מדידת קיטוב רגשי אינה זהה בכל שיטת מפלגות
נתונים מעשר מדינות מראים שהיחס למפלגות יריבות והיחס לתומכיהן קשורים זה לזה, אך עוצמת הקשר משתנה בין מדינות ולכן השוואה בינלאומית דורשת זהירות מושגית ומדידתית.
מדדי קיטוב רגשי אינם עוברים אוטומטית ממדינה למדינה: היחס למפלגה יריבה והיחס לאנשים התומכים בה קשורים, אך אינם מתלכדים באותה עוצמה בכל מערכת מפלגתית.
מהו קיטוב רגשי?
קיטוב רגשי מתאר סלידה ועוינות החוצות קווי מפלגות, ולא רק פער בעמדות לגבי מדיניות. הוא מפנה את תשומת הלב לאופן שבו מחנות פוליטיים מרגישים זה כלפי זה.
המאמר מדגיש שגם בתוך ההגדרה הזאת צריך לזהות כלפי מי מכוון הרגש. מפלגה כארגון ותומכיה כאנשים הם יעדים קשורים, אך אינם זהים.
מדוע מודל דו־מפלגתי מקשה על השוואה בין מדינות?
מדדי קיטוב רגשי מרכזיים פותחו ואומתו בהקשר של המערכת הדו־מפלגתית בארצות הברית. במערכת כזאת קל יחסית להגדיר מחנה פנים ומחנה חוץ אחד מרכזי.
במערכות רב־מפלגתיות יש כמה יריבות אפשריות, יחסי קואליציה משתנים ומרחקים שונים בין מפלגות. לכן אותה שאלה עשויה ללכוד מבנה רגשי אחר בכל מדינה.
מה מוסיף מערך הנתונים של המאמר?
המחברים מציגים מערך נתונים חדש שמודד היבטים של רגש מפלגתי בעשר מדינות בעלות שיטות מפלגות מגוונות. המגוון מאפשר לבחון אם הקשר בין צורות המדידה נשמר מעבר להקשר האמריקני.
המוקד אינו רק השוואת רמת העוינות הממוצעת. המאמר בודק גם אם שני יעדי המדידה נעים יחד באותה דרך בכל מדינה.
מה ההבדל בין יחס למפלגה לבין יחס לתומכיה?
יחס למפלגה יכול לשקף הערכה של הנהגה, מצע, מותג פוליטי או התנהלות מוסדית. יחס לתומכי המפלגה מכוון לקבוצה חברתית של אזרחים המזוהים עם אותו מחנה.
הבחנה זו קובעת מה אפשר להסיק מן המדד. דחייה של ארגון פוליטי אינה מוכיחה באותה מידה דחייה חברתית של שכנים, עמיתים או בני משפחה שתומכים בו.
מהו הממצא ההשוואתי המרכזי?
בכלל המדינות נמצא קשר בין הרגש כלפי מפלגות יריבות לבין הרגש כלפי תומכי המפלגות היריבות. מי שמעריך מפלגה אחרת באופן שלילי נוטה אפוא להביע יחס שלילי גם כלפי תומכיה.
עם זאת, עוצמת הקשר משתנה בין מדינות. השונות הזאת מראה ששני המדדים אינם חלופות זהות בכל הקשר פוליטי.
מדוע עוצמת הקשר עשויה להשתנות?
המחברים דנים בסיבות מדידתיות שיכולות לייצר שונות בין המדינות. מבנה המפלגות והאופן שבו שאלות מציגות מפלגות ותומכים עשויים להשפיע על משמעות התשובה.
הדיון אינו הופך כל הבדל בין מדינות מיד לממצא מהותי על עוינות. תחילה צריך לוודא שהכלים משווים תופעות שקולות במידה מספקת.
האם ציון גבוה במדד אחד מעיד בהכרח על עוינות חברתית?
לא בהכרח, מפני שמדד המכוון למפלגה עשוי לתעד שיפוט פוליטי חריף בלי למדוד ישירות יחס לאזרחים התומכים בה. הקשר שנמצא בין המדדים אינו מבטל את ההבחנה ביניהם.
כדי לטעון לעוינות חברתית צריך לדעת מה בדיוק נשאל ומי היה יעד ההערכה. פרשנות רחבה מדי עלולה לייחס לציבור יחס בין־אישי שהמדד לא בדק במישרין.
כיצד נכון להשוות קיטוב רגשי בין מדינות?
השוואה אמינה צריכה לציין במפורש אם היא מודדת יחס למפלגות, לתומכים או לשני היעדים. היא צריכה גם לבדוק אם הקשר בין המדדים דומה במערכות המפלגתיות הנכללות בניתוח.
כאשר הקשר משתנה, דירוג יחיד של מדינות עלול להסתיר הבדלים במשמעות המדד. הצגת כמה מדדים במקביל יכולה להבהיר איזה היבט של הקיטוב עומד מאחורי ההשוואה.
מה משמעות הממצא למערכות רב־מפלגתיות?
מערכות רב־מפלגתיות מחייבות החלטה כיצד לצרף רגשות כלפי כמה מפלגות יריבות לכדי מדד אחד. אותה החלטה עשויה לתת משקל שונה ליריבות גדולה, למפלגה קיצונית או לשותפה אפשרית בקואליציה.
המאמר אינו מציע נוסחה אחת לכל מערכת. הוא מראה מדוע בחירת היעד והצירוף היא חלק מן הטענה המחקרית ולא שלב טכני בלבד.
כיצד יש לפרש דירוג בין־לאומי של קיטוב?
דירוג בין־לאומי צריך להיקרא יחד עם הגדרת המדד שעליו הוא נשען. מדינה יכולה להיראות מקוטבת יותר לפי יחס למפלגות ופחות לפי יחס לתומכים, או להפך.
השונות בקשר בין המדדים מחייבת להימנע מהנחה שכל מקום בסולם מייצג אותה תופעה חברתית. השוואה מועילה מסבירה את ההבדלים במבנה המדידה לצד ההבדלים בתוצאה.
מדוע ההבחנה חשובה לדמוקרטיה?
תחרות דמוקרטית מאפשרת ביקורת חריפה על מפלגות, אך אזרחות משותפת דורשת שהיריבות לא תהפוך בהכרח לשלילת בני המחנה האחר. לכן עוינות לארגון פוליטי ועוינות כלפי אנשים נושאות השלכות דמוקרטיות שונות.
מדידה שמבחינה בין היעדים יכולה לסייע לזהות אם הבעיה ממוקדת בתחרות המפלגתית או מתפשטת ליחסים חברתיים. האבחנה הזאת חיונית גם להערכת צעדים שנועדו להפחית קיטוב.
היכן נמצאים הרשומה והתקציר המקוריים?
הרשומה הקבועה של המאמר זמינה דרך DOI 10.1093/poq/nfad033. היא מקשרת לפרטי הפרסום ב־Public Opinion Quarterly.
תקציר ומטא־נתונים מוסדיים זמינים גם במאגר המחקר של האוניברסיטה העברית. שני המקורות מזהים את שאלת המדידה, מערך עשר המדינות והממצא ההשוואתי המרכזי.
התקציר שלעיל הוא תקציר עצמאי בעברית, שנכתב בסיוע כלי בינה מלאכותית ובעריכה אנושית, על בסיס המאמר המקורי. הוא אינו תרגום רשמי של התקציר או של המאמר, אינו מטעם המחברים או כתב העת, ואינו מחליף קריאה במקור
עודכן לאחרונה: 9 באוגוסט 2026