות חברתית של הרוב להכיר ביריבים פוליטיים כאזרחים בעלי זכויות. המחקר מראה שסובלנות פוליטית אינה נבחנת ביחס לקבוצות אהודות, אלא ביחס לקבוצה שנתפסת כמאיימת או יריבה.
מה עושה תפיסת איום לסובלנות דמוקרטית?
לכן זכויות הצבעה, התמודדות וביטוי של אזרחים ערבים הופכות למבחן מעשי של מחויבות הרוב לכללי משחק דמוקרטיים.
סליגסון וכספי שואלים כיצד דמוקרטיה יכולה לשמור על זכויות מיעוט בתנאים של שסע אתני חריף.
איך שסע אתני נכנס לעמדות יומיומיות?
המחקר מראה שסובלנות פוליטית אינה נבחנת ביחס לקבוצות אהודות, אלא ביחס לקבוצה שנתפסת כמאיימת או יריבה. לכן זכויות הצבעה, התמודדות וביטוי של אזרחים ערבים הופכות למבחן מעשי של מחויבות הרוב לכללי משחק דמוקרטיים.
מה המחקר מלמד על הגנת זכויות מעבר לחוק?
לכן סובלנות פוליטית של יהודים בישראל כלפי זכויות האזרחים הערבים אינו רק פריט נוסף ברשימת המחקרים, אלא דרך לקרוא מחדש את המנגנון שהמאמר מציב במרכז: מי מקבל הגנה, הכרה או השפעה, ואילו גבולות מוסדיים וחברתיים מעצבים את האפשרויות האלה.
בכך המאמר מחבר בין פסיכולוגיה פוליטית לבין מבנה משטר: גם אם זכויות כתובות בחוק, הן זקוקות לתרבות אזרחית שבה הרוב מוכן לסבול ביטוי, התארגנות וייצוג של מיעוט לא אהוד.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 5 ביולי 2026